החפתים האלו הם חלק מההוויה התרבותית שעליה גדלתי, וסמל לתקופה שמלווה אותי עד היום. בגיל 6 עליתי עם אמי, שנפרדה לפני כן מאבי. לימים גיליתי שהוא לא היה אבי הביולוגי, והקשר עמו לאורך השנים היה מורכב. החפתים האלו עבורי הם סמל סטטוס, שואו אוף, פאסון אירופאי. הם גם משהו סמוי, נוכח אבל גם נעדר. קצת כמו אבי.

אקלקטי. מותגים, נון ברנד או יד שנייה, תלוי איזה פריט מעניין אותי כרגע. חשוב לי להרגיש נוח בסביבה שבה אני נמצא, אבל גם לבטא את האישיות שלי, שהיא קצת שונה. אני מקשיב לקודים של המקום כדי לא להיות חריג מדי, אם כי יש חריגות מסוימת בנראות שלי, גם בגלל הפירסינג והקעקועים. אם צריך, אלבש חליפה — אבל עם טוויסט שיתבטא בחולצה, בגרביים או בנעליים.