מופת של כתיבה, בימוי ומשחק. הסצנות האיקוניות, התמהיל המדויק של ציניות ורגש והיחסים בין הדמויות מבססים אמון בבני אדם, בחברות ואפילו באפשרות של אהבה.

קוונטין טרנטינו בשיאו. אלים, כן, אבל מהפכני, מגדיר מחדש את הקוליות — ומחזיק מעמד היטב.

סרט על אהבת קולנוע טהורה. רומנטי כמו שרק איטלקים יכולים להיות, נוגע ללב, ועם סצנה אחת, זו של הנשיקות החתוכות, שתגרום גם למתבגרים קשוחים להזיל דמעה.

אם לא ראיתם עד גיל 20 אין מה לטרוח. אבל בגיל הרלבנטי יש אנשים שנשבעים שהוא משנה חיים.

יצירת האנימציה הישראלית האישית של ארי פולמן היא השיעור הכי חשוב למי שעומד לפני גיוס, וגם מהפכה עולמית באופן שבו עושים סרטי תעודה.

הסרט הטוב אי פעם לפי IMDB הוא עיבוד יפה, סוחף ומעורר מחשבה לסיפור של סטיבן קינג על חברות בין שני אנשים בכלא, ועם אמירות יפות על קולנוע ואסקפיזם וחופש שעלול להיות קשה יותר מסגר.

הקלאסיקה של אלפרד היצ'קוק שהופיעה בהכי הרבה רשימות המלצות — לצדה היו גם "הציפורים", "ורטיגו" ו"פסיכו" — כולל כמה מהסצנות הידועות בתולדות הקולנוע.

כנראה הסרט הכי מצוטט בכל הזמנים. המפרי בוגארט ואינגריד ברגמן הם האבא והאמא של כל סיפורי האהבה הקולנועיים, גם אם מדובר בשיא רומנטי של אהבה לא ממומשת.

התיכון כג'ונגל. טינה פיי כתבה תסריט מבריק שמצליח לתת פייט לסרטי התיכון הגדולים של שנות השמונים ואף להתעלות עליהם.