איך נראה היומיום שלך?

מניח תפילין, אוכל ארוחת בוקר, מטפל ב"בית גרמה", שעה בספורטן הוד השרון, זה הפסיכולוג שלי, אוכל צהריים, צופה בחדשות, מצייר, בסוף השבוע בית כנסת וסעודת שבת עם ילדיי.

מה עשית לראשונה בעשור הזה?

הגשתי תוכנית טלוויזיה בערוץ 1, "ניסים גרמה מארח". התוכנית זכתה לאחוזי צפייה מדהימים, ואלמלא ישבו שם אנשים מושחתים היא היתה ממשיכה עד היום.

מה עשית בפעם האחרונה בעשור הזה?

הוצאתי אלבום עשירי, שנקרא "10", שאת כל השירים שבו כתבתי והלחנתי. אבל לצערי לא אוציא יותר דיסקים, כי כיום הכל דיגיטלי.

מה היה רגע השיא של העשור מבחינתך האישית?

השתתפתי בתוכנית הריאליטי "בוליבוד" שצולמה בהודו, ובזכותה חזרתי לטוס אחרי שבמשך 30 שנה פחדתי לעלות על מטוס.

ורגע השפל?

איבדתי את אשתי שושי, שושנת הפרחים שלי, אחרי 30 שנות נישואים. לאחר מותה עברתי שנים קשות, אבל הרב אמר לי "תבחר בחיים". זה חיזק אותי. הקדשתי לשושי את השיר "נשמה טהורה" מאלבומי האחרון, שכל שיריו נכתבו בעקבות פטירתה.

מה הכי הפחיד אותך לפני עשור, ומה היום?

לפני עשור הפחידה אותי המחשבה שאני צריך לדאוג לילדיי, ולכן דאגתי להם לנכסים בעבודה קשה ומייגעת, כדי שהם לא יצטרכו לקחת משכנתאות ועתידם מובטח. היום אני בעיקר פוחד למות.

מה לא האמנת שיקרה וקרה בעשור הזה?

כיוון שהוריי נפטרו בגיל צעיר יחסית לא האמנתי שאזכה להגיע לגיל 70, אבל הנה זה קורה ואני מברך בכל בוקר את אלוהים "שהחזרת בי את נשמתי". ובבחירות האחרונות אחת המפלגות הבולטות הציעה לי להשתבץ במקום ריאלי לאחר שנעשו סקרים בנושא, שהתוצאות שלהם הדהימו אותי והחמיאו לי.

ומה היית בטוח שיקרה ולא קרה?

שאהפוך לסבא, אני עדיין מחכה בעזרת השם.

מה הדבר שרצית לעשות בעשור הזה אבל עוד לא הספקת?

להוציא אוטוביוגרפיה שתכה גלים עם חשיפות מדהימות על חיי, מילדותי דרך האמנות, הטלוויזיה, הפוליטיקה, קשריי עם חברי הטוב שמעון פרס, בית גרמה שבניתי ויישא את שמי אחרי מותי, ולהציג תערוכת ציורים.

מה קרה לגוף שלך בעשור הזה?

הגיל עושה את שלו, אבל ישתבח שמו, אני נראה בסדר ועדיין מתנהג כמו היפוכונדר אמיתי.

מה למדת בעשור הזה שלא הבנת קודם?

אני עדיין מתפלא בכל פעם מכך שאנשים, במיוחד הקרובים אליך, יכולים לבגוד בך, ואין הכרת הטוב גם אם נתתי להם בענק.

עוד מחשבה על העולם שלפני עשור ועכשיו?

לפני עשור אנשים עוד דיברו ונפגשו זה עם זה, היום מסתפקים הרבה פעמים בהעברת מסרונים, ולי זה קשה. והיום כל אחד רואה רק את עצמו. חבר זה לא חבר, שכנות זו לא שכנות ומשהו לא טוב מהבחינה הזאת קרה לנו בעשור האחרון.

למה אתה מצפה בעשור הבא?

לבריאות, שלווה ונחת, ולראות את ילדיי מתחתנים ומביאים ילדים. ואני מקווה שהמדינה לא תשכח את החלשים ומעוטי היכולת.