חשמל זורם בכפות ידיו

התחלתי כמוזיקאי. אהבתי מטאל וניגנתי על גיטרה וקלידים, עד שגיליתי את הטראנס ומאותו רגע הדבר היחיד שעניין אותי היה להרים אנשים. אז התחלתי ליצור קטעי טראנס פסיכדלי תחת השם Nemesis Divine, וזה צבר תאוצה ברמה שטסתי להופיע בכל מיני מקומות בעולם.

רק בנגיעות. לא חייתי כמו אינפקטד משרום או סקאזי. כל הזמן הזה עבדתי למחייתי בתור אחמ"ש קבלה במלון באילת.

ב־2006 כבר הייתי נשוי וגרתי עם אשתי בבאר שבע. עוד חלמתי לעשות את זה בגדול, אז בניתי אולפן בבית ועבדתי על אלבום עם שותף תחת השם Mean Green Machine. עזבתי את העבודה שלי והקדשתי לזה כמה שנים. ואז ב־2010 האלבום יצא, בתזמון הכי גרוע שאפשר. הסגנון שלי חווה אז נפילה שאין כדוגמתה וכל החלומות התרסקו.
הייתי בדיכאון ובלי עבודה, עם שני ילדים ומשכנתא. הבנתי שצריך להיות ריאלי. לשמחתי, אשתי היא כל כך חזקה, ובניגוד אליי היא עם הרגליים על הקרקע. היא סיפרה לי שבדיוק נפתח מלון בראשית במצפה רמון. עברנו לגור שם, ועבדתי כמנהל שירות החדרים והבאטלר של הסוויטה הנשיאותית.

העבודה במלון הכניסה אותי לדיכאון נוסף, שנמשך כחצי שנה. לא הפסקתי לחשוב איפה הייתי פעם, ואיך היום אני נותן שירות לאנשים.
המזל הוא שלפני שעברנו למצפה מכרתי את כל ציוד האולפן שלי, אבל השארתי מכשיר אחד, סינתיסייזר מדגם Roland TB-303. יום אחד, כשהרגשתי שאין לי תכלית, לקחתי אותו ליד מהשעמום והתחלתי לשחק איתו, לייצר כל מיני צלילים.
אני זוכר את הרגע שבו לחצתי על כפתור, שמעתי צליל, ופתאום זה היה מבחינתי לא מובן מאליו שאני מקבל צליל. שאלתי את עצמי מה עומד מאחורי זה? למה זה מוציא צליל, למה הצליל הזה בדיוק, ומה זה בכלל צליל?

קודם כל רצתי לאינטרנט, והתחלתי לקרוא על חשמל וייצור צלילים. מצאתי שם סכמה של מתנד הרמוני (רכיב אלקטרוני שמפיק צליל באמצעות מתח חשמלי) הכי פשוט שיש, כזה ששולט בטון של צליל. הכנתי רשימה של רכיבים, נסעתי לבאר שבע לקנות אותם וחזרתי הביתה בשיא ההתלהבות. לקחתי יום חופש מהעבודה ולא דיברתי עם אף אחד. חיברתי את הכל יחד ושמעתי את הצליל הזה, עם הטון שעולה ויורד, ונהיו לי דמעות בעיניים. צמרמורות של ממש. הבנתי שזו התכלית שלי.

סינתיסייזר

"מכשיר שמייצר סאונד מסונתז, כלומר מפיק צלילים על ידי זרם חשמלי, ולא מתפעול ידני כמו בכלי רגיל. במכשירים העכשוויים יש לרוב קלידים, כי קל יותר לנגן עליהם, אבל הם לא הכרחיים"

התחלתי להרכיב מלא סינתיסייזרים כתחביב, ובשלב מסוים פתחתי ערוץ יוטיוב כדי להציג את האמנות שלי לעולם. התחלתי לקבל תגובות, אנשים שמעו עליי גם בתל אביב, והתחילו להגיע בקשות. "היי, אני רוצה כזה. זה ממש מגניב. כמה יעלה שתכין לי?".
חשבתי לעצמי שזה שטויות, זה כלום. אני לא אקח על זה כסף, אני הרי נהנה לעשות את זה, ואלה מכשירים בסיסיים מאוד, שכל אדם עם הכשרה מינימלית ושום רקע באלקטרוניקה יכול לייצר אותם. די מהר הבנתי שאני כנראה צריך ללכת עם זה עוד צעד אחד קדימה.

כן, אבל התכחשתי לזה. בארץ מכניסים לך מגיל צעיר לראש שיש סדר חיים מסויים, וזה חלחל אליי. הייתי מאוד מכוון לשיקולי יציבות ופרנסה. אולי אם הייתי רווק, הייתי מרגיש יותר בנוח לעשות את זה ולהגיד לעצמי שמקסימום איכשל.

צריך להבין שבשלב הזה כל מה שעשיתי היה להעתיק דברים. לא יצרתי שום דבר חדש, אני לא מהנדס. מה שידעתי בשלב הזה לא היה מספיק כדי לפתח דברים. אז נרשמתי ללימודי חשמל במכללה הטכנולוגית בבאר שבע. בסוף פרשתי אחרי שנה, כי לא באמת עניין אותי ללמוד חשמל, אבל זה הספיק לי כדי להתחיל ליצור. רוב הלימוד שלי היה תוך כדי ניסוי וטעייה.

עזבתי את המלון והתחלתי לעבוד בחנות שמוכרת ציוד מוזיקה. החנות היתה בתל אביב ועדיין גרנו במצפה. עברתי לגור זמנית אצל אמא שלי באשדוד ומשם נסעתי כל יום לתל אביב. ביקשתי מאשתי והילדים להישאר לגור במצפה.
פחדתי, כי לא ידעתי לאן אני הולך וגם לא כל כך הסתדרתי במקום. למזלי אחרי כמה חודשים חבר סידר לי עבודה כבודק תוכנה בחברה ביטחונית, ובעקבות זאת גם עברתי עם המשפחה לגור ביבנה. עבדתי שם כמעט שלוש שנים, עד שהגעתי לשלב שלא יכולתי להמשיך. התחביב נהיה חזק ממני, והשקעתי בו את כל האנרגיות שלי.

ארבעה־חמישה חודשים.

כן. בין היתר עשיתי סינתיסייזרים לאינפקטד משרום, יזהר אשדות, רמי קליינשטיין ואברהם טל.

בערך חודשיים, כולל התכנון. זה בעיקר תלוי בלקוח. כי גם אם עושים תיאום ציפיות, אני מגלה דברים תוך כדי התקדמות.

אני עדיין מתרגש כמו ילד מכל שנייה שאני חוקר מכשיר כלשהו. כשאני מסובב כפתור ושומע את העקומה שעוברת בדיוק בנקודה מסוימת, זה מרגש אותי יותר מליצור מוזיקה.

זה חסר לי מאוד, לא אשקר. אבל כשאני חושב על זה לעומק, ברור לי שזה לא באמת מה שאני רוצה, לא כרגע. ישבתי פעם עם ארז אייזן מאינפקטד משרום לשיחה חברית ושיתפתי אותו בתסכול על כך שלא באמת הצלחתי אף פעם עם המוזיקה שלי. הוא שמע דברים שיצרתי ולא הבין איך לא הצלחתי. אז הוא אמר לי: "תקשיב, אני מתחייב לך שממחר תופיע בכל העולם. רק תסתכל לי בעיניים ותגיד לי שזה מה שאתה רוצה".

אמרתי לו שזה כבר לא מעניין אותי.

yoghev.karmel@calcalist.co.il