דגל אדום
//
אוריאל דסקל
דגל אדום
אוריאל דסקל
מם של לברון ג'יימס כסמל קומוניסטי, לאחר שתקף קולגה שתמך במפגינים נגד סין. הרשת ביקרה את כדורסלן־העל על צביעותו
איך ליגת ה־NBA יכולה לנצח במלחמה הקרה?
כמו הסופרמרקטים השופעים של שנות השישים, המערב חייב לטפח סוכני תרבות חדשים שיסדקו משטרים טוטליטריים
איך אפשר לסכם אירוע גיאופוליטי דרמטי ובו בזמן ליזום אירוע חדש, והכל ב־140 תווים?
דריל מורי, הג'נרל מנג'ר של יוסטון רוקטס מה־NBA, פרסם ציוץ תמיכה בתושבי הונג קונג שמפגינים נגד הממשלה הסינית. המהומה לא איחרה לבוא, והוא מחק את הציוץ וסיפק הבהרה. אלא שעבור הסינים, שיוסטון רוקטס היא הקבוצה האהודה עליהם, זה היה יותר מדי.
כתגובה לציוץ הבודד פיזרה הממשלה הסינית שפע איומים בחרם נגד ה־NBA, שכבר שני עשורים בונה את האסטרטגיה השיווקית הגלובלית שלה על מערכת יחסים מניבה עם סין. כדי להרגיע את הסינים הליגה התכופפה מעט, לרבות בקשה משחקניה לא לדבר על כל מה שהם רוצים (כפי שהם רגילים לעשות), בייחוד אם הם בסין, במשחקי ראווה לקראת פתיחת העונה. למשחקי הראווה האלה יש כמובן משמעות כלכלית: אחרי הכל, לפי ההערכות ההכנסות של ה־NBA בסין הן כ־500 מיליון דולר בשנה לפחות, וביולי האחרון הליגה חתמה עם חברה סינית על הסכם זכויות שידור של 1.5 מיליארד דולר.
אז מורי מחק והבהיר, הליגה מיהרה להרגיע, וכאן התקרית היתה אמורה להסתיים, אבל אז הגיע לברון ג'יימס. כשבוע אחרי הציוץ של מורי, ג'יימס מתח עליו ביקורת וטען שלא חשב עד הסוף על כל הנפגעים האפשריים לפני שצייץ מה שצייץ. אבל נדמה שמי שלא חשב עד הסוף היה דווקא כדורסלן־העל. ג'יימס, השחקן הטוב בליגה כבר שנים, בונה לעצמו תדמית של מוחמד עלי ומבקר בבוטות ובקביעות את דונלד טראמפ. לפתע הוא הצטייר כמי שאכפת לו מכסף, מרצ'נדייז וזכויות שידור יותר משאכפת לו מזכויות אדם. הוא נתפס כמי שהסינים כופפו אותו כדי שידברר אותם — ובמובנים רבים זה בדיוק מה שקרה.
בו בזמן, ה־NBA הבהירה שלא תגביל את חופש הביטוי. ג'יימס חטף ביקורת ארסית על צביעותו, וממים של פרצופו מודבק לפוסטרים של מאו דזה־דונג מילאו את הרשת.
ומה קרה בסין? בכלי התקשורת לא היה אפשר למצוא דעות שאינן של המפלגה, אבל אפשר לשער שלא מעט סינים, בעיקר אוהדי כדורסל, נחשפו למשבר ביחסים עם ה־NBA ואולי גם לדיון שהתעורר סביב חופש הביטוי. ייתכן שעוד יהיו לכל המהומה השלכות כלכליות בעתיד, אבל המערב הדמוקרטי יכול ללמוד משהו מה־NBA אם הוא מעוניין לשמר את הדומיננטיות הכלכלית והפוליטית הגלובלית שלו: כדי שזה יקרה הוא צריך לשנות את גישתו לעסקים, לצריכה ולפעילות מול הסינים.
הסופרמרקט שהכניע את מזרח אירופה
ב־1946, ראשית המלחמה הקרה, רגע אחרי שמלחמת העולם השנייה הסתיימה בניצחון קומוניסטי וקפיטליסטי על הפאשיזם, 28% מהמזון שהאמריקאים קנו הגיע מסופרמרקטים, ובברית המועצות אנשים עמדו בתורים כדי לקבל שובר ללחם. ב־1963 כמעט 70% מהמזון שהאמריקאים אכלו נקנה בסופרמרקטים, והרוסים עדיין עמדו בתורים. בעשורים שאחרי המלחמה הסופרמרקטים באמריקה נהפכו לתופעה חברתית: באמצעות לא מעט השקעה ממשלתית, הם שימשו כלי תעמולה אנטי־קומוניסטית שהיה אפשר להחדיר ללב המדינות במזרח אירופה.
