“בשבועות האחרונים, אנשים שמעולם לא פגשתי טענו ברשתות החברתיות שאני יכול לנסוע לעתיד, שיש לי גישה לאלוהים או שאני חבר באגודות סתרים”, מספר סקוט זי. ברנס,  התסריטאי שמאחורי “התפשטות” (וסרטים אחרים, כמו “זהות אבודה”) ומי שחתום על התחזית המדויקת של הסרט. “רוב הפונים הם חברים שלי ואנשים עם ילדים ששואלים אם יש לי איזשהן תובנות לגבי מה שאני חושב שקורה כעת, ולגבי מה שיקרה בהמשך”.

מה אתה עונה?

“שאני לא רופא ולא מומחה לבריאות הציבור. כשכתבתי את ‘התפשטות’ נעזרתי בכמה אפידמיולוגים מהשורה הראשונה, ובראשם ד”ר איאן ליפקין, ראש המרכז להדבקה וחסינות באוניברסיטת קולומביה, וד”ר לארי בריליאנט, רופא ויזם שהיה גם ממובילי תוכנית האו”ם להכחדת אבעבועות שחורות. הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות כעת הוא להאזין למומחים כאלה”.

רוב האמריקאים הבינו את חומרת המצב רק ב־11 במרץ, כשארגון הבריאות העולמי הכיר בקורונה כמגפה עולמית, הנשיא טראמפ פנה לאומה, טום הנקס ואשתו דיווחו שהם חולים, ועונת ה־NBA הושעתה (הראיון עם ברנס נערך שלושה ימים אחר כך). כתסריטאי של סרט שחזה מצב כזה כבר לפני עשור, מתי שמת לב לקורונה?

"כבר בינואר היה לי ברור שמשהו בסדר גודל כזה לא יישאר רק בגבולות סין, והבנתי שהמצב הנוכחי יגיע. ידעתי שזה סיפור גדול בהרבה ממה שהממשל מספר לנו, וגם ממה שהתקשורת מדווחת. זה מצב בעייתי לממשל: מצד אחד אתה לא רוצה לעורר בהלה; מצד שני, אם אתה ממעיט במסוכנות של מה שקורה, לאנשים אין די זמן להיערך ואז מופיעים דברים כמו פניקה וקניות־אגירה. ואם דברים מסתבכים אנשים כבר לא מקשיבים לך, מכיוון שמה שאמרת קודם התגלה כלא־נכון".

בראיונות שנתת כשיצא "התפשטות", אמרת שכל המומחים שהתייעצת איתם אמרו לך שמגפה עולמית כבר היתה אמורה לפרוץ מזמן. הופתעת מכך שארצות הברית נתפסה עם המכנסיים למטה?

"כן. נשארתי בקשר עם מי שייעצו לסרט והתיידדתי עם רבים מהם. בכל פעם שדיברתי איתם, הם הביעו דאגה לנוכח החלטת ממשל טראמפ לקצץ בתקציבו של המרכז לבקרת מחלות ולפרק את צוות המוכנות למגפה במשרד לביטחון המולדת (הומלנד סקיוריטי). טראמפ והמפלגה הרפובליקנית חשפו את ארצות הברית בדיוק לסיכון שאנחנו רואים כעת".

מה חשבת על ההודעה של טראמפ ב־11 במרץ?

"אני לא מבין למה אין בארצות הברית מערך בדיקות מסודר. טראמפ לא הצליח להסביר את זה. נדהמתי מכך שהוא דיבר על בריאות הכלכלה יותר מאשר על בריאותם של אנשים מעל גיל 70. אני אוהב הרבה אנשים שחצו את ה־70 ועבורם הקורונה היא מחלה קשה ואיום מוחשי מאוד, אבל איכשהו הנשיא שלנו, שבעצמו נמצא בגיל הזה, לא מוצא לנכון להתייחס לכך. הוא שינה מסלול פעמיים או שלוש בעניין חומרת המצב. בכל ערב משודרות בטלוויזיה מודעות של מועמדים פוליטיים, ובכל זאת הממשל לא מצליח להפיק תשדיר שירות שינחה אנשים לשטוף ידיים".

הנגיף ב"התפשטות", MEV-1, היה קטלני יותר מנגיף הקורונה, אבל גם התגובה כלפיו היתה מיידית ורצינית יותר. אני לא בטוח שמצבנו עדיף.

"כשכתבתי את התסריט ל'התפשטות' מעולם לא שיערתי שאחד המרכיבים במצב יהיה ממשל שלא מאמין במדע וזורע דיס־אינפורמציה בציבור. אבל זה מה שיש לנו".

איך תכננתם את MEV-1? בקטע של ההעברה מעטלפים, למשל, פגעתם בול.‍

"MEV-1 לא היה וירוס ממשפחת הקורונה. הוא התבסס על שני וירוסים אחרים: ניפָּה (Nipah), שפוגע בחזירים, והֵנדרַה (Hendra), שפוגע בסוסים. אבל דברים אחרים בסרט נכונים למגוון רחב של משפחות וירוסים, והמדענים הסכימו ביניהם שהמקום הסביר ביותר שבו הווירוס יעבור לבני אדם הוא באחד משווקי המזון בעולם, בעיקר במקומות שבהם אין מקררים וישנה העדפה לרכישת בעלי חיים בעודם בחיים".

"התפשטות" היה סרט אסונות עם תקציב של 60 מיליון דולר ושאיפה להרוויח יותר. התנאים האלה הפריעו לך לדבוק במחויבות לאמת מדעית? היו מרכיבים דרמטיים או מפחידים שרצית לכלול בסרט, והמדענים פסלו?

