כשתכננתי את הטבעת הזו הוספתי לה עיטור שמזכיר משרבייה, אלמנט אדריכלי שמשמש להצללה ולסינון אור. המשרבייה מגיעה מהאדריכלות האסלאמית, ומקובלת בייחוד במרוקו. אני אוהב ומרבה להשתמש בה: למשל, במלון ענבל בירושלים תכננתי אחת מאחורי דלפק הקבלה.

אני מעדיף תכשיטים בעבודת יד. מבחינתי זו תוספת נורא שמחה לכל דבר, שמחיה אפילו סתם טי־שרט שחורה. אמא שלי כל הזמן אומרת 'תוריד!' באירועים משפחתיים־מרוקאים. זה פחות עובד בשבילה, אבל אני חושב שהיא הסתגלה.

אני אקלקטי ואוהב ללבוש דברים שלא מתחברים, חוסר־התאמות שמתאימות: למשל, נעליים בכתום לוהט עם גלבייה. אני גם אוהב צבעוני ושמח, ויכול ללבוש ז'קט אפריקאי עם מכנסיים בהדפס פרחוני. אני גם אוהב לשלב טקסטורות. גם במקצוע אני לא מפחד להעז. בלבוש זה תלוי באדם, בעיצוב זה תלוי בחלל.