ב

ספרו "The Sixth Man: A Memoir", אנדרה איגודלה, שחקן גולדן סטייט ווריירס, מספר על ילדותו בספרינגפילד, אילינוי, חור במערב התיכון האמריקאי. העיר, שמנתה אז כ־100 אלף תושבים, חולקה לאזורים לבנים ושחורים, כשהאחרונים סבלו מתת־השקעה ציבורית: התשתיות היו גרועות מאלה שבצד הלבן, וכשהמשטרה הגיעה לאזור, זה לא היה כדי לעזור למקומיים.

מה שכן היה שם זה ספורט. "ספרינגפילד היתה נהדרת, מפני שתמיד יכולת למצוא ספורט מאורגן, לא משנה כמה היית עני", מספר איגודלה. "ב'בויז אנד גירלז קלאב' (מעין מתנ"ס) יכולת לשחק הכל — כדורגל, בייסבול, פוטבול, כדורסל — במשך כל השנה, וכולם יכלו להרשות לעצמם להירשם". למועדון, הוא מספר, היה צוות של "כמה חבר'ה מבוגרים יותר, בשנות העשרים המוקדמות לחייהם, שתמיד היו שם. הם ארגנו משחקים, הראו לילדים את יסודות הספורט ופשוט היו שם עבורנו. הערצנו אותם. הם היו המאמנים הראשונים שלי, הגברים הראשונים שניסיתי לעמוד בסטנדרטים שלהם" (הוא גדל ללא אב).

איגודלה נותן קרדיט עצום לשעות הרבות שבהן בילה בספורט מאורגן במועדון להצלחתו כספורטאי וכאדם. "אין לי ספק שלתוכנית הזו היתה השפעה חיובית אדירה על החיים של אחי הגדול ושלי", כתב.

עניין נוסף שמאוד בולט בספר: איגודלה בקושי מזכיר ניצחונות מגיל צעיר. השחקן, שהיה חלק חשוב בקבוצה עם הכי הרבה ניצחונות בעונת NBA, לא מתעסק בהישגי ילדות, אלא בעיקר באופן שבו פיתח אהבה למשחק והבנת משחק.

אי אפשר לקדם "ספורט לכולם" כשמחלקים את הכסף למי ש"מביא הישגים". כל העברת כספים לפי הישגים — ובישראל הם לרוב תוצאה של השקעה פרטית של הורים — היא העברת כסף ציבורי לספורטאי מקצועני על חשבון תשתיות שכולם אמורים ליהנות מהן. וזו פשוט לא הדרך לקדם את הספורט. תשאלו את איגודלה.

במחקר שעשו על כיתות לימודים בבתי ספר יסודיים באנגליה גילו קשר ישיר בין תשתיות פיזיות בבתי הספר להצלחה האקדמית של התלמידים. לפי המחקר של אוניברסיטת סלפורד, תשתיות ברמה גבוהה משפרות ב־16% את ציוני התלמידים ומפחיתות את שיעור הנשירה מבתי ספר. המחקר הביא בחשבון את מצבם הסוציו־אקונומי של התלמידים, ובחן שלושה פקטורים בתשתיות: איכות האוויר והאור, רמת הגירויים לתלמידים, ואיכות אזורי הלמידה (בעיקר האישיים). המסקנה היתה שהפקטורים האלה חשובים לא פחות מאיכות ההוראה. התשתיות האיכותיות שירתו ושיפרו את כולם, ולא רק את המצטיינים.

משרד ספורט שעוסק ב"הישגיות" ומקצה כסף על בסיס הישגים בינלאומיים של ספורטאים מקצוענים אינו שונה ממשרד כלכלה שנותן בונוס כספי לישראלי שנכנס לרשימת העשירים של "פורבס" על חשבון תמריצים לעסקים קטנים, או משרד תחבורה שמשקיע עשרות מיליונים בהקמת קבוצת פורמולה 1 במקום להשקיע אותם בתחבורה ציבורית. משרד הספורט צריך לעסוק בתשתיות ספורט, אנושיות ופיזיות — בטח כשחסרים אלפי מגרשים ואלפי מאמנים כדי שניהפך למדינת ספורט ממוצעת לחלוטין.