איך נראה היומיום שלך?

עובד, מתאמן (TRX, אימון פונקציונלי) ומתנדב בעמותת טק־קריירה כמתרגל וכמנטור.

מה עשית לראשונה בעשור הזה?

עברתי לגור בתל אביב. והצעתי נישואים. אני מאורס כבר חודש.

מה היה רגע השיא של העשור מבחינתך?

חד־משמעית, כשגייסתי סטודנטים שלי מטק־קריירה כעובדים בוויקס. המכללה הזאת מכשירה צעירים מהעדה לפיתוח תוכנה, בדיקת תוכנה, ניהול רשתות וסייבר. למדתי שם כשהייתי בן 21, וזה שינה לי את החיים. הצלחתי להתברג לתחום ההייטק, האליטה של החברה הישראלית מבחינת ביטוי עצמי וגם רווחה כלכלית. ועכשיו אני מתנדב בעמותה כי אני מרגיש שאני חייב להחזיר. בוויקס קיבלתי המון מבחינת עבודה, התקדמות, ביטחון, וכשאני מצליח להכניס לכאן עוד חבר'ה שיחוו את מה שאני חווה — אחד למשל היה קודם עוזר נהג בחברת הובלה, ועכשיו הוא מתכנת — זה מרגש אותי בכל פעם מחדש. זה ישנה גם להם את החיים, ואני מאמין שמפה יצמח יוצא העדה הראשון שיעשה אקזיט או יהיה CTO (מנהל טכנולוגיה ראשי).

ורגע השפל?

בצבא, בנח"ל. לפעמים היה קשה, רגעים לא פשוטים. אבל אני אוהב את המסלול שעשיתי ולא מתחרט על כלום.

מה הכי הפחיד אותך לפני עשור, ומה היום?

הכי הפחיד אותי לא למצות את היכולות שלי, להישאר באותו מקום, באותה שכונה, לא לזוז. אבל הצלחתי בזכות הריסקים הקטנים שלקחתי — לעשות צבא, לא להשתמט גם אם קשה, לעשות שנת שירות שתרמה לי המון, להבין שגם אם קשה עוברים את זה וזאת רק תקופה, וללמוד. היום מטריד אותי מה יהיה איתי בעוד כמה שנים. האם אפתח פעם חברה משלי?

מה קרה לגוף שלך בעשור הזה?

הורדתי איזה 16 קילו. כשיושבים מול מחשב ולא זזים יותר מדי מעלים במשקל, אבל הצלחתי להוריד את זה. אני לא פנאט אבל שומר על התזונה, משתדל לא לאכול לחם.

מה למדת בעשור הזה שלא הבנת קודם?

שזה בסדר לטעות, בסופו של דבר לומדים מזה. רמת הביטחון העצמי שלי קפצה, אני נועז יותר, רציונלי יותר, עוזי אחר מזה שלפני עשור. ובעיקר למדתי לא לוותר על החלומות. חלמתי להביא סטודנטים בני העדה להייטק, ובסוף זה קרה. זה עשה רעש טוב, ואולי עוד חברות יראו שאפשר לשכפל את המודל ולפתוח דלתות. אם בני העדה האתיופית הם 2% מהאוכלוסייה, אני מצפה שהם יהיו גם 2% בתחום ההייטק. גם בקטע ערכי, וגם בשביל ההזדמנות בחיים.

עוד מחשבה על העולם שלפני עשור וזה של עכשיו?

היום אני יותר אופטימי. החברה משתנה, ואני חושב שהדור הבא, של הילדים שלי, יחווה משהו אחר. אני מקווה שלהם לא תהיה סיבה להיות מתוסכלים, כמו התסכול שיצא במחאה. יש פה אמירה של עדה שלמה, שהגיע זמן לשנות דברים, לעשות דברים אחרים. פגשתי גזענות בחיים שלי, אבל ידעתי שהיא מגיעה מבורות נטו. גם "אתה לא נראה אתיופי" מגיע מחוסר ידע ומסטריאוטיפ. ידעתי שהתסכול יתפוצץ מתישהו לזעקה, כי יש כאן עדה שלמה שחווה משהו שלא הרבה אחרים חווים. הדרך להתמודד היא להגדיל את השילוב בחברה — במשרדי ממשלה, בתחום המשפטים, בטלוויזיה, בפרסומות, בזוגות מעורבים.

למה אתה מצפה בעשור הבא?

להגשים חלומות. להגיע הכי רחוק שאפשר. עדיין אין לי רעיון לסטארט־אפ משלי, אבל גם זה חלום, ומחשבה הופכת למציאות.