הדינמיקה של הענף שמפתח טכנולוגיות קנאביס לא דומה לזו בתחומים אחרים. הוא פרץ לפני כשלוש שנים, עם התגברות רוחות הלגליזציה בצפון אמריקה, ומשך תשומת לב אדירה והשקעות עתק של קרנות הון סיכון, כולל כאלה שהוקמו במהירות במיוחד להתמחות הזאת (כולל, למשל, קרן Casa Verde שמוביל הראפר סנופ דוג, או Vice Ventures של משקיע־העל מרק אנדרסן). ב־2018 לבדה הושקעו בתחום 2.6 מיליארד דולר. אבל ב־2019 המציאות התחילה להכות בו, וההשקעות התכווצו ל־2.3 מיליארד דולר, נמוכות בהרבה מהציפיות, ומניות חברות הקנאביס ירדו מאוד. זה קרה משום שהשוק לא התבסס מהר כפי שקיוו, ובמקביל נרשמו בעיות, כולל מקרי מוות, בשימוש במכשירי אידוי חדשניים (וייפורייזרים). בקנדה אפילו נוצרו עודפים במלאי המריחואנה, ובארצות הברית פרץ הלגליזציה נעצר אחרי גל המדינות הראשון.

"2019 היתה השנה שבה בועת הקנאביס התפוצצה, אבל מי שנפגעו היו בעיקר החברות הבורסאיות ולא הטכנולוגיה", מסבירה עו"ד קרן שמואלי, שותפה בקבוצת ההייטק במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, שמייצגת משקיעים בתחום ועובדת גם עם חברות קנאביס. "קנאביס טק הוא אוסף של טכנולוגיות שנוגעות לכל השרשרת בתחום, והענף כן מחלחל. בקנדה הסירו לפני חודשיים חסמים שונים שנגעו למריחואנה במזון ובמשקאות, מה שמגדיל את השוק הפוטנציאלי. בישראל יש כבר חוקרים בתחום במכון וולקני, ובטכניון מלמדים קורס על קנאביס רפואי בתוכנית ליזמות. אבל כולם עדיין בהמתנה לדרמה הגדולה באמת שעוד לא קרתה — לגליזציה גורפת בארצות הברית".
‍

במילים אחרות, גם כשההתפרצות נבלמה באופן יחסי, הטכנולוגיות ממשיכות להתפתח ומחפשות דרכים חדשות להנגיש את החומר ללקוחות, ברגע שהמסגרת החוקית תאפשר זאת. רוב הסטראט־אפים מתמקדים במתקנים שונים לשיפור חוויית הצריכה, ובראשם וייפורייזרים. תת־ענף אחר מתמקד בכלים שיקלו את הפיקוח על שינוע ואיכות החומרים, ויש חברות שעוסקות בטכנולוגיות לגידול מהיר יותר של מריחואנה או בפלטפורמות למכירה.
‍

קנאביס טק עוד לא יכול להתגאות ביוניקורן, אבל יש בו כמה שמות בולטים. החברה האמריקאית Eaze, למשל, שבשיאה הגיעה לשווי של חצי מיליארד דולר, נחשבת ל"אמזון" של הקנאביס הרפואי — זוהי הפלטפורמה האינטרנטית הגדולה ביותר למכירת קנאביס בארצות הברית, ובין המשקיעים בה גם הקרן של סנופ דוג. השפע באתר אינסופי, הן במוצרים והן בכל הנוגע לתוכן שנועד לעודד צריכה (כולל, למשל, המאמר "קנאביס וחגיגות חנוכה").
‍
חברה אמריקאית נוספת שנמצאת בשלבים מתקדמים יחסית היא Green Bits, שפיתחה מערכת לחנויות לממכר מריחואנה. היא מאפשרת מכירה רק לפי הגדרות החוק בכל מדינה, מנהלת את המלאי, מבצעת שקילה מדויקת ומפיקה גם דו"חות לרגולטור.
‍

מקרר שיקרר לי את המוח

Leaf הישראלית מתמקדת בתחום הגידול הביתי, עם מתקן דמוי מקרר בעיצוב הייטקי. הייצור והאספקה של המתקנים התעכבו שוב ושוב, וכל אחד עולה 3,000 דולר, לכן כיום החברה משווקת אותו כבסיס לגידול לא רק של מריחואנה אלא גם של צמחים אחרים, מעגבניות שרי ותותים עד תרד וקייל

ואיכשהו, גם בענף הזה יש נוכחות בולטת לחברות ישראליות. הבולטת שבהן היא Syqe Medical, שמציעה משאף מיוחד לצריכת קנאביס רפואי, המודד את הכמות והריכוז המדויקים של החומר הפעיל כדי שיתאימו להתוויה של הרופא המטפל. אחרי פיתוח של שמונה שנים ו־83 מיליון דולר, המשאף כבר בשוק.

פיתוח ישראלי אחר הוא KASSI, מעין תרמוס לאחסון קנאביס בטמפרטורה ולחות אופטימליים. הוא נראה כמו כוס קפה ומצויד במטחנה קטנה, במשקל למדידת הכמות המדויקת לצריכה ואפילו בנקודת טעינה לווייפורייזר — או לטלפון הנייד.
‍

יש לקאסי לא מעט מתחרים, ואחד מהם זכה בחודש שעבר בפרס החדשנות של CES — מוצר קנאביס ראשון שזוכה להכרה חגיגית כזאת בתערוכה המרכזית של עולם הטכנולוגיה. זהו המכשיר של Keep Labs, שהפעם נראה כמו קופסת איירפודס אבל גם הוא מבטיח לשמור את הגראס בתנאים האופטימליים, וגם הבטוחים ביותר, כך שרק מי שאמור לפתוח את הקופסה יצליח לעשות זאת. מייסדי החברה הם שני אבות מקנדה שנבהלו כששמעו על חבר שאכל דובוני קנאביס בלי לדעת שלא מדובר בממתק. כך נולד מתקן האחסון שנפתח רק באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים, ושכל ניסיון לפתוח אותו מדווח לסמארטפון של בעל המכשיר. לצד התמודדות עם הרגולציה ועם נוחות המשתמשים, אין ספק שבטיחות היא עוד חזית שהקנאביס טק נדרש לצלול אליה.
‍