ג'ק ניקולסון הוא וורן שמידט, איש ביטוח, שפורש לגמלאות וחוזר לנישואיו האומללים. הוא שונא את החיים, שונא את בעלה העתידי של בתו, והדבר היחיד שקצת משמח אותו הוא אימוץ מרחוק של ילד באפריקה. אחרי מות אשתו שמידט יוצא למסע כדי לשכנע את בתו לא להינשא לאיש שהוא לא סובל. אלכסנדר פיין, במאי שהופך סרטי מסע לאגדות, מוציא מניקולסון את אחת ההופעות המרגשות בקריירה, שבה הוא מגלה שאף פעם לא מאוחר לעשות שלום עם האנשים הקרובים לך, ועם עצמך. לפעמים כל מה שצריך זה נסיעה ארוכה וילד עני שמעולם לא פגשת. /// ציפי שמילוביץ

סטנלי קובריק מבאר את הפסוק "ולא תתורו אחרי לבכם ואחרי עיניכם" בסרט קודר על חיי נישואים, בכיכובו של זוג נשוי באמת.

בגלל העיסוק שלו באהבה בין פנסיונרים הסרט זוכה האוסקר הזה קיבל דימוי זקן, אבל המיקס העדין בין דרמה להומור מושלם כמעט בכל גיל.

סיפורו האמיתי של המתאגרף ג'ייק לה מוטה, שהרביץ לא רק בזירה, אלא גם כדרך חיים. אם "נהג מונית" היה עבודת החקר של מרטין סקורסזה ורוברט דה נירו על אלימות גברית אמריקאית, זה הדוקטורט שלהם.

יצירת המופת של דיוויד לין דורשת סבלנות ותשומת לב. וזה לא רק קולנוע קלאסי, אלא גם סיפור שמתרחש כולו בשכונה שלנו במזרח התיכון.

פצע מדמם של אשליית משפחתיות וחירות. דסטין הופמן ומריל סטריפ שורפים את המסך בניסוי מרתק באמריקה השמרנית של תחילת ימי רונלד רייגן: איך יגיב הקהל כשאשה לא מאושרת מחליטה לקום ולעזוב בעל וילד.

שלוש שנים אחרי שהציג את עצמו כפרא אדם ילדותי ב"מציצים", אורי זוהר יצר מעין וידוי של אדם שמבין כמה הוא מזיק לסובבים אותו. אחרי יצירה כה חשופה וכנה לא נותר אלא לחזור בתשובה.

כי למה לא, לרגע, לחזור לעולם הישן ולהאמין שמלאכים הם אמיתיים, והם שומעים ניק קייב ומינימל קומפקט.

פול אוסטר, גרסת הסרט, עם הארווי קייטל שהופך התבוננות בבני אדם לסיפורים קטנים ונוגעים ללב.

הוא יוצא עם צעירות ממנו בעשרות שנים, היא יוצאת עם רופא שצעיר ממנה בעשרות שנים, בסוף ג'ק ניקולסון ודיאן קיטון מוצאים זה את זו ומשלימים עם הגיל, הקמטים והמאבק על הזקפה.