איך נראה היומיום שלך?

אני אוכל סלמון כבוש עם קפה לארוחת בוקר, צופה בטלוויזיה וקורא חדשות באינטרנט, קורא מגזינים שבועיים שאני אוהב לקנות. פעם קראתי רק פוליטיקה, בזמן האחרון אני אוהב לקרוא אפילו רכילות וספורט. בחצי השני של היום, כמה פעמים בשבוע, אני הולך לנכדים, לוקח את הקטן, בן ה-4, מהגן ומטייל איתו בגינה, ובימים אחרים נוסע אם אשתי לקניות וסידורים. בסופי שבוע פוגשים משפחה וחברים, אני אוהב לנסוע עם אשתי לצעוד בים, ולפעמים הולכים להצגות או לקונצרטים.

מה עשית בפעם הראשונה בעשור הזה?

התגלשתי במגלשת מים. זה קרה בטעות — הייתי בטיול עם המשפחה בצרפת, היינו בבריכה עם פארק מים, הלכתי אחרי הנכדים שלי במחשבה שאני משגיח עליהם, ולא הבנתי בכלל שאני כבר בחלק הראשון של המגלשה ואין דרך חזרה. אז זרמתי, וכשעפתי בסוף לבריכה נדהמתי לגלות שכולם מסביב מוחאים לי כפיים. אני רק קיוויתי שלא יעופו לי השיניים.

מה עשית בפעם האחרונה בעשור האחרון?

ביקרתי ברוסיה, וכנראה לא אגיע יותר לקבר של הוריי שם. עבורי בית הקברות הוא מקום קדוש אבל בגלל הגיל לא אסע לשם יותר. עוד דבר שלא אעשה עוד אבל הוא חיובי — אקנה דירה. קניתי עכשיו דירה חדשה. לא דמיינתי שאעבור דירה בגילי, ובטוח שלא אעבור יותר.

מה היה רגע השיא של העשור האחרון מבחינתך האישית?

לידת הנכד הקטן שלי. יש לי עוד שני נכדים, אבל בברית המילה שלהם לא היה לי אומץ להחזיק אותם על הידיים, והפעם סוף כל סוף היו לי כוחות נפשיים. כנראה זה היה שונה גם כי בניגוד ללידת הגדולים כבר לא עבדתי והייתי בפנסיה.

ורגע השפל?

מותם של כמה מהחברים הטובים שלי. לצערי הגעתי לגיל שבו חברים התחילו למות ואין כבר כל כך עם מי לשוחח בטלפון. אני עדיין חושב הרבה פעמים "הייתי רוצה לדבר עם זה וזה, לדסקס אירועים אקטואליים", אבל אז נזכר שהם נפטרו.

מה הכי הדאיג אותך לפני עשור, ומה היום?

לפני עשור — אירועי מלחמה בישראל. צוק איתן היה קשה מאוד עבורי. כואב לי שאנשים בדרום חושבים שבמרכז לא חושבים עליהם. בכל פעם אני רוצה להציע שיבואו אליי, אף שאין לי בית גדול. גם באינתיפאדה השנייה כשהיו סרבנים, הקמתי רשימה של מתנדבים מקרב יוצאי הצבא האדום שרצו לשרת בשטחים, יותר מ־200 איש שחלק מהם אפילו לא חיו בישראל. העברתי את הרשימה לשאול מופז וקיבלתי ממנו מכתב תודה. אפילו ראיינו אותי לרדיו. כיום מה שמדאיג אותי ברוך השם זה רק הבריאות שלי ושל כל המשפחה. עכשיו אני מרוצה, חי את המשפט "עשיר הוא לא זה שיש לו הרבה, אלא זה שיש לו מספיק".

מה לא האמנת שיקרה אי פעם וקרה בעשור הזה?

לא הייתי בטוח שהבת שלי תצליח בחיים. כשעליתי לארץ רק קיוויתי שהיא תסיים את בית הספר ותקבל בגרות, כי חששתי שאני אהיה עני בישראל ולא אוכל לשלם על ההשכלה הגבוהה שלה. אבל היא הצליחה מאוד, והיא אפילו עוזרת לי כלכלית. בחיים לא חשבתי שהיא תגיע כל כך רחוק שתהיה לה היכולת לתת לי כסף.

ומה היית בטוח שיקרה ולא קרה?

שנים חששתי שהערבים יתאחדו ויוכלו להשמיד את ישראל, זה היה נראה לי הגיוני שהם יעשו מהלך משותף כלשהו כדי לאיים עלינו. מצד אחר, אני גם כל הזמן בטוח שרוסיה תתפרק, אבל איכשהו הם מצליחים להחזיק מעמד למרות השחיתות הנוראית.

מה הדבר שרצית לעשות בעשור הזה אבל עוד לא הספקת?

לנסוע לארצות הברית. אבל בכל מקרה ביקרתי בהרבה יותר מדינות ממה שדמיינתי אי פעם, כשחייתי ברוסיה מאחורי מסך הברזל במשך 50 שנה ויכולתי לנסוע רק למדינות הגוש המזרחי. חשבתי גם שהעברית שלי תשתפר, אבל אני לא מצליח להתקדם עוד בשפה.

מה קרה לגוף שלך בעשור הזה?

הוא השתנה בהתאם לגיל, אבל לא בצורה דרמטית. חשבתי שבגיל 80 מרגישים יותר גרוע. בדיוק היום נזכרתי שכבר לפני 15-10 שנה ניסו לשכנע אותי לעשות ביטוח סיעודי והטיעון המרכזי היה שיוכלו להביא את הגופה שלי בחינם מחו"ל אם אני אמות. היום אני מבין שהייתי משלם שנים כמו פוץ.

מה למדת בעשור הזה שלא הבנת קודם?

את הכוח ההרסני של אגואיזם בחיים בכלל ובפוליטיקה בפרט. כולם אומרים שלא רוצים בחירות, אבל לא באמת עושים דבר כדי למנוע את זה. אף אחד לא אוהב להתפשר בגלל האגו. בפוליטיקה הנוסחה המרכזית היא אמנות הפשרה, אבל לא כולם באמת מיישמים.

עוד מחשבה על העולם שלפני עשור וזה של עכשיו?

קשה לחיות היום עם המציאות שבה מגבילים את ההגירה. אני ניצול שואה וראיתי הרבה פליטים בחיים, ואני גם מהגר בעצמי שעלה לארץ. הייתי מצפה שתהיה בי יותר חמלה כלפי המהגרים והפליטים שמציפים את אירופה, אבל אני דווקא מוצא את עצמי חושש לעתידה של היבשת. כואב גם שאין היום מנהיגים בעלי שיעור קומה כמו שהיו בגין או תאצ'ר.  

למה אתה מצפה בעשור הבא?

ברמה האישית — לעבור לדירה החדשה, ולחגוג בר מצווה לשני הנכדים הקטנים. ברמה הלאומית — הכי חשוב לי שיהיה שלום, אפילו שברירי, הסכם כלשהו, כדי שלא אשתגע מדאגה כשהנכדים שלי יתגייסו לצה"ל. ומצפה שיהיו לי פחות דאגות בחיים ממה שהיה עד היום.