לאשר בן עוז יש אגו. כסף. מלא נדל"ן. סיפור חיים פתלתל. עבר פלילי. ופה שלא עוצר אף פעם.

השם שלו הבהיק לאחרונה בשולי החדשות כשבסוף אוקטובר דווח שהוא קנה את הפנטהאוז הגבוה בישראל, במגדל משה אביב ברמת גן, 400 מ"ר עם נוף לכל גוש דן בשווי כ־10 מיליון שקל, לפי ההערכות. חוץ מזה יש לו וילה בבית שאן, שבה גדל, וילה בעפולה, ודירה ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים שצופה אל הכותל, שגם אותה קנה ב־10 מיליון שקל. ומרצדס S560e חדשה ("2 מיליון שקל") עם נהג צמוד, העוזר האישי שלו אורן (ועוד נהג, לימים שבהם אורן בחופש. לא קל להיות צמוד לבן עוז האינטנסיבי בלי הפסקה). ושרשרת יהלומים וצמיד יהלומים וטבעת יהלום, "חצי מיליון שקל כולם ביחד", לדבריו, ורולקס, "80 אלף שקל", הוא ממשיך לפרט. "אבל שום דבר לא עושה רושם על אנשים כמו המרצדס שלי". הוא יושב במושב האחורי, לצדו בקבוק קוניאק ארמניאק ("5,000 דולר. אני שותה רק קוניאק"), וחבילת סיגרים קוהיבה, "ביבי היה מת לעשן כזה סיגר, כי הוא מעשן רק מה שנותנים לו". הוא מסיר מהסיגר טבעת נייר מהודרת ומסביר: "בלי זה הסיגר עולה 400 שקל, ברגע שהוספת את החישוק זה עוד 300. השבוע סיימתי חבילה כזאת, היא שווה בערך 50 אלף שקל. אני חי טוב ולא מתלונן. הרבה רוצים לחיות כמוני אבל אף אחד לא מוכן לעבוד כמוני".

בשיחה אחת הוא אומר לי שהוא עובד כל היום, באחרת אומר שהוא עושה עסקאות נדל"ן אז יש לו "את כל הזמן שבעולם". הוא מתאמן הרבה בחדר כושר שבמגדל משה אביב ("אם יש יום שאני לא מתאמן אני לא מרגיש טוב עם עצמי"), ועם מדריך שחייה צמוד. הוא עושה לי סיבוב בפנטהאוז במגדל, שבעבר גר בו ארקדי גאידמק. הראות טובה, רואים עד ירושלים. העיצוב אוליגרכי — טפטים לבנים, הרבה מראות, חדר שינה ששטחו 60 מ"ר ובו ג'קוזי ענקי הצופה אל הכרך. גם חדרי השינה האחרים — המיועדים לשני ילדיו הקטנים של בן עוז (42) — גדולים באופן שזר לישראלי הממוצע. הכל גדול. "הדבר הראשון שאני רוצה להביא לכאן זה טלוויזיה 80 אינץ', הכי גדולה שמצאתי. וכמובן רהיטים של נטוצ'י". בימים שאחרי הביקור שלי שם הוא שולח לי בווטסאפ תמונות של רהיטים ומציין שזה לא נטוצ'י, "משהו יקר יותר". כן, לקח לו זמן לרהט את הדירה הריקה. הוא בכלל רוצה למכור אותה, ב־15 מיליון שקל, "אבל אני אגור כאן עד שאמכור".

ביום אחר אנחנו נוסעים לדירה שברחוב משגב לדך בעיר העתיקה, אורן מוריד אותנו, ובן עוז מאבד את הדרך בסמטאות. "אף פעם לא הגעתי לכאן בלי אורן, בלעדיו אני לא מצליח להסתדר". הוא הכיר את אורן כשזה היה מנהל משמרת באחת ממסעדות היוקרה שבן עוז נוהג לפקוד לפחות אחת לשבוע, סיטארה שבמתחם סי אנד סאן בתל אביב.

