יורט הוא מעין אוהל קבע שהומצא כדי לשרת את צורכי שבטי הנוודים במרכז אסיה, בעיקר מונגוליה, קירגיזסטן וקזחסטן. העיקרון מזכיר אוהל בדואי, רק שביורט אין עמוד מרכזי ואין מתיחה של חבלים, יש קונסטרוציה מעץ, שמחזיקה את היריעות, כך שאין שום דבר שיתנפנף.

בגיל 13. הוריי הקימו ארגון ששמו "שומרי הגן", שמקדם ערכי חזרה לטבע, בעיקר בקרב ילדים. הם רצו להקים יורט ליד הבית שלנו במושב כרם מהר"ל. בסוף זה לא יצא לפועל, אבל נתקעה לי בראש התמונה שהיתה להם כרפרנס — יורט בשלג בארצות הברית, שאור יוצא מהפתחים שלו ובפנים נראה חם ונעים. היא טמנה בי זרע, פנטזיה לחיות יום אחד במקום כזה.

בגיל 16 עזבתי את בית הספר כי החלטתי שבא לי ללמוד דברים יותר פרקטיים בחיים. אז למדתי נפחות והייתי עוזר לחבר'ה במושב עם עבודות. מישהו רוצה להרים פרגולה? יאללה.
היתה לי אז חברה רצינית, ורצינו פרטיות כי בבית חלקתי חדר עם אחותי. אז שמתי בחצר של ההורים אוהל קמפינג, שהתברר כפתרון לא פרקטי כשהגיע החורף. חבר נתן לי במתנה טיפי (אוהל אינדיאני שקצת מזכיר יורט), אבל הוא התמלא בעשן מההסקה. ניסיתי לחשוב על חלופה לטיפי, ונזכרתי בתמונה ההיא של היורט. החלטתי לקחת את זה כפרויקט.

היום יש אתר אינטרנט שאפשר להכניס אליו את גודל היורט הרצוי ולקבל מידות מדויקות והסברים איך לחתוך את הבד ולנסר את העץ. אבל אז כל מה שהיה זה יורט אחד בארץ, שנבנה לפי הדגם המסורתי ולא כל כך מתאים לאקלים בארץ, כך שלא היה אפשר לעשות איתו כלום. אז ניסיתי לעשות את זה לבד. מצחיק שדווקא אני, שעזבתי את בית הספר, הייתי צריך לחזור למחברות של מתמטיקה, טריגונומטריה וחישוב שטחים, שהם עניין די בסיסי בעבודה הזאת. אני בטח היחיד מהכיתה שלי שמשתמש בזה.

ברור שלא. עבדתי באופן אקולוגי מאוד והשתמשתי בחומרים שלקחתי מזבל של מפעלים. לקח בערך שלושה־ארבעה חודשים של ניסוי וטעייה רק כדי להבין בכלל איך לעשות כל דבר. זה הצריך ממני כל כך הרבה זמן, שאמרתי שאין מצב שאני עושה את זה שוב.

זה התחיל בכך שכל אחד שנכנס ליורט התלהב. ואז חבר מהמושב ביקש ממני לבנות לו יורט, והביא חבר שלו שגם רצה, ומשם הגיעה עוד פנייה.
בערך באותה תקופה חבר משותף הכיר ביני לבין עופר שני, שכמוני היה משוגע ליורטים. הוא גילה אותם כשגר באנגליה. נהפכנו לחברים טובים ובהמשך החלטנו להקים יחד עסק.

בהתחלה הלקוחות היו מי שרצו לצאת מהמרוץ של שכירות גבוהה ולהיות עבדים של בעל הבית. בן־אדם שהשתחרר לו קצת כסף מחיסכון — בנה יורט. לצדם היו גם אנשים שרוצים אורח חיים אלטרנטיבי עם יותר חיבור לטבע. אנשים רוצים לשמוע את הגשם בחוץ כשהם בבית ולהכניס פנימה את השמש.
במרכז היורט יש "כתר", מעין טבעת עץ שיושבת במרכז הגג ושכל הכוח של הגג נשען עליה. הכתר פתוח לחוץ, קצת כמו חלון גג במכונית. הוא מחבר את יושבי הבית לזווית של השמש, המשתנה בהתאם לעונות השנה. כל פעם השמש מאירה לך במקום אחר. בלילה אתה גם רואה את השתקפות הירח בבית. מכיוון שאוויר חם עולה למעלה, הכתר משמש גם לשחרור החום בקיץ דרך הגג.

