ממה נמות השבוע?

ד"ר קרן לנדסמן

החיידק שיאכל את האף שלכם

שם מדעי: Melioidosis
איפה אותר: וייטנאם
מקור הרוע: האדמה

מה קרה?
אל תיקשרו לאף שלכם יותר מדי. הוא עלול לנשור. וליתר דיוק, זיהום חמור עלול לעכל אותו. זה מה שקרה לאשה וייטנאמית אחת החודש, שלקתה במחלה שנקראת מליודוזיס, אך אובחנה בשוגג כסובלת מחיידק אחר. בבית החולים שבו היא מאושפזת מקווים שהאבחון המתוקן והטיפול ההולם ימנעו ממנה למות, כמו ארבעת הווייטנאמים הקודמים שאובחנו כלוקים במחלה הזאת השנה.

מה זה בכלל?
מליודוזיס היא מחלה שאופיינית לאזורים טרופיים. היא נגרמת מהחיידק Burkholderia pseudomallei, שעובר לבני אדם בשאיפת אבק מקרקע מזוהמת, שתיית מים מזוהמים או מגע של קרקע מזוהמת בפצעים וחבורות בעור. החיידק יכול להדביק גם חיות משק ובית, כולל חתולים וכלבים.

מה זה עושה?
סימני המחלה משתנים על פי המקום שאליו החיידקים מגיעים. אם החיידקים נשאפו, נגרמת דלקת ריאות קשה. אם חדרו דרך העור, נגרם זיהום מקומי חמור. אם הגיעו לדם ומשם לאיברים פנימיים, יכולים להופיע שלל סימנים, מחום גבוה וכאבי פרקים עד סחרחורות ופרכוסים.

מה הסיכוי למות מזה?
ריבוי הסימפטומים מקשה לאבחן את המחלה, ולכן 25%–50% מהחולים מתים מעיכוב בהתחלת הטיפול, אבחון מאוחר או הגעה מאוחרת לבית החולים. ללא טיפול כלל, שיעור התמותה מגיע ליותר מ־70%.

מה עושים נגד זה?
החדשות הטובות – יש אנטיביוטיקה! היא יעילה ובטוחה לשימוש ומרפאת את המחלה. החדשות הפחות טובות הן שצריך לאבחן נכון את המחלה כדי לתת את האנטיביוטיקה המתאימה, ופעמים רבות מליודוזיס מאובחנת מאוחר משום שהיא מסתווה כמחלה אחרת (דלקת ריאות, זיהום עורי וכו'). המלצת המדור היא שאם האף שלכם נושר בביקור באזור טרופי, זכרו שייתכן שנדבקתם במחלה סופר־נדירה! התנחמו בכך שהתמונות מגניבות.


ד"ר קרן לנדסמן היא מומחית באפידמיולוגיה ובריאות הציבור וחברה בעמותת מדעת

בשביל מה נחיה השבוע?

יותם יעקבסון

דייט עם 400 אלילים

איפה: קולו, הודו
מתי: אוקטובר
איך מגיעים: בטיסה / באוטובוס מדלהי או צ'נדיגר

בעיירה קולו (Kullu) שבהימלאיה ההודית הסתיים החודש פסטיבל גדול, שחגג את ניצחונו של האל ראמה על רוואנה. הניצחון אומנם מצוין בהודו כולה, אבל בקולו הוא זוכה לביטוי ייחודי מרגש מאוד: מכל כפרי הסביבה נוהרות משלחות צבעוניות, שכל אחת מהן נושאת את האל המקומי שלה ממעון הקבע שלו ל"מפגש האלים" השנתי. יותר מ־400 צַלמי אלים נישאים באפיריונים ומתקבצים בקולו הקטנה, שבה נקבע מושבו של האל הראשי. המשלחות משתכנות בעיר אוהלים ענקית ויוצרות פסטיבל ססגוני מרהיב.

הכינוס הוא שריד אחרון כמעט לדת הררית מקומית, שהתקיימה באזור הזה של ההימלאיה. לכל כפר וכפר היו אל, אלה או בני זוג אלוהיים, שהיו אחראים לשלום התושבים ורווחתם. מאוחר יותר השתלטו אלי הפנתיאון ההינדואי המוכר גם על האזור הזה, אלא שהאלים המקומיים לא הודרו לחלוטין ושולבו בסדר האלוהי החדש.

צילום: יותם יעקבסון

אחד הדברים שמפעימים אותי בכל פעם מחדש הוא הקשר האינטימי שבין המאמינים לאלים. כשאני מסתובב בין האוהלים אני פוגש מאמינים שמאכילים את צלם האל, מלבישים אותו בבגדי חג, מכסים אותו עם הליכתו לישון ולוקחים אותו לבקר חברים כשהוא מתעורר.

שיאה של החגיגה מגיע ביום האחרון, כשהאל המקומי רגהונאת (פטרון העיר קולו, וגלגולו של ראמה) נישא במרכבה גדולה הנגררת על ידי עשרות מאמינים נלהבים אל גדות הנהר. שם הוא צופה בהצתת מדורה גדולה המסמלת את רוואנה, הרע המובס.

תיירים בעלי קיבה חזקה יכולים להצטרף לאירוע שחותם את החגיגות בהקרבת בהמות להאדימבה, האלה הפטרונית חובבת הדם של העיירה מנאלי. המעודנים יותר יכולים להסתפק בסיור בין שפע מופעי הרחוב ולטעום מהמזונות שמוגשים באינספור מסעדות עממיות.