כשאנחנו מגיעים לבית הירושלמי אנחנו עוברים בחצר פתוחה, אחר כך בפאטיו, ואז מטפסים במדרגות של הבניין המקושת. בסלון, חלון שנראה כמו לוחות הברית חושף בפנינו את הכותל וכיפת הסלע. מהמרפסת בקומה שמעל המראה מרשים עוד יותר. אני מרגיש שאם ייפול לי משהו מהיד הוא עלול לגרום לתקרית בינלאומית. בקומה שמתחת לדירה של בן עוז גר בעבר גומא אגאייר, איל האנרגיה הברזילאי־אמריקאי שיום אחד צץ במשק הישראלי, תרם הון במסגרות פילנתרופיות שונות, קנה את קבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים ואת קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים, טען שפגש את גלעד שליט בשבי חמאס, אושפז באברבנאל, יצא לשוט מול חופי פלורידה ונעלם אל מותו (המשוער. גופתו לא נמצאה מעולם). גאידמק, אגאייר — איכשהו בן עוז בוחר לוקיישנים מלאים ברוחות רפאים של עשירי־על שלרגע קצר טלטלו את ישראל, ונעלמו.

אבל גם את הבית הירושלמי בן עוז בכלל רוצה למכור. נוף או לא נוף, הכל אצלו סיבוב נדל"ני. הוא רוצה עליו 18 מיליון דולר. "אפשר להרוויח על הדירה הזאת 100 אלף דולר לחודש רק מ־Airbnb, זה מקום שכל יהודי עשיר ירצה להיות בו".

לטענת בן עוז, "אני יותר עשיר מעידן עופר ושרי אריסון. הם מיליונרים מירושה בלי לעבוד יום אחד בחיים, אני הגעתי להיות מיליונר מחובות". אבל רוב הזמן קבוצת ההתייחסות שלו אינה הטייקונים, אלא אנשים מהעולם שלו, כגון רוני מאנה. כשאני בודק אם הוא לא מעדיף לברור את מילותיו יותר בזהירות, הוא ממהר להכריז: "הכל לציטוט. אני לא סופר אף אחד. אני אשר בן עוז. קח לדוגמה את אופירה וברקו — אם ייתנו לי לשבת איתם אני אוכל אותם בלי מלח. אני מחסל את אייל ברקוביץ' בדקה. במקרה שלו הראש לא שייך לגוף. תן לו לבעוט בכדורים, אל תיתן לו לדבר".

אני חייב לעצור את המופע שלו כדי להבין מאיפה הוא בא בכלל. הוא גדל בבית שאן כאשר עזרואל, הבן הצעיר, ה־13 במספר, במשפחה דלת אמצעים. כשהיה בן 4 מת אביו. כשהיה בן 18 מתה אמו, לכן לא שירת בצבא והתחיל לעבוד. "קיבלתי תעודת מאמן כדורגל, אימנתי במתנ"סים, הייתי עוזר רכז הספורט ואחראי על הספורט ביחידה לקידום נוער בעירייה". באמצע שנות העשרים לחייו זיהה הזדמנות. "אני רואה בעיתון ידיעה שגומא חסין קונה 500 יחידות דיור עם עו"ד יעקב ברדוגו, ואומר לעצמי — זה בן דוד שלי". חסין, בן דודו של בן עוז, היה אחד האנשים החזקים בנמל אשדוד, העוזר האישי של מנהל ומי שהוגדר מנהל מוזיאון הנמל (מוסד שכלל לא היה קיים), ומקורבם של פוליטיקאים ואנשי שלטון מקומי ומפעל הפיס. אחר כך חסין הסתכסך עם ברדוגו, וריצה 18 חודשי מאסר על עבירות מס. לבן עוז זה לא מזיז: "זה הפך לסטנדרט לאומי, אין אחד שלא נתפס היום על עבירות מס".

בכל מקרה, בחזרה לעשור הקודם. בן עוז רואה שבן דודו תופר עסקאות, ו"יצרתי איתו קשר. הייתי העוזר האישי שלו. לא היתה לי משרה בנמל, הועסקתי באופן בלתי פורמלי, אבל הייתי צמוד אליו. באותן שנים הוא היה האיש הכי חזק במדינה, יותר מאלון חסן (יו"ר ועד עובדי הנמל). הוא היה מנהל מוזיאון שלא היה קיים, אז תאמין לי, זה היה הרבה יותר קיצוני. הוא היה מקורב מאוד לעמרי שרון, ובאותה תקופה עמרי שרון ניהל את המדינה. אני ראיתי איך דברים מתנהלים, איך דברים קורים. לעומת מה שהיה אז, היום המדינה מנוהלת נהדר, היום כל אחד שומר על התחת שלו, אנשים יותר זהירים, יותר נשמרים, אז הכל היה 'תן לי ואתן לך'. זה ידוע, אני לא מגלה שום דבר חדש. לא הייתי חלק מזה, אבל אם הייתי רוצה לעשות כסף גדול הייתי יכול לקחת חלק בכל הקומבינות האלה".

