איך נראה היומיום שלך?

אין לי סדר יום קבוע. רוב הזמן אנחנו משייטים על ספינה בים התיכון. באביב, בקיץ ובסתיו מתעוררים בכל כמה ימים במקום אחר — מפרץ, עיירת דייגים, מעגן באי יווני או מרינה בחוף הטורקי. בחורף הזה אנחנו עוגנים בפיראוס וחוזרים מדי כמה שבועות לתל אביב, לנכדים. בכל עונה אני עובדת די הרבה שעות ביום, ובזמן הפנוי פוגשת חברים, קוראת (כמעט רק ספרי עיון), שוחה, אופה וגם סתם בוהה.

מה עשית לראשונה בעשור הזה?

סיימתי בית ספר לפטיסרי, עשיתי סטאז' בקונדיטוריה של רביבה ולמדתי אילוף כלבים וערבית. במקום תעודות אקדמיות יש לי תעודת סקיפר בינלאומית, תעודת שף קונדיטור ותעודת מאלף מוסמך.

מה עשית בפעם האחרונה בעשור הזה?

הלכתי לעבודה. לפני שנה יצאתי לפנסיה. זה היה מוזר ונהדר.

מה היה רגע השיא של העשור מבחינתך האישית?

קצת לפני שהתחיל העשור נולדה לי נכדה ראשונה.

ורגע השפל?

אחותי מתה מסרטן. היינו שלוש, קשורות זו לזו בחוט לב חזק. נשארנו הבכורה והקטנה (אני) ונפער בינינו בור לא מנוחם.

מה הכי הפחיד או הדאיג אותך לפני עשור, ומה היום?

מאז שאני אמא רק דבר אחד מפחיד אותי: שמשהו יקרה לאחד מילדיי. עכשיו הדאגה הזאת התגלגלה ביתר שאת כלפי הנכדים. עם כל דבר אחר אוכל להתמודד.

מה לא האמנת שיקרה אי פעם וקרה בעשור הזה?

אף פעם לא האמנתי שמשהו לא יקרה אף פעם. הכל יכול לקרות תמיד. אולי רק זה שאני פתאום מבוגרת יותר מכל האנשים מסביבי. זאת באמת שערורייה.

ומה היית בטוחה שיקרה, ולא קרה?

כנ"ל. לא הייתי בטוחה בשום דבר. אה, כן, אולי שלא ייתכן שבארצות הברית ייבחר נשיא דגנרט. אבל למען האמת מהדיבייט הראשון עם הילארי קלינטון כבר הבנתי (בתחושת אימה) שזה מה שיקרה.

מה הדבר שרצית לעשות בעשור הזה אבל עוד לא הספקת?

לשתוק.

מה קרה לגוף שלך בעשור הזה?

מה קרה? מה שקורה לכולם, זה מה שקרה. אז עושים מלא ספורט ומשתדלים לאכול פחות (פחחחח), והכושר די בסדר, אבל נו באמת.

מה למדת בעשור הזה שלא הבנת קודם? יש איזו תובנה עמוקה מהדרך?

כל יום יש לי תובנה עמוקה על החיים ועל בני אדם ולמחרת היא נראית לי טיפשית או שאני שוכחת אותה. כמו חתול. לצערי לא יהיו לי תשע נשמות אז אני כבר אמות בלי שום תובנה.

מחשבה על העולם שלפני עשור וזה של עכשיו?

העולם בעשור הזה נהיה הרבה יותר זוועתי. משנה לשנה החורבן, הפערים בין מולטי־עשירים לעניים, פשיטת הרגל המוסרית של המנהיגים והתפוררות הסולידריות מכאיבים לי יותר, אצלנו וברוב העולם.

למה את מצפה בעשור הבא?

שהזבל יתהפך. וכיוון שאני לא בן אדם שאוהב לשבת ולצפות, אני חברה בהנהגת התנועה הפוליטית "עומדים ביחד" ויו"ר שותפה של עמותת "סיכוי" לקידום שוויון אזרחי. שני הגופים פועלים בשותפות יהודית־ערבית מלאה. שינוי לא בא לבד. צריך להביא אותו.