לפי הספר "Freedom’s Laboratory: The Cold War Struggle for the Soul of Science" של החוקרת אאודרה ג'יי וולפה, המדע האמריקאי גויס למען המאבק להפצת "דרך החיים האמריקאית". תוכנית החלל קיבלה מאות מיליוני דולרים, אבל גם החקלאים האמריקאים קיבלו סובסידיות גדולות כדי לייצר יותר מזון, בשפע שנראה לעין. ב־1957 האמריקאים אף שלחו סופרמרקט מלא בכל טוב קפוא ומהונדס — כולל כמה סוגי קורנפלקס — לתערוכה בזאגרב. לפי שיין המילטון, מחבר הספר "Supermarket USA: Food and Power in The Cold War Farms Race", זה גרם לשליט יוגוסלביה, המרשל טיטו, להביא יועץ אמריקאי שיסייע להקים סופרמרקטים במדינה הקומוניסטית. זה לא היה המקרה היחיד; במשך שנות השישים והשבעים סופרמרקטים ומטבחים אמריקאיים מלאים כל טוב נדדו בין כנסים ותצוגות ברחבי מזרח אירופה.
הסובייטים לא ראו בהם איום מיידי — בכל זאת, סופרמרקטים אינם טילים — אבל האזרחים נחשפו לכל השפע הזה, תותים בדצמבר, בשר מהונדס שלא צריך לעמוד בשבילו בתור, לחם בכל מיני צורות, ופשוט קינאו. הסופרמרקטים לא הובילו לפירוק ברית המועצות ולניצחון הקפיטליזם במלחמה הקרה. אבל הם כן החדירו ללב המשטר הקומוניסטי רעיונות של חופש כלכלי, חופש בחירה וחופש בכלל. וכל זה היה מסובסד על ידי הממשלה. כן, האירוניה כאן נהדרת — הפיצו את הקפיטליזם באמצעות סבסוד ממשלתי, והשתמשו במדע מסובסד ככלי לפרופגנדה נגד הקומוניזם.
מם של לברון ג'יימס כמאו דזה־דונג. דווקא האיש שבונה לעצמו תדמית של מוחמד עלי ומבקר בבוטות ובקביעות את דונלד טראמפ
ב־1957 האמריקאים שלחו סופרמרקט מלא בכל טוב קפוא ומהונדס לתערוכה בזאגרב. זה גרם לשליט יוגוסלביה, המרשל טיטו, להביא יועץ אמריקאי שיסייע להקים סופרים במדינה הקומוניסטית
נשק חדש במלחמת התודעה
איך זה מתחבר ל־NBA?
סין ומדינות טוטליטריות בכלל נהפכו למתוחכמות הרבה יותר בכל הקשור לחסימת מסרים מהמערב. במקביל, המערב נהפך אובססיבי ולהוט בכל מה שקשור ליותר ממיליארד לקוחות פוטנציאליים, ולכן הוא מוותר לא אחת על העקרונות שהובילו לניצחונו במלחמה הקרה ומשית על עצמו דרישות סיניות לצנזורה עצמית.
זו שגיאה. לדמויות כמו לברון ג'יימס יכול להיות תפקיד מכריע בהעברת מסרים על זכויות אדם וחופש ביטוי. כדי שזה יקרה, ממשלות וחברות במערב לא צריכות להתגמש, אלא דווקא להיות הרבה יותר מתוחכמות בהשקעה שלהן במאבק החדש על התודעה, שהוא חלק ממלחמה קרה נגד הדיקטטורות מהמזרח. זה אומר שאי אפשר לוותר על עקרונות של דמוקרטיה למען כסף סיני. וזה אומר שגיבורי תרבות מערביים לא יכולים להיות כלים ריקים ליצירת כסף, נטולי כל משקל אידאליסטי. וזה אומר שלא צריך להתבייש לסבסד מדע, מחקר, בידור וכלים אזרחיים שבאמצעותם אפשר להעביר מסר חיובי ומתוחכם על חופש לכל סיני וסיני.
וליגת ה־NBA, שקהל אוהדיה חובק עולם והיא מייצגת במידה רבה שלל ערכים מערביים ראויים — יכולה להיות הסופרמרקט של השנים הקרובות.
סינים צופים בלברון ג'יימס משחק בשנזן, סין, לפני כשבועיים. זכויות שידור של 1.5 מיליארד דולר צילום: רויטרס
לדמויות כמו ג'יימס יכול להיות תפקיד מכריע בהעברת מסרים של זכויות אדם. כדי שזה יקרה, ממשלות וחברות במערב צריכות להיות מתוחכמות במאבק החדש על התודעה