אבל הקומבינה שלו היתה אחרת. עדיין אשר עזרואל, הוא חי בעפולה והחזיק בעסק של פרסום על מגנטים, אלה של עצמאים קטנים שמצמידים לנו לדלת. לא ברור לכמה בעלי עסקים הוא סיפק שירות, כן ברור ש־62 מהלקוחות שלו הוא הונה, בסכום כולל של 378 אלף שקל — עקיצות קטנות, של פחות מ־2,000 שקל — וגם העלים מסים בסך 443 אלף, לפי פסק הדין בעניינו. בן עוז מצדו טען וטוען שהפילו אותו בפח. "העסקתי אשה שהיתה נשואה לאיש משטרה בכיר בבית שאן, ועשיתי טעות גדולה שפיטרתי אותה כי היא החליטה לנקום בי. כשקיבלתי 30 חודש הודיתי לאלוהים שזה נגמר רק בזה, כי עם התסבוכת שלי איתה הייתי יכול לקבל יותר".

ובגללה הונית אנשים?

"היא ניהלה לי את המשרד, היא היתה גרפיקאית. היא גנבה לי את הציוד ולכן לא יכולתי לספק את העבודה".

בית המשפט כאמור לא השתכנע, ונגזרו עליו 30 חודשי מאסר וקנס של 200 אלף שקל. אם ילדיו נפרדה ממנו כשישב בכלא, וכשהשתחרר אחרי 20 חודשים הוא היה אב פרוד, חסר כל, ועם חובות של 1.5 מיליון שקל שהצטברו עקב ההונאה וקריסת העסק. הוא אומר שאחותו סייעה לו להחזיר חלק מהחובות, ואת השאר החזיר בעצמו.

בן עוז עבד בעבודות זמניות בשכר זעום, ואז שוב נוצרה הזדמנות. "חבר הציע לי לשבת במשרד במגדל משה אביב, זה היה משרד של חברה בינלאומית שהחבר עבד בה אבל הוא היה ריק רוב הזמן. והמשרד הזה ישב בתוך המשרד של מרק פרידמן" — תכף נחזור אליו. "החבר אמר לי: 'בוא תהנה מהחדר, מהנוף, יש שם ספה, תוכל לישון שם בסופי שבוע'. במשך השבוע היה לי אסור לישון שם, כי הייתי תחת קצין מבחן והתחייבתי לישון בדירה בפתח תקווה כחלק מההסדר של שחרור מוקדם. אבל הגעתי למשרד וראיתי מציאות אחרת, של אנשים שעושים עסקים. החלטתי שאני רוצה לעסוק בנדל"ן".

למה נדל"ן?

"הגעתי לזה במקרה, כי אנשים סביבי התעסקו בתחום, הכרתי קבלני שיפוץ ועוד משקיעים ואנשים שחיפשו לעשות עסקאות. הבנתי ששם הכסף הגדול, וזה התחיל לרגש אותי. וידעתי שאני לא רוצה להיות שכיר".

לא חששת שאנשים לא ירצו לעבוד עם אסיר משוחרר?

"ידעתי שיש לי יכולת דיבור ואת הקשרים עם גומא חסין. אם יש לך את הקשרים האלה לא משנה שישבת בבית כלא. והדבר שאני הכי טוב בו זה לדבר, לשכנע אנשים, לשווק להם פרויקטים, לגרום להם להאמין שהם הולכים להרוויח. ויש לי אומץ לדרוש כסף ואחוזים בעסקאות שבהן אף אחד אחר לא היה דורש את זה. גם כשלא היה לי שקל ידעתי לבוא לבני אדם ולתת להם את ההרגשה שאני אדם עם הרבה מאוד כסף ושמגיע לי לקבל סכומים שאנשים אחרים לא היו מעזים לבקש מתיווך נדל"ן או מעסקי קבלנות. מההתחלה אמרתי שלי יש את הקשרים ואני יכול לעשות הכל, גם כשלא בדיוק היה לי איך".

