איך נראה היומיום שלך?

כמו כל עצמאי במדינה, אני עובדת 24/7, וכשהשותף לחיים הוא גם השותף ליצירה אז מדברים על עבודה גם מתוך שינה. יוצא הדופן היחיד הוא הזמן עם הילדה, שבו אני משתדלת להניח את הטלפון רחוק ממני ככל האפשר ופשוט להיות.

מה עשית לראשונה בעשור הזה?

ילדתי בן אדם, הוצאתי אלבום עצמאי, ניהלתי משפט בשתי ערכאות ושרדתי כדי לספר, העברתי חוק בכנסת, קניתי בית, הלכתי לטיפול.

מה עשית בפעם האחרונה בעשור הזה?

התווכחתי עם מישהו באינטרנט.

מה היה רגע השיא של העשור מבחינתך האישית?

13.2.17, היום שבו עבר החוק בכנסת. ישבתי ביציע האורחים במליאה וניסיתי לשכנע את עצמי שמה שאני רואה בעיניים באמת קורה עכשיו במציאות.

ורגע השפל? או משהו שלא תרצי לחזור עליו לעולם?

אני ממש מקווה שאני לעולם לא אצטרך להתחנף שוב למירי רגב.

מה הכי הפחיד או הדאיג אותך לפני עשור, ומה היום?

אז פחדתי שלא אכתוב יותר שירים, שאהיה זקנה, עייפה ומשעממת. היום, כשאני זקנה, עייפה ומשעממת, אני דואגת בעיקר לילדה (רוב הזמן בלי שום סיבה).

מה לא האמנת שיקרה אי פעם וקרה בעשור הזה?

לא האמנתי שאגלה שיש דברים יותר חשובים מקריירה ושכן אפשר להכיר את החברים הכי טובים שלך בעולם אחרי גיל 30.

מה הדבר שרצית לעשות בעשור הזה אבל עוד לא הספקת?

טיול ארוך־ארוך במזרח.

מה קרה לגוף שלך בעשור הזה?

נכנסתי להיריון וילדתי, התחלתי לתרגל איינגר יוגה, התחלתי לצבוע את השיער, הפסקתי לצבוע את השיער, חזרתי ללמוד פיתוח קול.

מה למדת בעשור הזה שלא הבנת קודם?

למדתי שאני לא יודעת כלום על שום דבר וזה ממש בסדר, כנראה ככה זה אמור להיות.

למה את מצפה בעשור הבא?

לילד הבא, לאלבום הבא וזה שאחריו וזה שאחריו, לממשלה קבועה.