הראיון עם לויט היה אמור להתקיים באזור מתחם שרונה בתל אביב, שם הוא גר כיום. אך אחרי שסיפר שהוא קצת מצונן ("זו לא קורונה", הוא אומר בגיחוך), הראיון עבר לטלפון. אף שהוא סבור שהמגפה תיעלם, לויט מדגיש כי הוא תומך בכל אמצעי הזהירות שננקטים וסבור כי יש להקפיד בחומרה על ביצועם.

את פרס נובל בכימיה קיבל לויט ב־2013 על פיתוח מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות. הוא מסביר זאת באופן פשוט יותר: "מדובר בטכניקה חישובית, שנעזרת במחשבים כדי לדמות את מבנה הדנ"א וצורות החלבונים בגוף באופן מדויק מאוד. כמו שלכל גשר או בניין שבונים היום עושים קודם סימולציית מחשב מדויקת, כך עם חלבונים וסלילי דנ"א".

הוא כלל לא התכוון להיות הנביא שיבשר על סיום המגפה. זה קרה לגמרי במקרה. אשתו שושן היא חוקרת אמנות סינית ואוצרת תערוכות של צלמים מקומיים, ובשל כך השניים מחלקים את זמנם בין ארצות הברית, ישראל וסין. "כשהמגפה פרצה, אשתי כתבה לחברים שלנו שאנחנו חושבים עליהם ומצטערים על עוגמת הנפש שהם חווים. כשהשיבו לנו ותיארו עד כמה מצבם לא פשוט, החלטתי להתעמק יותר במספרים בתקווה להסיק מהם משהו. שיעור ההתפשטות של הנגיף בפרובינציית חוביי עמד על 30% ביום — זה היה נתון מבהיל. אינני מומחה בשפעת אבל באנליזה של מספרים אני מבין — וזה גידול אקספוננציאלי. אם בכל יום המגפה מתפשטת בכ־30%, אז בתוך 90 יום כל העולם אמור להידבק".

אבל אז המגמה התהפכה. "כשהתחלתי לנתח את הנתונים ב־1 בפברואר היו בחוביי כ־1,800 נדבקים חדשים בכל יום, ובתוך שישה ימים מספרם נסק ל־4,700", הוא מתאר. "ואז, ב־7 בחודש, מספר הנדבקים התחיל לרדת בקו ישר, ומאז לא הפסיק. ובפער של שבוע קרתה מגמה דומה עם מספר המתים. השינוי הדרמטי הזה בעקומה סימן את נקודת החציון, ואפשר חיזוי בטוח יותר של מועד סיום המגפה. מזה הסקתי שבתוך שבועיים המצב בסין כולה גם ישתפר. ואכן כיום יש כמעט אפס מקרים חדשים של הידבקות.

"אני משווה את זה לריבית בנקאית. תחשוב שאם ביום הראשון נותנים לך 30% ריבית על הכסף שלך, ביום השני אתה מקבל רק 29% וכן הלאה, אתה מבין שבסופו של דבר לא תרוויח כל כך הרבה".

את ההערכות האלה הוא כתב לחבריו בוויצ’אט (הווטסאפ הסיני). הם תרגמו את זה לסינית והעבירו הלאה לחבריהם. ועד מהרה התחיל לויט לקבל פניות רבות מאנשים שביקשו לוודא אם הם קוראים טקסט שאכן נכתב על ידו. "כך הבנתי שאני חייב להמשיך. יכולתי להגיד 'טוב, זה מה שאמרתי', ולעזוב את העניין, לא להיכנס לכל המהומה שקמה סביבי". אבל הוא לא היה מסוגל להרפות מכך.

בכל יום זרמו עוד ועוד מספרים ממקורות שונים, ובהם ארגון הבריאות העולמי (WHO). לויט החל לשלוח דו"חות קבועים לחבריו הסינים, והתפוצה הרחבה שלהם הביאה אותו עד ראיונות בטלוויזיה הממלכתית, בין היתר בערוץ CGTN, המקבילה הסינית לערוץ הבינלאומי של CNN. מכיוון שמספרי הנדבקים והמתים הולכים וקטנים, הוא טוען, המגפה תיעלם מסין כנראה בסוף מרץ.

"כדי להסביר זאת, אני אשווה את זה שוב לריבית. גם כששיעור הריבית יורד כל הזמן, אתה עדיין מרוויח כסף. הסכום שהשקעת לא פוחת, רק גדל לאט יותר. כשמדובר במחלות, זה מפחיד מאוד אנשים, כי הם שומעים בכל יום שממשיכים להתווסף מקרים. אבל ההאטה בקצב ההדבקה מבשרת שסוף המגפה קרב".

איך אתה מסביר את העובדה שהווירוס הפסיק להתפשט?