אז הוא התחיל לשבת במשרד, וגם בארומה. "ובארומה יש עובד אחד שמציע לי קפה בלי לעמוד בתור. הוא כל הזמן שואל אותי אם יש לי עבודה בשבילו. לבחור קראו יוחאי בולקיש". בשלב הזה הוא עוצר. אנחנו יושבים בחדר ישיבות מפואר באותו המגדל, ששייך למשרד הפטנטים של עו"ד ד"ר מרק פרידמן, ובן עוז מבקש מאורן, עוזרו, להזמין את יוחאי בולקיש — כיום מנכ"ל החברה שלו, עוז פלטיניום. "יוחאי ואני היינו נוסעים יחד במונית שירות לפתח תקווה", הוא מספר כשבולקיש מגיע, ומאשר את הדברים: "כן, הוא צודק, ככה זה התחיל". בן עוז מהסה אותו: "שב דקה בשקט, תן לי לדבר. במונית שירות לפתח תקווה אמרתי לו שאם הוא רוצה לעבוד איתי הוא צריך לקנות רכב ולקחת הלוואה של 30 אלף שקל מהבנק ולתת לי. וזה מה שהוא עשה. הוא קנה רנו פלואנס, בכל יום היה מסיע אותי לארומה והתחלנו לעשות עסקים. בהתחלה עסקאות קטנות: יצרתי קשרים בין אנשים שרצו למכור עסקים לקונים, נגיד קבלן עפר שרצה למכור את העסק שלו, מצאתי לו קונה ולקחתי עמלה של 30 אלף שקל. אחר כך עשיתי עוד כמה עסקאות קרקע קטנות, שמהן הרווחתי עוד 300 אלף שקל".

בדרך לעסקאות הקטנות, עזרואל נהפך לבן עוז, אחרי התייעצות עם רב שטען ש"עוז" משקף את האופי של אשר, ו"רציתי לשנות את הקארמה ואת הדימוי השלילי שלי".

אחרי כמה חודשים, מספר בן עוז, "פניתי למרק וביקשתי אישור להצטלם עם הנוף. וכך נוצר הקשר בינינו". לפרידמן דוקטורט בהנדסה כימית מפרינסטון, ולאחר מכן פנה למשפטים והתמחה בפטנטים. כשעלה לישראל פתח כאן משרד בתחום, שנחשב אחד המובילים בישראל ומייצג בין השאר את צ'ק פוינט, רפאל ודב מורן. חלק מרווחיו פרידמן משקיע בנדל"ן, ולדברי פרידמן עצמו הוא מחזיק במאות נכסים, קרקעות ומשרדים. במקביל הוא שותף "לא רשמי", כהגדרתו, של בן עוז — בן עוז מוביל את פרידמן לעסקאות נדל"ן, פרידמן מגבה אותו כלכלית, בן עוז מביא לקוחות למשרד הפטנטים וגוזר עמלה קטנה, או "מוכר" לפרידמן רעיון לעסקה בחו"ל וכן הלאה יחסי תן וקח.

אני פוגש את פרידמן בביתו הצנוע ברעננה. "יום אחד אשר הופיע, זה לא היה משהו מתוכנן. הוא פשוט נכנס, ביקש להצטלם במשרד. האמת שכבר בפגישה הראשונה היה בינינו קליק, אבל לא התרשמתי ממנו. הוא מיד מכר את עצמו, 'אני נפגש עם מנכ"לים, עשיתי ועשיתי ועשיתי'. רק עם הזמן הבנתי שיש לו יכולות. היכולת העיקרית היתה שהוא בעיקר מקושר באופן בלתי רגיל. אני לא מכיר בארץ אדם אחד יותר מקושר ממנו, תוך שני טלפונים הוא יכול להשיג לך פגישה עם ראש הממשלה או עם הפקיד הכי זוטר במטולה. ויש לו יכולות בינאישיות מדהימות. אני הולך למסיבת קוקטייל, מדבר עם כמה אנשים, אבל הוא חי מזה. הוא יכול להיכנס לחדר מלא אנשים שלא הכיר ובתוך חמש דקות כולם חברים שלו וכולם סחבקים איתו. אני לא יודע איך הוא עושה את זה, אני לא מבין, אבל הוא עושה את זה, אני רואה את זה שוב ושוב. הוא לא איש של פרטים, לא אדם שיישב ויעשה אקסלים. והוא כל שבוע מפתיע מחדש. אין לי מושג איך זה עובד בינינו, אולי דווקא כי אנחנו כל כך שונים".

כן, אתה גר בבית צנוע ותראה אותו, נוסע במרצדס וחי בדירות פאר.

