יש לי שני ארונות: אחד הוא ארון בגדים יומיומי שאני מפנה בתכיפות; אני לא מחזיק בגדים שאני לא לובש. השני הוא ארון ה"לך תדע מתי", שם יש בגדים שפעם יכולתי לצאת לבלות איתם, אבל עם הגיל אני פחות נוכח בחיי הלילה, והם משמשים אותי בעיקר בשביל הבמה. אלה בגדים שייוולדו מחדש פעם, ובהם אני לא נוגע. זה כולל אוסף של אוברולים שנועד להופעות –  מאוברול של הום סנטר, שהשגתי דרך חבר שאביו עבד שם, ועד אוברול של קום דה גארסון.

לא סתם קיבלתי את התואר "מלך השוּק" של "פנאי פלוס", לפני שלוש שנים. קשה לזהות אותי על בסיס לבוש, כי אני אוהב לשנות תדרים ואנרגיות דרך הבגדים. אני יכול לשדר ממשהו מסודר, אחראי, מדוגם ומחויט, ועד מראה ה"לא ישנתי שלושה ימים כי ביליתי". זה הטווח.