מ

ה מושך יהודי זר לעשות עלייה ולהפוך לישראלי? אנחנו רגילים לחשוב על ישראל כמקום מפלט מאנטישמיות או כהגשמת הציווי התנ"כי ליישב את הארץ, אבל בסדרת הדוקו החדשה "פולארד" (כאן11) הישראליות מוצגת כסם מפתה וממכר: היא מאפשרת לעולה להדחיק את העולם שממנו בא ולברוא לעצמו עולם וזהות חדשים כמו סמים משני תודעה; היא מחדירה בו תחושת עליונות (אנחנו העם הנבחר!) כמו קוקאין והופכת אותו לחלק מקולקטיב חם ואוהב כמו אקסטזי. וכמו כל סם קשה, הזר שנפל בקסם הישראליות יהיה מוכן לפשוע למענה.

"פולארד" משרטטת את המרגל הכי מפורסם שלנו כמי שהיה נער בודד שסבל מהצקות ובריונות רק משום שהיה יהודי חלש בעל מראה סטריאוטיפי. מהמציאות העגומה הזו פולארד ביקש לברוח, והוא מצא עולם חלופי בישראל של 1967, ברגע ההוא בהיסטוריה שישראל הצעירה עברה מסף השמדה להבסת כל אויביה בתוך שישה ימים. בעלייה ארצה פולארד היה יכול להפוך מהיהודי הגלותי הנרדף לישראלי שמנצח את כולם.

ואכן הסדרה מתארת את פולארד כמי שסבל משיגעון גדלות, שחשב — כמו אדם שנמצא בטריפ – שרק הוא שליח האמת שיוכל להושיע את הישראלים. ברגע תמוה במיוחד מצוין כי הוא השוויץ סתם כך בפני אם בת זוגו לנשף ה"פרום", שאחרי שיסיים את התיכון הוא יהיה מרגל עבור ישראל. זו הצהרה של אדם עם כמיהה לחיות בעולם אחר ושבמידה רבה כבר חי בתודעה אחרת.

הסדרה גם מציגה את רפי איתן, ראש הלק"מ, כמו סוחר סמים ממולח, שדוחף את המכור עמוק להתמכרות. בסצנת מפתח מתואר כיצד הוא שלף זוג דרכונים ישראליים, הגיש אותם לפולארד הנרגש ואמר לו "אתה אחד משלנו עכשיו". ברוך הבא לעולם שבו הגויים הרשעים לא יוכלו לפגוע בך. וכמו כל סוחר סמים טיפוסי, גם הוא הפקיר את המכור ברגע שרשויות החוק התערבו.

ואף שישראל הרסה את חייו, ברגע שפולארד שוחרר מהכלא, הוא עשה עלייה. הפיתוי חזק מדי: הרי כאן הוא לא עבריין, אלא גיבור שמתקבל במחיאות כפיים. הליכוד אפילו הציע לשריין לו מקום ברשימה לכנסת. אז למה להפיק לקח מ־30 שנה בכלא אם אפשר להתמסר מחדש לישראליות? פעם מכור, תמיד מכור.