"לא. איאן ליפקין, כבר בפגישתנו הראשונה, אמר שלא ישתתף בסרט אלא אם נקפיד על אמת מדעית ועל אותנטיות, אז מראש ידעתי שעליי להישאר בגבולות של מה שאפשרי. אבל איאן אמר, 'תראה את כל הדברים שכבר קרו בטבע, ותבין שכמעט הכל אפשרי'.

“מעבר לזה, ידעתי שלאנשים יש קושי להבין את המדע והמתמטיקה של מגפות, ומולו נטייה להיכנס לפניקה לנוכח הלא נודע. ובצד האפל עוד יותר, בסיטואציות כאלה מתעורר אופורטוניזם, ויש אנשים שמנסים להפיק רווח מתרופות אליל או לנצל את המצב לקידום אג'נדה פוליטית, למשל שנאת זרים".

לעומת וירוס הקורונה, שפוגע בעיקר באנשים מבוגרים, הווירוס ב"התפשטות" הורג את הדמות שמגלמת גווינת’ פאלטרו, שהיא בת 34, ואת בנה בן ה־5. זה דרמטי הרבה יותר מאשר אם היית הורג קשיש. התגמשת פה עם הכללים של סרטי אסונות?

"מהמחקר שערכתי לפני כתיבת התסריט אני זוכר שאבעבועות שחורות היא מחלה קטלנית גם בקרב אנשים צעירים ופוגעת דווקא באנשים עם מערכת חיסון איתנה, בגלל 'סערת ציטוקינים' — המצב שקורה כשמערכת החיסון נתקלת בווירוס שאינו מוכר לה, ומגיבה בקיצוניות שעלולה לגרום לריאות להתמלא בנוזלים שלהן עצמן. אבל אני שונא לדבר על דברים כאלה, מפני שמדובר בהכנה־לסרט שערכתי לפני עשר שנים; עדיף שתשוחח על כך עם לארי או איאן".

הדמות שג'וד לאו מגלם ב"התפשטות" היא כמעט נבואית: חובב קונספירציות שמפיץ את מרכולתו באינטרנט ומוכר תרופת שקר הומיאופתית. במציאות, אלכס ג'ונס מ־InfoWars (אתר קונספירציות ופייק ניוז מהימין הקיצוני האמריקאי) שיווק באתר מוצרים כמו משחת שיניים עם נאנו־כסף שלטענתו "מחסל את הקורונה מטווח אפס".

"לא שמעתי על כך. אבל אנשים סיפרו לי על הסגולות של סמבוק ושל דברים אחרים, ואני לא מכיר שום סימוכין מדעיים לטענות האלה".

מאיפה אתה מקבל מידע על קורונה?

"בדיוק היום שלחו לי מאמר שבעיניי הציג את התמונה הנבונה ביותר בעניין בריאות הציבור: 'קורונה  — למה עלינו לפעול כבר עכשיו', מאת תומאס פואיו ב'מדיום' (bit.ly/CoronaMedium). אני לא מכיר את הרקע של הכותב, אבל הוא מתאר מצוין את הדרך שבה בריאות הציבור מתנהלת. ואם כולנו נקשיב למה שאומר אנתוני פאוצ'י, מנהל המרכז הלאומי לאלרגיות ומחלות מידבקות, ייטב לכולנו. אני ממש מקווה שהממשל מאפשר לו לדבר בחופשיות.

"עוד כתבה מצוינת היתה הראיון שערכה רייצ'ל מדו, מנחת תוכנית ב־CNBC, עם רון קליין, מי שהופקד על ידי הנשיא אובמה על טיפול בהתפרצות האבולה של 2014–2015 (bit.ly/RonKlainCorona). הוא סיפק הערכת מצב מפוקחת ביותר, וביקורת נוקבת על מה שטראמפ אמר בפנייה הראשונה שלו לציבור בעניין הקורונה".

אי אפשר להגדיר את הדרך שבה מסתיים "התפשטות" כסוף טוב, מכיוון ש־26 מיליון איש מתים בסרט, אבל בכל זאת הוא נגמר בכך שהמדענים מצליחים לפתח חיסון לפני שהווירוס מכחיד את האנושות כולה. תגיד לי שזה היה רעיון שלך ושהוא אושר על ידי המדענים, ולא איזו הנחתה של המפיקים, וורנר ברוס.

"זו לא היתה הנחתה של וורנר ברוס. זה היה משהו שגובש בין סודרברג, ביני ובין המדענים. אבל כשבחרנו את שיעור התמותה של הווירוס שלנו זה היה באזור ה־20%; לעומת זאת, דברים כמו הקורונה, שהם פחות קטלניים אבל עדיין מידבקים מאוד, הם בעייתיים יותר ונשארים זמן רב יותר. אני מקווה שכמו בסרט, אנשים מתחילים להבין את החשיבות של שמירת מרחק פיזי, ושהממשל יגבש מדיניות סדורה שתשמור על האזרחים".

אנחנו יכולים לסיים את הראיון הזה בנימה מרגיעה קצת יותר?

"תראה, לארי בריליאנט, שעבד איתנו על הסרט, היה חבר בצוות שמיגר את האבעבועות השחורות, מחלה גרועה בהרבה מהקורונה. הצלחנו למחוק אותה לחלוטין מהעולם בשנות השישים. נפטרנו גם מפוליו. קצב ההדבקה (R0) של חצבת הוא 12, בזמן שקצב ההדבקה של קורונה הוא 2–3, ובכל זאת הצלחנו, באמצעות מדע, להפוך את החצבת למשהו שכבר אינו מבעית. אז יש לנו רקורד מעולה של צליחת אירועים כאלה. נעבור גם את המגפה הזו".