"אני מצפה לטוב, אף שיכול להיות שזה יהיה אחרת"

צילום: תומי הרפז

אבשלום פולק פסטרנק

יוצר, מנהל תיאטרון מחול אבשלום פולק. יליד חיפה. חי בתל אביב עם שני בניו וחתול

איך נראה היומיום שלך?

ימי השבוע שלי עמוסים מאוד, אני מתחיל אותם מוקדם ומסיים בערב. אני נמצא בעיקר בסטודיו של הלהקה שלנו, עם הרקדנים, ותמיד יש לנו פעילויות ודברים חדשים לעבוד עליהם. זה סוג של משפחה. התחביבים שלי משתלבים עם העבודה, ואני תמיד אוהב גירויים ולמצוא עניין חדש או פרויקטים שילהיבו ויאתגרו אותי. בערבים ובסופי שבוע אני מבלה עם הילדים, אני אוהב לשחק איתם משחקי מחשב, או רק להסתכל עליהם. סרטים אני רואה במחשב ומדי פעם בקולנוע.

מה עשית לראשונה בעשור הזה?

קניתי מכשיר למדידת לחץ דם.

מה עשית בפעם האחרונה בעשור הזה?

קשה לי לענות על זה כי אני לא מרגיש ממש שאני חלק מהעשור הזה, או הבא. ומה זה בכלל עשור. ובן כמה אני בעצם.

מה היה רגע השיא של העשור מבחינתך האישית?

כשהבן השני שלי, בן, נולד.

ורגע השפל?

אמנם היה לי עשור עם תנודות וטלטלות רציניות מהרבה בחינות, אבל קשה לי להסתכל על זה כרגעי שפל. אלה אתגרים שבסופו של דבר הם חלק מתהליך שלוקח אותי הלאה, למקומות אחרים.

מה הכי הפחיד אותך לפני עשור, ומה היום?

אני לא אדם פחדן, ועם השנים אני חושב שאני נהפך לעוד פחות פחדן. מה שמדאיג זה בעיקר החשש לאנשים שקרובים אליי ולעולם שאנחנו חיים בו.

מה לא האמנת שיקרה אי פעם וקרה בעשור הזה?

שיהיו שלוש מערכות בחירות בשנה אחת.

ומה היית בטוח שיקרה ולא קרה?

שהמציאות שלנו תשתנה לטובה. ושהאופטימיות והנאיביות שלי ייעלמו.

מה הדבר שרצית לעשות בעשור הזה אבל עוד לא הספקת?

זה קורה לי בכל יום, ולא רק בעשור הזה. אני בכללי מרגיש שאני לא מספיק לעשות כל מה שאני רוצה.

מה קרה לגוף שלך בעשור הזה?

הוא עדיין סוחב אותי ואת תיק הגב הכבד שלי, נגד כל הסיכויים. הוא חזק, אבל חלש כמו שהיה בעשור הקודם.

מה למדת בעשור הזה שלא הבנת קודם?

שחייבים להמשיך לשאול, להיות סקרנים, לשחק, להשתטות, להיות אמפתיים ואולי גם טיפה אופטימיים.

עוד מחשבה על העולם שלפני עשור ושל עכשיו?

עשורים חולפים במהירות, ממש כמו ימים ודקות. ועדיין אין לי מושג מה זה, ולמה אני עושה את כל זה.

למה אתה מצפה בעשור הבא?

אני מקווה למשהו טוב, אף שיכול להיות שזה יהיה אחרת.