ב

חודש שעבר פרסמו חוקרים מאוניברסיטת אוהיו מחקר מעניין שבחן את עמדות הציבור האמריקאי לגבי פוטבול ילדים. החוקרים ראיינו כ־4,000 אמריקאים ומצאו ש־45% מהם הסכימו שמדובר בספורט הולם לילדים, בעוד 50% חשבו שלא ראוי שילדים ישחקו את המשחק מחשש לנזקים למוחם.

הנזקים האלה הוכחו שוב ושוב. כמעט כל שחקן פוטבול, בכל גיל, יסבול מזעזוע מוח. רבים משחקני הפוטבול, גם כאלו ששיחקו רק בקבוצת התיכון שלהם, סובלים מבעיות מוחיות. כשמביאים בחשבון שלפגיעות מוחיות בגיל צעיר יש השפעה חמורה יותר על בריאות הנפגע, לא פלא שפחות ופחות ילדים משחקים פוטבול: בשנים 2008–2018 פחת מספרם של ילדים אמריקאים בני 6–12 המשחקים בספורט זה בכ־20%.

אלא שלמרות כל ההוכחות, אמריקה חלוקה בדעתה לגבי הסכנה הגלומה בפוטבול ילדים. "מתברר שזה נושא מעורר מחלוקת", דיווחה החוקרת שהובילה את המחקר, מריה וורנר: "פוטבול נותר פופולרי מאוד, אבל אנשים רבים חושבים שהוא אינו ראוי לילדים, בעיקר בגלל ענייני בטיחות".

לפי המחקר, ההחלטה אם פוטבול ראוי לילדים לרוב אינה קשורה למשחק עצמו, אלא דווקא לבעל הדעה. החוקרים בדקו את הרקע האתני והגזעי של הנבדקים, אמונותיהם, המצב הסוציו־אקונומי שלהם, ההיסטוריה המשפחתית שלהם והקהילות שבהן גדלו, ומצאו שלנתונים האלה יש השפעה מכרעת על דעתו של הנבדק על פוטבול ילדים. כך, אמריקאים בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע חשבו שפוטבול אינו מתאים לילדים, בעוד בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע, בייחוד האפרו־אמריקאים שבהם, חשבו שהוא דווקא מתאים להם. החוקרים הסבירו כי בקהילות שחורות ועניות המשחק נתפס כסולם חברתי המאפשר לשחורים כניסה במלגה לקולג', ואם הם ממשיכים לקריירה מקצוענית, גם שכר גבוה בהרבה משל הוריהם.

אבל ההבדל העיקרי בין המתנגדים לפוטבול הילדים לתומכיו היה קשור למגדר וסט ערכים. באופן גורף, גברים הטרוסקסואלים שמגדירים עצמם שמרנים, ושאוחזים בתפיסות מסורתיות של מגדר, סבורים שילדים צריכים לשחק פוטבול. כל הגברים ההטרוסקסואלים שהחזיקו בעמדה שנשים נחותות מגברים טענו שפוטבול צריך לשחק מגיל צעיר. כשנשאלו למה, הם הסבירו שהמשחק "בונה אישיות" ו"תורם לבריאות הילדים". העובדה שמחקרים הזימו את הטענה האחרונה והוכיחו את נזקי המשחק לא בלבלה אותם.

היכולת להתעלם מממצאים מדעיים עלתה גם במחקר של אוניברסיטת אוקלהומה, שפורסם במרץ האחרון, ובחן את עמדותיהם של הנסיינים על אודות "עובדות מדעיות בסיסיות". התברר שנוצרים שמרנים ענו באופן כושל על שאלות שנגעו לנושאים שבהם הקונצנזוס המדעי נוגד את אמונתם הדתית: לשמרנים לא היתה בעיה עם שאלות על לייזרים, אטומים או וירוסים, אבל שאלות הקשורות לאבולוציה, לתיאוריית המפץ הגדול או לנדידת היבשות הניבו מהם תשובות מגוחכות. החוקרים הבהירו: "לא מדובר בטיפשים, אלא באנשים שדוחים את הקונצנזוס המדעי בנושאים מסוימים".

אז אם סט הערכים השמרני של אדם קובע את עמדותיו על ספורט לילדים או עובדות מדעיות, האם הוא יקבע גם אם אותו אדם יתמוך בפוליטיקאי או תנועה פוליטית מסוימת? לא בדיוק. זה קשור יותר לשאלה אחרת: "האם זה גברי כמו שגברי צריך להיות?".

ב־2021, פסיכולוגים ופסיכיאטרים מאוניברסיטאות פנסילבניה ופרינסטון פרסמו בכתב העת המדעי "PNAS" מחקר שבדק את הסיבות הנפשיות להצבעה לדונלד טראמפ. הם ראיינו יותר מ־2,000 מצביעים ומצביעות בבחירות 2016 ו־2020, ומצאו שתומכי טראמפ התאפיינו, יותר מקבוצות אחרות, בתפיסות שמרניות לגבי גבריות ותפקידם של גברים בחברה: באופן כללי, מצביעי טראמפ נוטים להאמין בהגמוניה גברית — תפיסה שלפיה גברים צריכים לשלוט מפני שהם "קשוחים יותר, חזקים יותר ודומיננטיים יותר". התמונה הזו נוגעת לא רק לטראמפ, אלא מאפיינת גם מנהיגים אחרים מעולמו הערכי: נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, למשל, טען באחרונה שאוקראינה "מייצגת את כל מה שפוגע בערכים המסורתיים" וגורמת ל"דגנרציה והשפלה שנוגדות את רוח האדם".

ומי שנתפסים כמערערים על "הסדר הנכון" של ההגמוניה הגברית — מטרנסג'נדרים, דרך פוליטיקאיות ממיעוטים אתניים ועד דמויות להטב"קיות פיקטיביות בקולנוע ובטלוויזיה — מעוררים זעם בקרב תומכי השמרנות והפופוליזם. רדיפת להטב"ק ברוסיה היא עניין ידוע, אבל גם בארצות הברית, ואפילו אצלנו, הימין עוסק באובססיביות במגדר ובגבריות. כך, נשיקה לסבית בסרט "Lightyear" של דיסני עוררה לאחרונה זעם רב בימין האמריקאי. הגבריות, טוענים שם, נמצאת תחת מתקפה. טאקר קרלסון, המגיש האולטרה־שמרני של רשת פוקס, אף מגיש סדרה חדשה שנקראת "סוף הגברים", ובה הוא קובע שארצות הברית נחלשת בגלל ירידה (מוכחת כשלעצמה) ברמות הטסטוסטרון, וטוען, בשיא הרצינות, שכדי להילחם בכך על גברים לשזף את אשכיהם. העובדה שהירידה ברמות הטסטוסטרון נמצאה קשורה יותר להשמנת יתר ולזיהום אוויר אינה מבלבלת אותו: דמויות פוליטיות — בייחוד באמריקה, בייחוד ימניות — חוששות לעסוק בנושאים שנוגעים לתאגידי ענק ולכסף גדול. למה לפגוע במפעלים מזהמים כשאפשר להמליץ על שיזוף הביצים?

התפיסות הישנות על מגדר וגבריות משתנות. העולם כיום מגוון יותר, ובני מיעוטים, נשים ולהטב"קים מוצאים בו יותר ויותר ביטחון. יש מי שמתנגדים לשינויים הללו. זה לא קשור לבטיחות, מדע או עובדות, אלא לתפיסה שלהם באשר לגבריות ולמגדר. וזה נכון לבחירה בספורט לילדים, לקביעת מנהיגים, ואפילו למלחמה באוקראינה.