מכל המדינות שנולדו בפירוק יגוסלביה, קוסובו היא המדינה השסועה ביותר. עצמאותה, שהוכרזה ב־2008, עדיין לא שלמה, ואפילו ישראל לא הכירה בה רשמית. אבל זו לא סיבה להחמיץ את המקום היפהפה הזה, שמשלב נופים עוצרי נשימה, לצד סימני מלחמת האזרחים ההיא שעדיין ניכרים בכל פינה.

ואם כבר קוסובו, עדיף לוותר על פרישטינה, עיר הבירה המכוערת, ולהמשיך לפריזרן - העיר הכי כיפית במדינה. רוב התושבים כאן הם אלבנים, אך לעומת אלבניה המוסלמית, קל יותר למצוא כאן אלכוהול. וכמו בכל עיר שמכבדת את עצמה באקס־יוגוסלביה, גם כאן יש מבצר רומנטי, שנמצא ממש בתוך העיר והנוף ממנו מרהיב. רצוי להגיע לכאן בשעת ערביים כששקיעה כתומה מפזרת כתמי אור זהוב על העיר, על הנהר שזורם בה ועל המסגד היפה שבולט כמעט מכל פינה.
‍

ואם כבר להעפיל למבצר המקומי, כדאי לעשות את זה עם צידה משובחת לדרך. כיאה לעיירה בלקנית, פריזרן מתהדרת בבורקס פילו עם ארבעה מילויים שונים: בשר, גבינה (חמצמצה וביתית), תרד וכרוב. בשעות היום מתחוללת במרכז העיר מלחמה של ממש בין בורקס סריי ובורקס סרייבו, שני כוכים קטנטנים, הצמודים זה לזה. בכניסה לכל אחד מהם עומדים בעלי המקום על המשמר ומשדלים את הולכי הרגל לבחור בהם. נאלצתי לטעום את שניהם, ושניהם מושלמים אך בכל מלחמה צריך לקחת צד — בורקס סרייבו הוא כנראה הבורקס הפריך והעסיסי שאכלתי אי פעם בחיי.