כשחקלאים מדברים היום על עננים, יש סיכוי לא רע שהם לא מחכים לגשם, אלא עסוקים בטכנולוגיה. לאמזון יש כבר ענן מיוחד שמוקדש לטכנולוגיות חקלאיות, Agritech, ומיקרוסופט הודיעה לפני חודשיים שהפרויקט המחקרי שלה FarmBeats נהפך למסחרי ומציע לחקלאים פלטפורמת בינה מלאכותית שיכולה לרכז נתונים — מחיישנים, לוויינים, תחנות מטאורולוגיות, רחפנים ועוד כלים שבהם החקלאי משתמש — ולנתח אותם באופן שיניב תובנות והמלצות. לא רק חברות הענק יורדות אל השדות, אחרי שהבינו שאפשר לקצור בהם רווחי עתק. יש בעולם לא פחות מ־1,600 סטארט־אפים שעוסקים בתחום (לא כולל חברות בתחום המשיק, של פוד־טק). כולם מרוכזים במשימה אחת: למקסם את הרווח של החקלאי, באמצעות שיפור היעילות, הגדלת התבואה וצמצום עלויות. בעוד במקצועות אחרים יש חשש מרובוטים שיחליפו עובדים, בחקלאות רק מייחלים לכמה שיותר מיכון, לנוכח הקושי התמידי להשיג עובדים. ד"ר מיכל לוי, סמנכ"לית חדשנות ומינוף המו"פ החקלאי במשרד החקלאות, מסבירה כי הדגשים באגריטק כיום מכוונים ל"חקלאות מדייקת — למשל שימוש בסנסורים ומערכות דיגיטליות לניטור הנעשה בשדה, כדי להבין את הצרכים של כל פרט ולהביא לחיסכון במים ובחומרי הדברה; ולעריכה גנומית — פיתוח זנים חדשים ומשופרים. המגזרים האלה גייסו בשנים האחרונות מיליארדי דולרים, וכיום למעשה יש כבר יותר מדי חברות, כך שאנחנו רואים מיזוגים ורכישות".

התחום, אגב, לא משופע ביוניקורנים, משום שנדרשות שנים כדי לבדוק מוצר ולהוכיח שהוא עובד ותורם משמעותית לרווחי החקלאי. היוניקורן הבולט בעולם האגריטק הוא Indigo Ag מבוסטון, שלפני שנה גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי של לא פחות מ־3.5 מיליארד. החברה, שהוקמה ב־2014, מפתחת מיקרואורגניזמים שהופכים את הצמחים לעמידים יותר למחסור במים ולתנאי אקלים קשים, ולדבריה מאפשרת לחקלאי להגדיל את התבואה ב־10%-15% תוך שימוש באותה כמות של מים, דשנים וחומרי הדברה.

מאפיין ייחודי נוסף של האגריטק הוא הפיזור הגיאוגרפי. בניגוד לחברות פינטק או סייבר, למשל, שמתקבצות באזורים מסוימים (ליד המתחרות או המממנים), חברות של טכנולוגיה חקלאית מתמקמות בשטח, בסמוך לשדות ולמטעים ולחקלאים שאיתם הן עובדות. כך, למשל, מינסוטה היא מרכז של סטארט־אפים בתחום.שם, ב־2009, נולדה Conservis, מתוך קושי של חקלאים מקומיים להתמודד עם הניהול של התוצרת, ממעקב אחר המלאי עד בדיקה בסיסית של הרווחיות של כל הסיפור כולו. הם פנו למתכנתים שהכירו וביקשו ש"יעזרו להם לארגן את העניינים", וכך נולד כלי לניהול פעילות חקלאית. קונסרביס היא אחת החברות המבטיחות בענף, גייסה עד כה 45 מיליון דולר וכבר מנהלת פעילות של חקלאים שמסתכמת ב־8 מיליארד.

מגוון הנישות באגריטק הוא אדיר, ויש נוכחות ניכרת של חברות ישראליות ברוב הספקטרום. אחד התחומים שבהם ישראל בולטת הוא זה של הרחפנים, שכיום כבר מתעדים שדות ובהמשך אמורים לשמש גם לקטיף. במקביל מפותחים רובוטים לקטיף נמוך יותר, בסמוך לקרקע. MetoMotion ממגדל העמק פיתחה רובוט שיודע לזהות עגבניות בשלות ולקטוף אותן; היא אמנם גייסה עד כה רק כ־4 מיליון דולר אבל ממשיכה לשכלל את הרובוט ללא הפסקה, כדי לצמצם את הצורך בעובדים חקלאיים אנושיים. כיום, למשל, הוא יודע להסיר עלים מסביב לעגבניות.
‍
הבולטות של ישראל בתחום הרחפנים נובעת מהנוכחות שלהם בתחום הביטחוני, כשהרקע בתעשיות הביטחוניות מתגלגל לעתים למקומות מפתיעים למדי. כך קרה עם קבוצה של יזמים שבשירות הצבאי עסקו בפיתוח טכנולוגיה לזיהוי מנהרות תת־קרקעיות ותנועה תת־קרקעית. באזרחות הם הבינו שאפשר לתרגם את אותה חשיבה למלחמה בחדקונית הדקל, שאוכלת עצים מבפנים באופן שאינו נראה לחקלאי עד שהעץ כבר עומד למות. כך נולדה חברת Agrint, שפיתחה חיישן המותקן על העץ ומתריע מפני פעילות בלתי נראית של החדקונית שהורגת דקלים. עם 4 מיליארד עצי דקל בעולם, פוטנציאל השוק שלה מן הסתם מרשים.
‍