צפייה ראשונה מתוך 100 לפחות. אגדה מודרנית שהיא כמו ערבוב של הסרטים כולם, עם סצנות, דמויות, בדיחות וציטוטים שלוקחים לכל החיים.

עוד סרט של מיאזאקי, אפל יותר, מפחיד יותר ומכושף יותר, עם כמה סצנות שהולכות איתכם אחר כך שנים.

למרות ההסתייגויות המתבקשות ממרחק הזמן, בסוף, עדיין — כיף טהור.

השתוללות אדירה ומצחיקה, שבה כל המבוגרים די מטומטמים.

ובכלל כל הטרילוגיה של אינדיאנה ג'ונס. הרפתקאות מופלאות, שמראות מה סטיבן ספילברג יכול לעשות (וכמה סצנות קשות לבעלי קיבה רגישה).

וגם "הדיקטטור הגדול", "הנער", "הקרקס", "אורות הבמה", "אורות הכרך". כמעט בכל רשימה של מומלצים הופיע לפחות סרט אחד של צ'ארלי צ'פלין, וברור שמדובר בתחנות חובה — שלמעשה אף פעם לא מאוחר להשלים.

שני הסרטים (למעשה, השני טוב מהראשון, וגם צוחק על דונלד טראמפ) הם ערבוב של חמוד ומגעיל ומצחיק ומפחיד.

מוות ומוזיקה וחיבור בין אנשים, שלושה מהיסודות הכי בסיסיים בחיים.

כל הסדרה, מן הסתם, כי כשמתחילים אי אפשר להפסיק, וכי מדובר בפנטזיית ילדות נצחית.