היא עד היום איתי, כי היא מזכרת מהתקופה הזאת. לעבוד אצל מקווין בלונדון היה הגשמת חלום. הוא אחד המעצבים הכי חדשניים, אוונגרדיים ובועטים במאה ה־20, אם לא ה־. שם נחשפתי לראשונה לעולם האופנה במלוא הדרו: מהלימודים היישר לטופ של הטופ, בלי עצירת ביניים. זה פתח אותי מאוד מבחינה יצירתית ונתן לי המון ביטחון.

כמעט שלא תתפסי אותי בבגד שאינו שחור לגמרי, למרות שאת החולצה הזו אני כן לובש מדי פעם. שחור הוא מחמיא ונכון כמעט לכל סיטואציה. אני לא אוהב להתבלט או להגזים. את האספירציות העיצוביות שלי אני מבטא בעיצובים, לא עליי.

אפשר למצוא בגדי וינטג' איכותיים הרבה יותר מאלה שנמכרים ברשתות כמו זארה ו־H&M. הרבה פריטים ברשתות האלה נראים מעולה על המדף, אבל אחרי כביסה אחת הם נראים כמו סמרטוט. בגדי וינטג' שורדים המון זמן וכביסות, כי פעם הבדים היו איכותיים יותר והתפירה חזקה יותר. גם הגזרות ישבו טוב יותר.