"

מבחינתי נפרדתי מאבא שלי מזמן. הוריי התגרשו כשהייתי בן 3, ומאז הוא הגיע לפגוש אותי פעמיים בשבוע כשחיינו ברחובות, ופעם בשבוע כשעברנו לירושלים. כל הצבא ראיתי אותו שלוש פעמים, וכשאת אחרים באו לבקר התנדבתי לשמירות. אחרי שהצלחתי הוא ניסה קצת להתקרב, אבל היו לו כבר המשפחה שלו, אשה ושתי בנות... אני לא יודע, אף פעם לא דיברנו על זה ישירות".

והחודש הוא מת.

"הוא היה דמנטי בשש השנים האחרונות. איש גדול, חזק ופעיל, שפתאום אתה לא יודע מה יש בראש שלו כי הוא פשוט לא נמצא שם. כך שהפרדה התרחשה כבר בחייו. הגוף חי, אבל אין לך את אבא באמת. למעשה הוקל לי כשהוא נפטר, לדעת שהוא לא מתייסר עוד, כי היה קשה מאוד לראות אותו — והיה לי קשה להרגיש שאני לא מוציא אותו מהמקום הסיעודי שהיה בו, עם כל תשושי הנפש".

לא יכולת לטפל בו אחרת?

"זו לא היתה החלטה שלי. חתמנו לאשתו ולאחת הבנות ויתור על אפוטרופסות, כי הן חיו איתו ואני לא יכול לקבל החלטות בשבילן".

מפריע לך שאנשים, כמו שאתה מעיד על אבא שלך, מנסים להתקרב אליך אחרי שהצלחת והתעשרת?

"אני תמיד חושב שהכל נקי, לא מסתכל על מניעים. בזה אני תמים ומעדיף להישאר כך. אין לי בעיה עם אנשים שמתקרבים אליי".

אתה לא חושד במניעים זרים?

"אני יודע שהרבה אנשים לא היו איתי אם לא היה לי כסף, אבל הכסף הוא חלק ממי שאני. כמו שנשים יפות הן אטרקטיביות כי הן יפות, וזה חלק ממה שהן. אם הן היו פחות מושכות, מבחינתי לפחות, הייתי פחות איתן. אז אצלי כסף הוא חלק ממי שאני, ואני מקבל את זה שחלק מהמשיכה אליי היא בגלל שהצלחתי. וזה לא בדיוק הכסף, כסף מסמן את זה שאני יודע מה לעשות, שאני דומיננטי, חזק, מחליט נכון, מנצח. אנשים נמשכים לזה".

החיים האינטנסיביים בעולם העסקי שינו אותך?

"מנכ"ל נמדד לפי מחיר המניה. זה נשמע אכזרי, אבל זה מה שקובע, לא אם אתה נחמד לעובדים או תורם לסביבה. היה לי חבר בדירקטוריון שאמר לי את זה, ואני תמיד אמרתי שאני לא רוצה להיות כמוהו ושאני רוצה להיות טוב ומתחשב, אבל לאט לאט הבנתי שאני הופך להיות כזה. כשאתה נהיה מנכ"ל אתה חייב להיהפך לאדם שמסתכל על דברים בצורה קרה מאוד, בלי להיות רכרוכי. זה עושה את החיים לפשוטים מאוד, כי אין רגשות. באיזשהו שלב זה גולש גם לעולם האישי. הפכתי בעיות אישיות להחלטה עסקית, והיה לי הרבה יותר קל".

למשל?

"למשל במשפט שבו בת זוגי לשעבר (שלומית פן) תבעה אותי והעלילה עליי דברים. בשנה הראשונה הייתי רגשי מאוד, ואז החלטתי להתייחס לזה כעסק, אפילו לא הייתי קורא חלק מהדברים שנאמרו".

אז התביעה של שלומית היתה "עסק" מבחינתך? מה שיצא החוצה היה די משפיל. הואשמת בצילום שלה במצלמות נסתרות בדירה שלכם, באלימות.

"ברגע שהנושא הפלילי שבו היא האשימה אותי ירד מהפרק – ומלכתחילה היה הזוי — הכל נהפך לעניין של כסף. והעניין הכספי היה מכה קטנה בכנף".

למה לא שילמת מראש כדי להימנע מהמהומה הצהובה?

