מספר עוקבים: 57.3 אלף
מוטרלים: השמאל, התקשורת, מערכת המשפט והיקום
מי הטרול: נתניהו־הבן שם לעצמו מטרה להיות הקוץ בישבן של מי שלתפיסתו תוקף את משפחתו. האמצעים: עלבונות נמוכים, העלאת ציטוטים מנותקים מהקשר, הפצה של כאילו־עובדות, ואז עוד עלבונות נמוכים עוד יותר. לאחר ההודעה על הגשת כתבי האישום נגד אביו, נתניהו יצא בקמפיין מחאה מוצלח בטוויטר שקרא לתומכי אביו להחליף את דגל ישראל בדגל קוריאה הצפונית. וכמו כל טרול טוב, כל הביקורת שמוטחת בו רק מחזקת אותו. אם הפופולריות של אביו ניזונה משנאת האליטות כלפיו, במקרה של הבן לא מדובר בצבירת הון פוליטי – אלא ממש בבניית אופי באמצעות העלבונות.
עוד מאותה סוגה: דונלד טראמפ

מספר עוקבים: 17.1 אלף
מוטרלים: משפחת נתניהו ותומכיה
מי הטרול: בתקופת הזוהר שלו מאנה גילגל מיליונים בעסקאות נדל"ן, יצא עם דוגמניות־על והיה חבר נפש של שרה נתניהו. אבל מאז שעבר בין השניים חתול שחור, מאנה חש את עצמו עיתונאי שחזר משורות האויב, חושף "ידיעות בלעדיות" מלב המאפליה, סקופים נטולות סימני פיסוק ורווחביןמילים, אינפורמציה עם המון סימני קריאה, וזעקה לבעל תפקיד מתחלף "להתעורר". #אחדשיודע לגמרי
עוד מאותה סוגה: אלדד יניב

מספר עוקבים: 95.1 אלף
מוטרלים: שמאלנים ואנשי תקשורת
מי הטרול: מגל, כיום מגיש בערוץ 20, לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. כמצופה מח"כ לשעבר בבית היהודי עמדותיו שמרניות מאוד (השנה, למשל קרא לחרם על "מאסטר שף" כי מוצג בה אוכל לא כשר וכינה את משבר האקלים "עניין של שמאלנים"), אבל הוא מתבל אותן בסקרים היתוליים, סרקזם שובב ואמוג'יז של קופיף פקוק אוזניים. הסכמתם איתו? הוא ישמח. התעצבנתם? ישמח כפליים.
עוד מאותה סוגה: שמעון ריקלין, אראל סג"ל ויותם זמרי

מספר עוקבים: 13.8 אלף
מוטרלים: סוציאליסטים ופעילי סביבה
מי הטרול: הלל גרשוני, יחד עם אחיו נחמיה ושאר הגרשוניז, הם נערי הפוסטר של הליברטריאניות היהודית־ימנית החדשה. זו שאינה נרתעת, כשאין ברירה, מהעלבת נכים, עניים ושאר קבוצות שכשלו בטיפוס לצמרת. ראיית העולם שלהם דיכוטומית ופשוטה: השוק החופשי הוא הפתרון ואילו הסוציאליזם, שיח הזהויות ו"הפופוליזם האקלימי" אשמים ברוב עוולות העולם. הלל, חוקר תלמוד, מתמחה בז'אנר הפלפול העובדתי, אבל גם מגלה חיבה רבה לשיתוף ציוצים שאינו מסכים איתם בליווי התגובה העניינית: "חחחח".
עוד מאותה סוגה: עקיבא ביגמן, עידן ארץ

מספר עוקבים: 17.6 אלף
מוטרלים: אנשי ברנז'ה ושמאלנים
מי הטרול: גדי טאוב הוא סופר, תסריטאי, ד"ר להיסטוריה ואלוף הארץ בלעצבן שמאלנים. מי שהיה אחד מדובריו הלהוטים של השמאל הציוני והסוציאליסטי אוהב כיום לצטט את סמוטריץ' ואת טראמפ, לצאת השכם והערב נגד חקירות נתניהו, לתקוף עיתונאים בביטויים ציוריים כמו "המטריקס של סוכני הבורות שלועסים לכם קלישאות כחדשות", או סתם לעשות שימוש תכוף במירכאות ("עיתונאים" "דמוקרטיה").
עוד מאותה סוגה: אדם גולד, "ימנית ליברלית"