"במודלים של גידול אקספוננציאלי מניחים שבכל יום אפשר להדביק אנשים, כי כל הזמן פוגשים אנשים חדשים. אבל אם אתה חושב על המעגל החברתי שלך, לרוב אתה פוגש ביומיום פחות או יותר את אותם אנשים. מפגש עם אנשים חדשים יכול להתרחש בתחבורה הציבורית, למשל. אבל אפילו באוטובוס, אחרי זמן מסוים, רוב הנוסעים יהיו כאלה שכבר נדבקו או שמחוסנים לנגיף.

"הסבר נוסף להאטה בהתפשטות קשור להנחיות לשמור מרחק מאנשים. אתה לא מחבק עכשיו כל אדם שתפגוש ברחוב ותימנע מלפגוש מישהו שהוא מצונן, כמו שקרה במקרה שלנו. וככל שתקפיד על זה, תצליח לרסן את ההידבקות. כך שאם אתה נשא, אתה תדביק במצב כזה רק אדם וחצי בשלושה ימים. וזה כל הזמן ימשיך לרדת".

אבל יש לא מעט אנשים שלא מקפידים על בידוד והולכים למקומות הומי אדם. לא צריך להרחיק לאצטדיון בלומפילד, מספיק להגיע לקניון הקרוב.

"אנחנו יודעים שבסין היה בידוד כמעט מלא, אנשים רק יצאו לחנויות לקניות הכרחיות ונמנעו ממגע עם הבריות. בעיר ווהאן, שבה היה מספר הנדבקים הגדול ביותר במחוז חוביי, לכולם היה סיכוי להידבק. אבל רק 3% נדבקו. גם ב’דיימונד פרינסס’ (‘ספינת הקורונה’) שיעור ההדבקה לא עלה על 20%. מכאן אני מסיק שיש אנשים רבים שפשוט מחוסנים באופן טבעי לנגיף".

מה קורה באיטליה? נראה ששם מספר הנדבקים רק עולה.

"באיטליה הנגיף בינתיים רק מתגבר, וזה מדאיג. אבל אני מעריך שזה נובע מכך שיש שם הרבה יותר אנשים מבוגרים, יותר מאשר בסין, צרפת או ספרד. נוסף על כך, התרבות האיטלקית היא חמה ולאיטלקים יש מגעים חברתיים עשירים. מהסיבות האלה חשוב להרחיק אנשים זה מזה ולא לאפשר לחולים לצאת למקומות שיש בהם אנשים בריאים.

“בסין עבדו נהדר והצליחו להשתלט על המגפה לגמרי. כרגע המקום שמדאיג אותי הוא ארצות הברית. חייבים לבודד כמה שיותר אנשים כדי שיהיה זמן להיערכות. אחרת עלולים להגיע למצב שבו 20 אלף חולים יבואו בבת אחת לבית החולים הקרוב, והמערכות יקרסו".

איך אתה מעריך את המצב בישראל?

"בישראל לא נדבקו מספיק אנשים ואין מספיק נתונים, ולכן אין לי הערכות. אך לפי מה שאני רואה, בינתיים, הדרך שבה משרד הבריאות מתמודד עם המגפה היא נכונה וחיובית. ככל שיחמירו יותר באמצעי ההגנה, כך ירוויחו יותר זמן להיערך טוב יותר לטיפולים ולפתח חיסון".

לויט מתייחס למה שקרה ב"דיימונד פרינסס" כאל מקרה בוחן למצב הגרוע ביותר: "אם משווים את הספינה למדינה — מדובר בכרבע מיליון איש על קמ"ר בודד, שזאת צפיפות נוראה. זה פי ארבעים מהצפיפות בהונג קונג, כאילו שכל אוכלוסיית ישראל תצטופף על 30 קמ"ר.

"מעבר לכך, בספינה גם לא היה מזגן נפרד לכל אחד. המיזוג והחימום הגיעו ממקור אחד, וחדר האוכל היה משותף. אלו תנאים נוחים מאוד לנגיף, ואף על פי כן נדבקו רק כ־20%. זה די הרבה, אבל זה דומה מאוד למה שקורה בשפעת רגילה.

"כמו בשפעת, גם בקורונה רוב המתים הם אנשים מעל גיל 70. זה ידוע ששפעת ממיתה בעיקר מבוגרים — כשלושה רבעים מהמתים משפעת הם מעל גיל 65. יש שנים שבהן השפעת מתפרצת באופן חריף, כמו בארצות הברית ב־2017, אז היו פי שלושה יותר מתים מהממוצע. ועדיין לא היינו בפניקה. זה המסר שלי — פשוט צריך להתייחס לקורונה כמו לשפעת קשה. היא חזקה פי ארבעה עד פי שמונה משפעת רגילה, ועדיין — רוב האנשים יישארו בריאים והאנושות לא תיכחד".

‍