טראוול־טק הוא אבי הדיסרפשן שהוליד האינטרנט: סוכני הנסיעות היו הנפגעים הראשונים, כשפתאום, בתחילת העשור הקודם, כל גולש היה יכול להזמין בעצמו טיסות, מלונות ובהמשך גם דירות אירוח. ענף התיירות השתבש כבר מזמן, אבל עכשיו מתחולל בתוכו שיבוש־המשך, בנישה הספציפית של נסיעות עסקיות. וזו נישה ששווה המון — 1.5 טריליון דולר מתוך ענף של 8.8 טריליון, לפי המועצה העולמית לתיירות (WTTC). "כמו בפינטק ובענפים אחרים, גם בטראוול־טק רואים מעבר מפיתוח טכנולוגיות לשוק הצרכני, שבו התחרות מצמצמת את המרווחים, לשוק העסקי. ב־B2B (ביזנס טו ביזנס) יש מבחינת החברות פוטנציאל חיסכון משמעותי, ומבחינת הסטארט־אפים שוק פוטנציאלי גדול מאוד", אומרת יפעת אורון, מנכ"לית לאומי־טק. ואמנם, נסיעות עסקים הן מורכבות יותר, כבולות לאילוצים רבים יותר ומערבות אנשים רבים יותר (כמה נוסעים שונים, מתאמים מטעם החברה השולחת והחברה המארחת, מפיקי הכנס המקצועי וכן הלאה). פוטנציאל הבלגן והבעיות שבהן גדולים יותר, וזה כמובן מייצר פוטנציאל גדול יותר לסטארט־אפים להציל את המצב.
‍

TripActions הישראלית מתמחה בדיוק בזה — בניהול נסיעות עסקים. בקיץ האחרון היא גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי של 4 מיליארד, ורק שבעה חודשים קודם לכן גייסה כ־150 מיליון לפי שווי של 1.1 מיליארד. במילים אחרות, השווי שלה זינק כמעט פי ארבעה בתוך פחות משנה. למה? כי האפליקציה שלה מסוגלת לפתור בעיות שעד כה חייבו שרשרת של טלפונים לעוזרים אדמיניסטרטיביים, לאחראים למשאבי אנוש ולסוכני נסיעות. אם, למשל, העובד נשלח למצגת קריטית אצל משקיע פוטנציאלי ופספס את הקונקשן, טריפ אקשנס תמצא לו מיידית טיסה חלופית, תזמין כרטיס ותעדכן את המלון ואת חברת השכרת הרכב.
‍

כשהמזוודה מתחברת ל־USB

אחד הסטראט־אפים המפתיעים בטראוול־טק, כולל מימון מקרנות הון סיכון, הוא Away, שמייצרת מזוודות. אבל כאלה עם שקעי USB להטענת מכשירים, חלוקה פנימית חכמה (כולל תא כביסה) ופיצ'ר שממקסם את דחיסת הבגדים. שווי החברה מוערך ב־400 מיליון דולר, וההכנסות שלה עד כה הן כ־100 מיליון, ממזוודות שמחיריהן מ־200 דולר ומעלה. תמורת עוד 50 יכתבו את השם שלכם על המזוודה בעיצוב לבחירתכם, במקום הסרטנים המקושקשים שבהם אנשים מסמנים את התיקים שלהם. זה הייטק.

לעתים הטראוול־טק משיק לתחומים אחרים. Brex, למשל, עובדת על התפר שבין פינטק לתחום טכנולוגיות הנסיעות: היא מעניקה לסטארטאפיסטים כרטיס אשראי עסקי עמוס הטבות שמותאם בייחוד למי שמרבה לנסוע. בנקים (בעיקר אמריקאים) לא ששים לתת ליזמים מתחילים בלי היסטוריה עסקית ארוכה ומבוססת כרטיס כזה, אבל ברקס מנפיקה אותו לכל חברה בתחילת דרכה אם יש לה 100 אלף דולר בחשבון, והיא מתרגמת את ההוצאות בכרטיס לנקודות שמצ'פרות את הנוסעים בחברות תעופה, מסעדות, Airbnb ועוד.

ברקס הוקמה ב־2017 בארצות הברית בידי שני יזמים בני פחות מ־30; אחד מהם, הנריק דובגרה (Dubugras), הקים את החברה הראשונה שלו בגיל 16, ושלוש שנים אחר כך מכר אותה ב־1.5 מיליארד דולר. ברקס, בעתה, גייסה בחודשיה הראשונים יותר מ־200 מיליון דולר, והקיץ שוויה הגיע כבר ל־2.6 מיליארד. אפילו בעולם ההון סיכון הנוכחי, שמוצף בכסף שרק מחפש חברות, ברקס היא דוגמה חריגה.
‍

גם בטראוול־טק הצרכני הטכנולוגיות משתכללות, ומתמקדות בנישות ספציפיות יותר. למשל חברת Refundit של אורי לוין, ממייסדי ווייז, שמתמקדת בכאב הראש של החזרי מס אחרי קניות בחו"ל. לפי נתוני החברה, 90% מההחזרים על קניות של תיירים באירופה, 23 מיליארד דולר, כלל לא מגיעים ליעדם, כי התיירים נרתעים מהתהליך או טועים איפשהו בטפסים המעיקים. האפליקציה של ריפנדיט אמורה לפתור את הבעיה: היא מאפשרת שליחה של חשבוניות הקנייה, צילומי הדרכון וכרטיס העלייה למטוס ישירות לרשות המס המקומית. הפיילוט כבר יצא לדרך בבלגיה.
‍

אבל לצד השגשוג ההגיוני של הטראוול־טק, נסיעות — פרטיות ועסקיות — הן אחד התחומים הרגישים ביותר לשינוי במצב הכלכלי. האטה קלה יכולה לערער את כל ענף התיירות, מיתון של ממש יכול לרסק אותו, על כל הסטארט־אפים המצליחים שניזונים ממנו. בהנחה שלא נראה טלטלה כלכלית עולמית כזאת בקרוב, ב־2020 נהיה עדים להנפקה של Airbnb, שמכוונת לשווי גבוה מ־38 מיליארד דולר. ואם זה יהיה המספר, הטראוול־טק יקבל עוד בוסט ענקי קדימה.