י

ום לאחר שעדן בן זקן שחררה את "WTF", יצא נגדה היוצר קובי אפללו באינסטגרם: "לפעמים נדמה לי שגדל פה דור של מוזיקאים... שמתחרה מי יביא את הטקסט הכי נמוך ומטומטם". בריאיון לגיא פינס התגוננה בן זקן בטענה כי מדובר ב"לא כל דבר צריך להיות עם מסר... לפעמים זה כיף לשמוח". בן זקן צודקת כמובן – פופ שטחי אינו דבר גס. אבל זה אינו המקרה של "WTF", שדווקא נושא מסרים, אפילו חתרניים. פשוט גברים כמו אפללו אינם קהל היעד שלהם.

השיר נפתח בתיאור התארגנות לקראת הפגישה: גיבורת השיר עשתה מלא קניות, מתארגנת במשך חמש שעות, ומאחרת – והכל בגללו. עד כאן המסר הכי שחוק בהיסטוריה של הפופ: בחורה מאוהבת תעשה הכל למען הבחור שלה. אלא שאז הטון של השיר מתהפך לגמרי: "מאמי, חסר לך שלא תבוא אליי כמו סופה / מאמי, דיר באלאק לא תגיד לי אני הכי יפה". בן זקן מבהירה כאן שהיא לא הבחורה הפסיבית שרק מחכה לתשומת לב, אלא אשה דומיננטית שתובעת את מה שמגיע לה, ומזהירה את הבחור פן לא יתנהג כמו שהיא מצפה.

ההיפוך השני בשיר מגיע כשמבינים שהוא עוסק בסקס, ולא באהבה. אנחנו רגילים לשמוע על גברים שרק רוצים סקס ("אהבה קצרה"), על נשים שהודפות גברים שרק רוצים סקס ("לך לישון") ואפילו על גברים שהיו בהלם כי נתקלו באשה שרק רצתה סקס ("דרך השלום"). אבל אשה שבגוף ראשון אומרת שהיא רוצה שהגבר יבוא אליה הערב "כמו סופה"? זה כבר נדיר.

ועם זאת המסר הכי חתרני בשיר מגיע כמובן בפזמון: "עשיתי שפם, גבות ולק / וואט דה פאק?". בתרבות השוביניסטית שלנו נשים צריכות להיות מתוקתקות, אבל להיראות גם כאילו לא עבדו בזה. מעידן יניב ועד וואן דיירקשן – גברים אוהבים לשיר לנשים שהן הכי יפות בלי איפור ותוספות, ונשים יודעות היטב שבלב הם מתבאסים כש"את לא שמה אודם בשבילי כמו מקודם". ואז באה בן זקן ושמה את מאחורי הקלעים במרכז הבמה: כן, יש לי שערות בכל מיני מקומות שאתם מדחיקים. כן, כדי להיראות כמו שאני נראית, אני צריכה לעבוד בזה. ולא רק שהיא לא מסתירה זאת – היא דורשת מהגבר להעריך את העבודה הקשה ולהתנהג בהתאם. ואם הוא לא מבין זאת, היא אומרת בקול רם: וואט דה פאק?!

כי פמיניסטיות כמו בן זקן אולי לא בועטות במוסכמות היופי של החברה, אבל הן כן מערערות על יחסי הכוחות, תובעות לעצמן כבוד והערכה, לא מפחדות לדבר על טאבואים (עבור גברים) כמו שפם נשי, ובעיקר מעיזות – השם ישמור – לצחוק על זה ולשמוח.