"כי אני לא רוצה שיסחטו אותי. אני לא מוכן להתפשר בסחיטה, או שהילדים שלי יראו שאפשר לסחוט אותי. אי אפשר לאיים עליי בהפללה, ולמזלי הצלחתי להוכיח שלא היתה אלימות או כל דבר פלילי. הרבה אמרו לי 'תתפשר', אבל בסוף ניצחתי במשפט. לסגור את זה בתשלום היה כמו להודות באשמה".

התאוששת מהסיפור?

"כן, אבל עם הרבה שריטות, חשדנות ורתיעה. אני הרבה יותר זהיר, באיזשהו מקום זה דופק לך את החיים".

מבחוץ לא רואים.

"את לא יכולה לראות שריטות של אנשים, אבל אתה תמיד הולך עם השק שלך איתך. אי אפשר לשים אותו בצד".

טיפלת בעצמך?

"אף פעם לא הייתי צריך פסיכולוג, אבל אני ואשתי לשעבר היינו בטיפול כחלק מתהליך הפרדה. אחד היקרים, 650 דולר לשעה. נתתי לפסיכולוג רקע על החיים שלי, ובטיפול השלישי, אחרי 20 דקות, הוא התחיל לבכות. ממש בכי מר. חשבתי שהוא רוצה להראות לי שאני יכול לבכות, אבל הוא אמר: 'אני לא יכול לטפל בך, אתה מזכיר לי את אבא שלי, לא מפחד מכלום, עונה ישיר לכל שאלה'. העברתי לו את הטישו והלכתי".

מה העניין עם לא לדפוק חשבון, לחיות טוב ולהחצין את זה בלי להתנצל?

"למה שאתנצל? לא קיבלתי שקל מאיש, לא גנבתי כלום, גרמתי לאלפים להיות עשירים או מסופקים, עשיתי טוב. אין לי מטרה להשוויץ, רק לחיות את החיים שלי כמו שאני רוצה".

יש לך תקופות מיוסרות יותר?

"היו תקופות של לחץ ופחד בעבודה. כשאתה מנכ"ל אתה כל הזמן מפחד, ולבד. אין לך יכולת לשתף איש בפחדים, האי־ודאות צריכה להיעצר אצלך. אתה מחליט לבד, מוביל לבד ושומר את הסיכונים לעצמך, כי צריך שכולם יעשו מה שאתה רוצה שיעשו — ומהר. אתה חייב תוצאות ואין זמן. לכן אתה אומר דברים בצורה שמטלטלת אותם, והם מתיישרים".

גם בחיים האישיים אתה רוצה שיעשו מה שאתה רוצה?

"זאת בעיה, ולפעמים אני מזהה זליגה של צורת המחשבה מהחיים העסקיים לאישיים. אתה רגיל שכל הזמן יעשו מה שאתה אומר, שכאשר יש חילוקי דעות אתה זה שמחליט, אתה רגיל להוביל. עם בת הזוג זה לא יכול להתנהל ככה. במקרים שזה זולג לשם אני אומר לעצמי 'תרגיע, פה אתה לא מספר 1, תתחשב'. אתה לומד לתת את המקום. ועדיין אני חושב שיש יתרון בלומר בדיוק מה שאתה חושב. הייתי שמח שגם בת הזוג שלי תגיד לי בדיוק מה היא חושבת. ככה אני רוצה לחיות".

כמה חירות הכסף נותן?

"הייתי מאושר גם קודם, כסף לא מביא אושר. בכנרת עם רנו אקספרס וילדים קטנים לא הייתי פחות מאושר מבמלון שבעה כוכבים במלדיביים. האושר בא ממקום אחר. הכסף פשוט נותן לך אפשרויות לעשות דברים טובים בצורה יותר נוחה. ואני עדיין מפחד לאבד את הכסף ולהישאר חסר כל. זה לא עזב אותי".

מה העניין עם הגיל הצעיר של בנות הזוג שלך, שצעירות ממך ב־25 שנה ויותר?

"זאת משיכה, מאוד פשוט. אין פה פילוסופיית חיים. אקראי. קורה. שום דבר אידאולוגי. היו לי גם חברות בנות 40 ומשהו, והיו לי גם צעירות מאוד".