המוזיקה, הצילום, דסטין הופמן, המחנק שבלהיות אבוד בחיים, והימים שבהם העתיד היה פלסטיק.
טריפ מופלא בחלל באדיבות החזון עוצר הנשימה ופורץ הדרך של סטנלי קובריק. אטי אבל שווה כל רגע.
לא מעט אנשים משוכנעים שזה סרט האקשן הטוב ביותר אי פעם. בהחלט ייתכן שהם צודקים.
וודי אלן מנסח מחדש איך מספרים סיפור קולנועי, עם סרט שמתחיל מהסוף ועוסק באהבתם ופרידתם של זוג ניו־יורקי נוירוטי.
רוברט דה נירו, מרטין סקורסזה, חייל משוחרר שיורד מהפסים ואולי הסרט שהכי השפיע על אמריקה שמחוץ לקולנוע בשנים שאחרי יציאתו.
סרט סטלנים? סרט בודהיסטי על החיים? סתם סרט פולחן מוגזם? והאם השטיח באמת עושה את כל החדר? תכריעו בעצמכם. או כמו שאומרים: Well, that's just, like, your opinion, man.
סרט הביכורים של קוונטין טרנטינו כבמאי הוא אולי סרטו הטוב ביותר. וזה נגמר בדם. המון דם.
סרט שהגדיר דור, פירק את הגבריות המודרנית באופן חסר תקדים והציג ניהיליזם שקלע לרוח הזמן, קצת לפני 11 בספטמבר.
מה היה קורה לו יכולנו למחוק זיכרונות שמכאיבים לנו? אם היינו יכולים להעלים כליל כל זכר לאדם שבגד בנו כל כך, עד שהתרסקנו לחתיכות קטנות ונדרשנו להרכיב את עצמנו מחדש? ג'ואל וקלמנטיין הם נאהבים לשעבר שמחקו זה את זו מהראש ואז נקלעים מחדש זה לחיי זו, במסע שבוחן אם אפשר לעקוף כאב. זה שיעור משמעותי בשנות העשרים לחיינו, בגיל שבו אנחנו מתחילים להשלים עם העוולות שנגרמו לנו, מתוך הבנה שבלעדיהן לא היינו מתפתחים להיות אנחנו. /// דודו מצויינים
זוועות השירות הצבאי וסוף שנות העשרה, למי שעוד זוכר ורוצה לשכוח מהר.