ע

שו טוב יוצרי הגרסה החדשה של "סקס והעיר הגדולה" בכך שלא דבקו בשם המקורי של הסדרה. הגרסה המעודכנת, שנקראת "פשוט ככה" (HOT), שימרה אמנם את רוב הדמויות מהסדרה ההיא, אבל סקס כמעט אין בה, אלא בעיקר נשים בנות 50 שמתמודדות עם ילדים מתבגרים, זוגיות ארוכה ומונוטונית ואפילו אובדן בן זוג. אבל עוד יותר מכך, שלוש הגיבורות צריכות להתאים את עצמן לעולם שהשתנה סביבן, זה שבו יש דברים שאסור להגיד ושמילה אחת לא נכונה עשויה לגרום לך נזק בלתי ניתן לתיקון.

"סקס והעיר" המקורית קיבלה הרבה ביקורת על הלובן הבוהק שלה והעיוורון המעמדי. ולכן נראה כי יוצרי "פשוט ככה" עשו מאמץ מיוחד כדי לתקן זאת: הבת של שרלוט הודיעה לה שהיא בן, מירנדה מתאהבת בקומיקאית א־בינארית, וכל שחקניות המשנה החדשות מגיעות מקבוצת מיעוטים אחרת.

אם בסדרות עדכניות כמו "עושות כותרות", הקאסט המגוון נראה כאימוץ טבעי של רגישות חברתית (wokeness), הרי שבמקרה של קארי וחברותיה הכל מרגיש מגושם ומביך. מירנדה, למשל, מזהה עוול שנגרם למרצה שחורה ורצה להציל אותה כמו אבירה על סוס לבן, בלי להבין שאותה מרצה לא צריכה שיצילו אותה. וכשהיא יושבת בכיתה שלה ומנסה להסביר שהיא הצטרפה לקורס רק בגלל צבע העור שלה, היא מסבכת את עצמה יותר ויותר. בפרק אחר שרלוט צריכה לארח לארוחת ערב חברה שחורה ומתחננת בפני השכנה השחורה שלה שתצטרף גם, כדי שאותה חברה לא תהיה השחורה היחידה בשולחן.

אם יש משהו ש"פשוט ככה" מיטיבה להבהיר הוא ששינוי השפה לא באמת משנה את המציאות המעמדית באמריקה, אלא רק מאפשר לליברלים (בייחוד מבוגרים) להרגיש טוב עם עצמם. למעשה, השינוי הזה מהווה חסם בהתקדמות לשוויון ממשי: הדור הוותיק אימץ את השינוי הקל יחסית בשפה כי באמצעותו נמנע ממנו הצורך לעשות הקרבה אמיתית.

וכך גם שרלוט, מירנדה וקארי אולי מתקשטות בסממנים רגישים חברתית, אבל עדיין סגורות בתוך הקליקות העשירות שלהן, שולחות את ילדיהן לבתי ספר פרטיים ומקסימום יתנדבו פעם בשנה כדי להרגיש טוב עם עצמן. והעובדה שמישהי שחורה הצליחה לפרוץ דרך לתוך מעגל החברים שלהן מעידה על אותה מישהי הרבה יותר מאשר עליהן.