אמבה אוכלת מוחות

שם מדעי: Naegleria fowleri
איפה אותר: פקיסטן
מקור הרוע: בריכת מים

מה קרה?
יוסוף גות, פקיסטני בן 20, בסך הכל רצה לשכשך בבריכה. לצערו, מפעילי אותה בריכה לא השכילו לשים בה כלור, כך שלצדו של יוסוף שכשכה גם אמבה אוכלת מוחות רעבה במיוחד. התוצאה היא הקורבן ה־13 מתחילת השנה של האמבה במדינה.

מה זה בכלל?
האמבה שוכנת לרוב באגמים, נהרות ובייחוד מעיינות חמים, ונמצאת בכל העולם, חוץ מבאנטארקטיקה. היא היחידה ממשפחתה שפוגעת בבני אדם.

מה זה עושה?
האמבה נכנסת לגוף האדם דרך האף, ומשתמשת בעצב הריח עד שהיא מגיעה למוח, שם היא גורמת לדלקת מוח קשה ולרוב קטלנית. התסמינים כוללים חום גבוה, הקאות, כאבי ראש, קשיון עורף, הזיות ולבסוף מוות.

מה הסיכוי למות מזה?
קרוב ל־100%. הבעיה היא שכדי לאתר את האמבה בנוזל חוט השדרה צריך לדעת לחפש אותה. על פי רוב, כשלחולה יש תסמינים כאלה, החשד הוא שיש לו דלקת קרום המוח, ובבדיקת נוזל חוט השדרה ינסו לאתר את החיידקים והווירוסים השכיחים. לכן במקרים רבים של פגיעת אמבה האבחון מתעכב, ועמו נפגעים הטיפול וסיכויי ההחלמה. מדובר במחלה סוערת ומהירה שגם טיפול נכון ומתאים לא תמיד יעיל נגדה.

מה עושים נגד זה?
מכיוון שהמחלה כל כך נדירה אין אף מחקר רחב היקף שבדק את הטיפול היעיל ביותר נגדה. השילוב המומלץ כולל תרופות אנטי־פטרייתיות עם סטרואידים, ואפילו תרופה נגד סרטן שהוכחה יעילה בטיפול בלישמניה (שושנת יריחו).

אבל, כרגיל, הטיפול היעיל ביותר הוא מניעה. ראשית, המרכז לבקרת מחלות ולמניעתן באטלנטה (CDC) ממליץ להימנע משחייה במקורות מים חמימים בטבע. אם כבר החלטתם להיכנס לנהר, מעיינות חמים או בריכה, כדאי להימנע מלהכניס את האף למים. בנוסף מומלץ לא לרחוץ בבריכות שלא מוסיפים להן כלור, ולא לשטוף את האף עם מים מהברז שלא עברו הכלרה. אכלנו לכם את הראש? העיקר שלא יאכלו לכם את המוח.  

ד"ר קרן לנדסמן היא מומחית באפידמיולוגיה ובריאות הציבור וחברה בעמותת מדעת

עונת החתונות בג'איפור

איפה: מחוז רג׳סטן, הודו
מתי: מאי־ספטמבר
איך מגיעים: רכבת מכמעט כל מקום בהודו או טיסה מדלהי, מומבאי, בנגקוק או דובאי
‍

ג'איפור היא עיר מלכותית מלאת ארמונות קסומים, טקסטיל משגע, תכשיטים אוריינטליים ומטבח עשיר. אבל בקיץ מתחולל בה קסם מיוחד במינו. עונת החתונות, שנפתחת במאי, שוטפת את רחובות העיר עם סוסים לבנים אצילים ומקושטים, תזמורות מפוארות, ואנשים שמחים בבגדי חג שבאו להרים לחתן ולכלה. הבונוס: כל אחד יכול להשתחל לחגיגה, אפילו אתם.
באחר צהריים חמים אחד ישבתי לי לשתות בירה בגינה של מלון מקומי. לפתע נכנסה תזמורת נגנים לבושים בחליפות כחולות שראו ימים יפים יותר, שנעמדו על הדשא וניגנו מארש חתונה. גבר לבוש בגדים סקוטיים מסורתיים התיישב בשולחן לידי, הזמין בירה ופתח עמי בשיחה. במלון הזה, סיפר לי, תתחיל עוד מעט חתונה של חבריו לעבודה. הם בריטים שטסו להתחתן כאן עם מאות בני משפחה וחברים. כך שאם אצטרף ״ממילא לא ירגישו בעוד אורחת״.

צילום: אימג'בנק/Gettyimages

בתוך זמן קצר מצאתי את עצמי בתוך צעדה ארוכה, שבה החתן רכוב על סוס לבן בראש, אחריו צועדים התזמורת, המשפחה וחברים מכל העולם, כשלצדם גברים סוחבים מנורות עצומות שמאירות את הדרך. בסוף הצעדה ירד החתן מהסוס כשהוא מלווה בקולות תרועה וצהלה, ורק אז הובאה אליו הכלה.
אין מה לחשוש מכך שיגלו שהסתננתם. כל עוד תקפידו לצהול ולמחוא כפיים, אתם תרגישו בבית, ודאי יותר מבכל חתונה פולנית מצויה.
‍