מספר עוקבים: 91.9 אלף
מוטרלים: פוליטיקאים ואנשי ימין
מי הטרול: לוינסון עולב במוטרליו ביד אמן, בציוצים שיכולים להתחיל כמו ידיעה חדשותית על מערכת הבריאות רק כדי לעקוץ מישהי שהוא חושב שעלה לה השתן לראש. כעיתונאי "הארץ" הוא כמובן נהנה לנגח אנשי ימין, בפרט פוליטיקאים, אבל מקפיד לפנות אליהם בתארים סחבקיים כמו "חבריי בימין".
עוד מאותה הסוגה: עודד קרמר, יוסי גורביץ

מספר עוקבים: 3,061
מוטרלים: מתנגדי מדע ואינסלים
מי הטרול: כד"ר למדעי המחשב, אלכסנדרוביץ' מעדיף לצייץ על מתמטיקה. אלא אם כן איזה מתנגד חיסונים, מכחיש אבולוציה ו/או התחממות גלובלית, ימני קיצוני או סתם מיזוגין נקלע בדרכו. במקרה כזה הוא יתחיל בדיון שבו יקרא למוטרל "טיפש, בור וחסר ידע" ביותר מ־50 גרסאות שונות וייטפל לבחירת המילים שלו ("אתה בטוח בכך ש'חקרת לא מעט' את התחום"), אבל גם יענה ברצינות לטענות הכי מופרכות ויפרק אותן אחת אחרי השנייה בפשטות. מורה נבוכים, אם תרצו.
עוד מאותה סוגה: ד"ר נעם לויתן, זהר אלימלך

מספר עוקבים: 2,400
מוטרלים: ימנים, פמיניסטיות ומזרחים
מי הטרול: ויסמן הוא סטיריקן ותסריטאי, והוא מנצל את הטוויטר שלו כדי לנגח את שיח הזהויות העדתי, דעות פמיניסטיות שנראות לו קיצוניות מדי וכמובן ימנים. כל ציוץ תמיד נחתם בסמיילי עצוב שמבהיר שלא ברור איפה נגמרת הבדיחה ואיפה הטענה אמיתית. ויסמן מודה שהוא מקצין את הדברים בכוונה עד כדי אבסורד, כדי להראות בעיקר עד כמה השיח שהוא יוצא נגדו מגיע למחוזות מגוחכים. אולי בגלל ההומור שלו, או משום שהוא בא מחוגי השמאל שחופר את עצמו לדעת, ההטרלות שלו הן מהסוג הנדיר שמעורר לא רק זעם וכעס – אלא גם דיון אמיתי.
עוד מאותה סוגה: "מישפטי מותיבציה - כל יום משפת חדש יפה"

מספר עוקבים: 8,901
מוטרלים: אנשי תקשורת ופוליטיקאים
מי הטרול: עצם קיומו של אשכנזי הוא הטרלה מתוחכמת. מדובר במשתמש אלמוני שמעמיד פני קשיש, כותב תמיד בסגנון קבוע מרובה נקודות נטולות רווחים, וחותם כל ציוץ בשמו. מה שהיה נראה בהתחלה כמו בדיחה חביבה על השימוש של אנשים בגיל השלישי באינטרנט, נהפך במהרה לתופעת רשת שכותבת ומתכתבת עם כולם (כולל בין היתר, שר התקשורת דודי אמסלם וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק), מאחלת מזל־טובים בימי הולדת ותמיד שומרת על מעין ניסוח קורקטי ורשמי של אדם זקן, שמתחתיו מסתתרת עקיצה.
עוד מאותה סוגה: באמת שאין