פרויד היה גומר

דיווח על טיפול פסיכולוגי שעבר בני גנץ הצליח לעורר סערה זוטא במערכת הבחירות הקודמת, שנים אחרי שהפסיכולוגיה נכנסה למיינסטרים, כולל בקולנוע ובטלוויזיה. לטוני סופרנו היתה פסיכולוגית, בסדרה "מיליארדרים" של HBO פסיכולוגית מספקת שירותי קואוצ'ינג לברוקרים בקרנות גידור (לעתים אפילו שולפת אותם ממשרדם ל"טיפול חירום", אם מתברר שהפסידו יותר מדי כסף או לקחו יותר מדי סיכונים). הפסיכולוגיה כבר לא מלווה בסטיגמה ולא מעוררת רתיעה, היא נגישה הרבה יותר ונפוצה הרבה יותר. ועכשיו היא עוברת שינוי נוסף, שיבוש של ממש, בחסות טכנולוגיות בינה מלאכותית וביג דאטה.
‍

עד 2013 תחום המנטל־טק כמעט שלא היה קיים. אבל מאז ההשקעות בו מזנקות, ובשנתיים האחרונות הסכום שהחברות גייסו הגיע ליותר ממיליארד דולר. לפני קצת יותר משנה נולד היוניקורן הראשון, כש־Calm, שמפעילה אפליקציה פופולרית להרגעת המוח, מדיטציה ושיפור שינה (או במילה חמה אחת "Wellness") גייסה 88 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד. בין המשקיעים גם השחקן אשטון קוצ'ר. באמצעות האפליקציה אפשר לעשות מדיטציה מודרכת, אבל גם לשמוע סיפורים לפני שינה בקולם של שחקנים הוליוודיים. לפי דיווחים, הכנסות קאלם עתידות להיות השנה יותר מ־150 מיליון דולר.אף שמטרתה להרגיע את האנושות, השוק של קאלם כלל לא רגוע, והיא מנהלת מאבק איתנים על שוק המדיטציה מול Headspace. שתי החברות דומות באופן כמעט אירוני: הן הוקמו בידי צעירים בריטים שעברו לקליפורניה, ומתמקדות במדיטציה באמצעות אפליקציה שזוכה להורדות תכופות. הדספייס גדולה יותר, עם כ־200 עובדים לעומת עשרות בודדות בקאלם, אבל קאלם עקפה אותה השנה במספר המשתמשים. בהדספייס משגרים חצי ביקורת כלפי קאלם בטענה שהשיטה שלה לא מקצועית מספיק, שכן מייסדי החברה הגיעו מעולמות הגיימינג; אחד ממייסדי הדספייס, לעומת זאת, למד מדיטציה במנזרים בודהיסטיים במשך עשור.
‍

את הדחיפה העיקרית לתחום המנטל־טק נתנו המעסיקים הגדולים, פשוט כי דיכאון וחרדות לא מטופלות נחשבים אחת הבעיות הגדולות שלהם. ואם אפשר לטפל בעניין בזול —באפליקציה, תמורת כמה דולרים, במקום אצל פסיכולוג אנושי ויקר — טמון כאן חיסכון כלכלי אדיר. הדבר מתקשר כמובן גם לכניסתו לשוק העבודה של דור המילניאלס, שחבריו מייחסים משמעות רבה מבעבר לאושר ושביעות הרצון שלהם. "מעסיקים רבים מתעניינים היום במתן טיפול לעובדים באמצעות צ'טבוטים או וידיאו, כי הם חוששים מאוד מדיכאון בקרב עובדים", אומר יואב פישר, מנהל חדשנות טכנולוגית בקהילת הבריאות הדיגיטלית HealthIL במכון הישראלי לחדשנות. "המודעות לכך שהעובד צריך להיות מאושר בעבודה גבוהה מבעבר, בעיקר בחברות הייטק". לדבריו, תופעות הלוואי הכלכליות של דיכאון וחרדות בקרב עובדים מסתכמות היום בארצות הברית לבדה ב־200 מיליארד דולר: ימי מחלה, ימי חופש ואובדן תפוקה. "עם כאלה סכומים, אין פלא שחברות המנטל־טק זיהו נישה עם פוטנציאל רווח אדיר".
‍

קסדה נגד דיכאון

לצד אפליקציות "קלילות", תחום המנטל־טק מוליד גם פיתוחים קליניים שדורשים השקעות עתק ואישור של ה־FDA, ונועדו לטיפול עמוק יותר במחלות. אחת הבולטות בגזרה זו היא BrainsWay הישראלית, שהונפקה השנה בנאסד"ק. החברה מפתחת קסדה שמספקת גירוי מגנטי לטיפול בנגזרות שונות של דיכאון ולקויות נפשיות אחרות.

מי שצריכים לדאוג הם הפסיכולוגים, שהשקיעו הרבה מאוד זמן וכסף בהכשרה ונהנו עד היום מאקסקלוסיביות בתחום. חלק מהם משתלבים בענף החדש: Talkspace, שהקימו בניו יורק הישראלים אורן ורוני פרנק, מחברת את מנוייה לרשת של 5,000 פסיכולוגים, שזמינים בכל שעות היממה. תמורת תשלום חודשי של כמה עשרות דולרים מנויי טוקספייס יכולים להתכתב או לנהל שיחות וידיאו עם מטפלים מקצועיים בכל רגע. לא צריך להיות מומחה טכנולוגיה כדי להבין שאנחנו חוזים בצעד ראשון לשילובם של פסיכולוגים בכלכלת החלטורה.לטוקספייס כבר יש יותר ממיליון משתמשים בעשר מדינות, כולל השחיין מייקל פלפס, שסיפור התמודדותו עם דיכאון מתואר בהרחבה באתר החברה. גם חברות עסקיות בארצות הברית החלו לספק לעובדיהן מנוי לשירות כחלק מתנאי ההעסקה. החברה כבר גייסה 110 מיליון דולר, ובסבב האחרון שווייה נאמד ב־250 מיליון דולר.
‍

דחיפה נוספת לתחום המנטל־טק הגיעה מחברות הביטוח, שמחפשות דרכים להפחית עלויות (בעיקר את תשלומי הפיצויים) במקרים שמחייבים טיפול יקר או אפילו אשפוז. ענקית הביטוח האמריקאית Aetna, למשל, השקיעה בחברת המנטל־טק Able To, וכיום הן מספקות יחד טיפול נפשי לחולי סוכרת כדי להקל עליהם לעמוד בדרישות התזונתיות המחמירות.קטנות יותר ובשלבים ראשוניים של התפתחות הן Taliaz ו־TEM. TEM (The Elegant Monkeys), שהוקמה בירושלים ב־2014, מפתחת אלגוריתם של בינה מלאכותית שבודק שינויים במדדים כמו דופק על פני זמן, ומבין את המצב הנפשי שבו נמצא המשתמש. החברה פועלת בין היתר ביפן, שם לחץ נפשי בסביבת העבודה הפך לבעיה לאומית. טליאז, שהוקמה בידי ד"ר דקל טליאז, פיתחה את Predictix, כלי שמסייע לרופא להתאים את נוגד הדיכאון למטופל. הפתרון מבוסס על אלגוריתם, שפותח על בסיס מאגר מידע עצום של ניסויים קליניים בתרופות השונות, יחד עם בדיקת DNA של המטופל ושאלון. הנה סיבה גם לפסיכיאטרים להתחיל לדאוג.
‍