איך נראה היומיום שלך?

בעיקר עבודה, וגם משפחה וחברים. וקריאה — אין יום שאני לא קוראת בו, עיון, סיפורת, כל דבר.

מה עשית לראשונה בעשור הזה?

העשור האחרון מבחינתי הוקדש לעבודה, בתחום שלא משאיר זמן לחוויות חיצוניות. לא יצאתי לטיול הגדול, ובזמן שרוב החברים שלי בילו בדרום אמריקה, ערכתי כתבות בדסק החדשות. לפני שנה החלטנו בן זוגי ואני לצאת לראשונה לחופשה ארוכה במזרח. ניתוק כזה עוד לא חוויתי.

מה עשית בפעם האחרונה בעשור הזה?

כשנסעתי לצלם בסין, הוזמנו לארוחה רשמית. השולחן היה עמוס מטעמים מקומיים. בזהירות המתבקשת, ליקטתי אל הצלחת את הדבר היחיד שנראה לי מוכר — תירס גמדי. נגיסה אחת הספיקה כדי להבין שטעיתי באבחנה. היה מדובר בסוג של חילזון. אחסוך מכם את תיאור הטעם, רק אסכם שזאת הפעם האחרונה שאקח מאכל לצלחת בלי לוודא תחילה במה מדובר.

מה היה רגע השיא של העשור מבחינתך האישית?

לאחרונה נכנסתי בחברת החדשות לפרויקט הכי שאפתני שלי בשנים האחרונות, "לא זזים", על מחדלי התחבורה בישראל. עומסי התנועה יהיו בעיניי הסיפור הגדול של העשור הבא. לצד זה אני יכולה לחשוב על התחקיר שערכתי עם יוסי מזרחי על אלון חסן, והסתיים לאחרונה בהרשעה בבית המשפט העליון. עוד רגע שנחרת בי הוא יום שישי אחד שבו הוקפצתי להגיש מבזקים, לראשונה בחיי, ומצאתי את עצמי בשידור מתגלגל בעקבות פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב, שבו נרצחו שלושה בני אדם. זה יום שלא אשכח.

מה לא האמנת שיקרה אי פעם וקרה בעשור הזה?

כנערה הייתי ההגדרה המילונית של בטטת כורסה. אפילו הוצאתי פטור משיעורי התעמלות. רק לקראת סיום הצבא, בגיל 21, גיליתי את הספורט והתמכרתי. היום זו דרך חיים, והזמן שאני מקדישה להתעמלות הוא מבחינתי מדיטטיבי. אם יש משהו שלא אעשה שוב זה לוותר על הפעילות הגופנית.

ומה היית בטוחה שיקרה ולא קרה?

בגיל 20 ביקרתי באוניברסיטת הרווארד, והתקשרתי הביתה באקסטזה — בישראל היה אמצע הלילה — לבשר שמצאתי את המקום שבו אלמד. במסלול החיים ששרטטתי לעצמי, תכננתי לנסוע לארצות הברית אחרי הצבא וללמוד שם. אבל אז הגיעה ההצעה מחברת החדשות, שלא השאירה מקום להתלבטות. בדיעבד, זו ההחלטה הכי טובה שקיבלתי.

מה הדבר שרצית לעשות בעשור הזה אבל עוד לא הספקת?

לכתוב ספר. מעטים הדברים שאני נהנית מהם כמו מכתיבה.

מה למדת בעשור הזה שלא הבנת קודם?

אחרי שמוניתי לכתבת משפט בגלי צה"ל התאהבתי בתחום ונרשמתי ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. עם הזמן הבנתי שהלימודים האקדמיים יכולים להעשיר את הדעת, אבל בעולם התעסוקה החדש הם נהפכים לפחות רלבנטיים ככלי עבודה. כיום אני מלמדת את עצמי דרך קריאה בספקטרום רחב של נושאים, ולא רק דרך פריזמה אחת.

למה את מצפה בעשור הבא?

נולדתי בחודש שביעי, בלידה מוקדמת ומזורזת. אמא שלי תמיד טוענת שכבר אז הייתי סקרנית לראות מה קורה בחוץ. אני לא רק מצפה לעשור הבא, אני מצפה לראות מה יקרה בעוד שעה, מחר ובשבוע הבא. משם נתקדם.