עץ לשלד ובד לחיפוי. הכי טבעי ואקולוגי זה לקחת איקליפטוס או ברוש מקומי. לשם כך אנחנו עובדים עם קק"ל, וכורתים עצים במבצעי דילול.
את הבדים התאמנו כדי שיהיו יותר פרקטיים בארץ. במקור יורט עשוי מלבד, שהוא למעשה צמר, וכשהוא נרטב הוא מתנפח ונאטם וכך מונע חדירת מים. אבל באקלים הישראלי זה לא עובד. הקיץ לח והחורף חם יחסית, כך שזה מצע פורה לעובש וריקבון. אז במקום הלבד עברנו לחומר בידוד שמייצרים בארץ, ועשוי משלוש שכבות: השכבה הפנימית עשויה בד כותנה טבעי, האמצעית היא פוליאסטר שעוזר בבידוד, ומבחוץ שמים יריעה סינתטית שמשמשת גם לאיטום גגות של בתים "רגילים".

בערך. הנדסת בניין מבוססת על עמודים וקורות שמאזנות את המשקל בין העמודים. ביורטים העיקרון דומה, אך במקום עמודים יש "סבכה", שהיא מעין קירות הבנויים משתי וערב של לייסטים דקים מעץ, שנפתחים ונסגרים כמו קונצרטינה, ולכן אפשר לנייד אותם בקלות ממקום למקום. האתגר האמיתי ביורט הוא הגג, משום שאין עמוד במרכז האוהל. במקומו יש קורות הנשענות על הכתר, וכבל שמתוח סביב הבסיס שלהן ומחזיק אותן יחד.

כתר היורט

טבעת עץ שיושבת במרכז הגג. במקום עמוד מרכזי שיש באוהל רגיל, ביורט יש קורות הנשענות על הכתר וכבל שמתוח סביב הבסיס שלהן ומחזיק אותן יחד. "הכתר פתוח לחוץ, קצת כמו חלון גג במכונית. ומכיוון שאוויר חם עולה למעלה, הוא משמש גם לשחרור חום בקיץ"

כן, אבל זה תחום אפור מבחינת ההגדרות: האם זה נחשב פרגולה או מבנה? כל רשות מקומית מנהלת מדיניות שונה, ויש כאלה שגובות עליו גם ארנונה.

בהחלט. ברגע ששכבות הבד עומדות, ניתן לשלב ביניהן תשתיות, וחשמלאי יכול להריץ בתוכן חוטים. לשם כך משתמשים בתקן מיוחד לבנייה קלה, שמסדיר תשתיות חשמל ומים שבאות במגע עם עץ וחומרים דליקים.

20–100 אלף שקל, תלוי במורכבות ובתוספות.

זה תלוי במפרט: האם יש ביורט חלונות ודלתות? שירותים? מטבח? ייצור כל המרכיבים נמשך בין שבוע לשלושה שבועות. רוב העבודה היא חיתוך של העצים ועיבוד שלהם ותפירה של השכבות הפנימיות של הבד. ההקמה עצמה נמשכת יום־יומיים.

סביב המחאה של 2011 היו הרבה כתבות על אנשים שחיים בצורה אלטרנטיבית, כמו מישהו שחי באוטובוס. ואז פתאום קיבלתי הרבה טלפונים מאנשים שרוצים לבנות יורט קבוע על מגרש שבבעלותם, במקום בית רגיל. זה שינה את הכל והקפיץ את היורט למשהו שדומה יותר למבנה קבע מבחינת ההתייחסות. לקוחות התחילו לבקש את כל התהליך, כולל קבלת היתרי בנייה, אז פתאום צצה חיה חדשה: יורט עם ממ"ד שבנוי לידו. פתאום זה כבר לא רק שיגעון לאוהבי טבע אלא גם פתרון למישהו שרוצה לבנות יחידת מגורים לבן שלו או קליניקה למטפל שצריך מקום עבודה. היה בום של עבודה במיינסטרים והחלטנו לפתח את העניין מעבר ליורטים.

יש הרבה אנשים שאוהבים את הרעיון של לחיות בבית עגול שעשוי מחומרים נעימים וידידותיים לסביבה, אבל הם פחות בעניין של לגור באוהל. לכן פיתחנו מבנה שהוא מעוגל כמו יורט, רק עם קירות עץ וחרסית במקום בד. זה חיבור בין האסתטיקה וההנדסה של יורט לבנייה מודרנית קלה.

כן. אנחנו בונים בערך עשרה יורטים בשנה, שזה משמעותית נמוך יותר מבעבר, כי ההייפ פחת.