"אני קורא למכונית שלו 'מכונית של סרסור', ככה זה נראה. רק חסר שיחליף את הריפוד לוורוד. האמת היא שממש לא נוח לי לשבת בה. יש לו גם שעונים ותכשיטים ששווים מיליוני דולרים. אנחנו פשוט שונים, אבל חברים ממש טובים. וכן, אנחנו שותפים, אמנם לא פורמליים, אבל לא רק בנדל"ן, גם במשרד הפטנטים. זה עובד כך: הוא מביא נגיד 100 רעיונות, מתוכם אני בוחר שניים".

העסקה הראשונה שבן עוז הביא לפרידמן הגיעה דרך משה לוי, הבן של דוד לוי וחבר ילדות של בן עוז ("אני זוכר אותו עוד כילד דומיננטי בשכונה", אומר לוי). "הוא סיפר לי על קרקעות שעומדות למכירה בפארק ההייטק באשדוד", משחזר בן עוז. "באתי למרק ואמרתי לו שאני מביא לו עסקה ב־2.1 מיליון שקל, ושהוא יוכל למכור את זה ב־3.5 מיליון בתוך שנה, לכל היותר שנתיים. וכך היה".

זו השיטה של בן עוז. לעתים הוא משקיע בעסקאות מכספו, אבל ברוב המקרים הוא בעצם מתווך: מחבר בין אנשים שמוכרים קרקעות בזול לקונים עם כסף זמין, שאחר כך מוכרים את הקרקע ביוקר אבל בשיטת האופציה — חלק מהתשלום נעשה עם חתימת העסקה, השאר רק אחרי תכנון ושיווק הפרויקט, לעתים אפילו רק בתום המכירה. אם הפרויקט נכשל, המקדמה נשארת אצל בעל הקרקע. אם הפרויקט הושלם בהצלחה, בעל הקרקע זוכה לתשלום גבוה מזה שהיה מקבל תמורת הקרקע בלבד. בן עוז מסביר שכך הוא מכפיל את מחיר הקרקע המקורי, וגוזר קופון נאה.

העסקה באשדוד חיברה את בן עוז ליחיאל אבו, בעל קרקעות גדול מאוד בעיר ומי שהחזיק באדמה המדוברת בפארק ההייטק. אבו הבטיח לו שאם יצליח למכור את השטח הוא יקבל עמלה של 1.7 מיליון שקל. את העסקה הם חתמו על מפית. "אבל כשבאתי לדרוש את הכסף הוא אמר לי: 'מי אתה, אני לא מכיר אותך'. בסוף במקום 1.7 הוא שילם לי 1.5 מיליון. והפכנו לחברים הכי טובים. היום אני האיש שצריכים לפנות אליו כדי לקנות מיחיאל אבו".

משם הכל כבר התגלגל, עסקאות אופציה ברעננה, בגוש הגדול, בבניין טויוטה. עכשיו הוא גם עובד על משהו באסיה. בין הפגישות שלנו הוא עדכן שקנה, הפעם מכספו, גם מלון בטבריה, החליט להיכנס לעסקי המלונאות. "כשמציעים לי עסקה קטנה אני לא מסכים, כי לעבוד על עסקה קטנה ועל עסקה גדולה זה בדיוק אותו זמן. זאת הפילוסופיה שלי — תשקיע את הזמן שלך רק בעסקאות גדולות ותרוויח הרבה כסף. אני חבר של מיליארדרים ואנשים טחונים, אין לי זמן לקטנים".

למה צריך את התיווך שלך? אפשר לעקוף אותך בקלות.

"היו כמה שניסו לעשות את זה, למשל יוסי ויליגר, הבעלים של וילי פוד, שניסה להגיע למרק ולקנות איתו כמה קרקעות באשדוד בלעדיי. כששמעתי את זה רצתי מיד למשרד של מרק, תפסתי את יוסי ואמרתי לו: 'קום, קח את הרגליים שלך ועוף החוצה'. אחר כך הוא התקשר ואמר לי 'מה אתה רוצה?', אמרתי לו שאותי לא עוקפים, אני לא פראייר. נשארנו חברים אבל אני לא סומך עליו. אותו דבר קרה גם עם הקבלן דודי אפל, שניסה ללכת מאחורי הגב שלי. מאחורי הגב שלי לא הולכים, אני לא עושה חשבון, אני לא אצא פראייר, אנשים צריכים להבין את זה".

איך זה מוריד את רמת החיים?

