איך נראה היומיום שלך?

לרוב אני פותח את היום ברכיבה על סוסים באורווה שלי בבית ינאי. אחר כך, במשרד ברמת גן, אני עוסק בענייני היומיום: השקעותיי בתחומים שונים, כגון נדל"ן וביוטק, והאהבה האמיתית שלי — הפרויקטים הפילנתרופיים שאנחנו מנהלים.

מה עשית לראשונה בעשור הזה?

שיגרתי חללית לירח.

מה היה רגע השיא של העשור מבחינתך האישית?

נולדו לי ארבעה נינים.

ורגע השפל?

אני לא מאמין ברגעים כאלה, אבל הדבר שהכי כאב לי זה לאבד את אחותי, ג'אנט, למחלת הסרטן.

מה הפחיד אותך לפני עשור ומה כיום?

הכי מפחידה אותי הסיטואציה הפוליטית שבה אנחנו נמצאים. אני חושב שזה רגע של אל־חזור, שאם לא נתפוס את עצמנו המדינה פשוט תתפספס לנו ונהפוך להיות אפיזודה היסטורית קצרה.

מה לא האמנת שיקרה אי פעם וקרה בעשור הזה?

ישראל הגיעה לירח. היו הרבה רגעים בפרויקט שחשבנו שזה כבר לא יקרה, כל כך הרבה מהמורות וקשיים לא פשוטים. אבל פתרנו את כולם ועשינו את הבלתי ייאמן.

ומה היית בטוח שיקרה ולא קרה?

קיוויתי מאוד שנגיע לשלום או לפחות נתקדם לשלום בינינו ובין שכנינו. לצערי אנחנו רחוקים מכך מאי פעם.

מה הדבר שרצית לעשות בעשור הזה אבל עוד לא הספקת?

לנהוג בטסלה בישראל.

מה קרה לגוף שלך בעשור הזה?

הגענו יחד כמעט לגיל 90, ויש לנו עוד הרבה לאן לשאוף.

מה למדת בעשור הזה שלא הבנת קודם?

להעריך יותר את הסובבים אותי. לדאוג שמי שסובבים אותי יהיו אנשים שנותנים לי השראה, מחזקים אותי ועושים אותי לאדם טוב יותר. לא מזמן שמעתי הרצאה שבה נאמר שהאנשים סביבך קובעים מי אתה.

עוד מחשבה על העולם שלפני עשור וזה של עכשיו?

לפני עשור היינו, בני האדם, יותר קשורים אחד לשני באופן אישי, לא דרך אמצעים מלאכותיים של טלפונים וטכנולוגיה. אני קצת מתגעגע לזה.

למה אתה מצפה בעשור הבא?

הרשימה שלי ארוכה, אבל אני בעיקר מצפה להמשיך בעשייה משמעותית, שהסקרנות שלי רק תגדל ואוכל לעשות כמה שיותר.