"יש לך שכונה שבה מוכרים בתים ב־2.5 מיליון שקל ויש אנשים שחסכו כסף ועובדים קשה ורוצים לגור ברמת חיים גבוהה, רוצים לחנך את הילדים שלהם שיגורו ליד אנשים ברמה כלכלית כמו שלהם, ואז באה המדינה ומוכרת לכל מיני עניים דירות ב־750 אלף שקל ליד הבתים ב־2.5 מיליון. מה אתה עושה? אתה בעצם מוריד את ערך הנכס של האנשים שקנו ב־2.5".

נדל"ן, מבחינת בן עוז, זה בסופו של דבר לקנות בזול ולמכור ביוקר. לא מחיר למשתכן, גם לא תמ"א 38. "אני נגד התמ"אות כי אני בא מבית שאן. אם תהיה רעידת אדמה בארץ זה יקרה בבית שאן, לא באף מקום אחר. תמ"א נועדה לעזור במקרה של רעידת אדמה, לא כדי לתת אופציה לכל אחד שיש לו שתי חתימות ו־5,000 שקל והוא קורא לעצמו יזם. הדבר הזה רק גורם לכך שכל מיני נוכלים מרמים דיירים ובונים חרא של עבודה. אם תהיה רעידת אדמה מחר בבוקר, שום דבר ממה שבנוי לא יעזור. הם נוכלים ולא מעניין אותם רעידות אדמה. שים לב שבפריפריה האמיתית אין תמ"אות".

אבל רוב הזמן לא ממש אכפת לו מכלום, חוץ מהכסף. "חשוב לי לציין שאין לי דעות פוליטיות, לא אכפת לי אם בן אדם הוא שמאל או ימין, אני אוהב את כולם, אני איש של אנשים. אבל עם כל הצניעות, אני האיש היחיד שיכול להפיל את ביבי. סליחה על השיגעון. כשאני באתי אל עולם העסקים אמרתי 'אני אהיה מספר 1'. אף אחד לא האמין לי. לפני כמה זמן עשיתי סיאנס לאמא שלי, סיפרתי לה שנהפכתי לאדם עשיר מאוד. אז היא ענתה לי 'חחחחח'", הוא צוחק. "זה היה בהומור, אבל בוא נהיה דקה רציניים. אני אומר לך, אף אחד לא האמין לי. ראש ממשלה זה אדם שיכול לחבר את כל הקצוות, ואם אני יכול לחבר את כל הקצוות בתחום שאני נגעתי בו, שזה תחום הרבה יותר קשה מפוליטיקה, אז אחד כמוני יכול גם לנהל את המדינה הזאת בקלות.

"חשבתי לקנות את הפועל תל אביב והייתי במשא ומתן עם הפועל פתח תקווה. את הפועל תל אביב הציעו לי כמה פעמים. אני לא עושה את זה בשביל פרסום, לא מחפש פרסום, אלא רוצה לתת השראה לאנשים שהיו כמוני אסירים והתחילו מאפס, רוצה לתת להם תחושה שאפשר להצליח. מה פרסום יביא לי? בחורות יש לי. מלא כסף גם יש לי, מכונית טובה יש לי. למה שאני ארצה פרסום?".

בכדורגל מפסידים כסף.

"למה להפסיד כסף? אם יש לך אחד כזה כמו ערן זהבי, אז אתה מפסיד כסף? וחוץ מזה אני רוצה קבוצת כדורגל בשביל הכיף שלי. אני שוקל את זה ממש ברצינות. אבל באמת הדבר שאני הכי רוצה לעשות עכשיו זה שייתנו לי לעשות הרצאות בבית כלא. כי אחרי הכל צריכים להבין שגם מלמטה אפשר להצליח. אם לא הייתי נכנס לכלא הייתי נשאר לגור בבית שאן ונשוי לאשה שאיתה לא הסתדרתי והחיים שלי לא היו מקבלים את התפנית המדהימה הזאת".

השטף סוף סוף נקטע, כי סגן מנהל סניף הבנק שלו התקשר. בן עוז אומר לו שיקפוץ לסניף עוד מעט, ומורה לסגן המנהל לצאת לדבר איתו במרצדס. "אתה מבין", הוא אומר לי אחרי השיחה, "כשהשתחררתי מבית הסוהר מי שהיה אז מנהל הסניף לא הסכים לפתוח לי חשבון בנק. היום סגן המנהל רץ ויוצא מהבנק כדי לדבר איתי במרצדס שלי".