רוסיה נגועה גם בשחיתות עמוקה. רק בימים האחרונים פורסם שראש בנק סחר החוץ קנה למאהבת שלו מטוס פרטי, סופר־יאכטה, דירות יוקרה במוסקבה ואחוזה על חשבון משלם המסים. גם לאשתו של ראש הממשלה הוא קנה מטוס פרטי, למקרה שתהיתם אם יינקטו נגדו צעדים.

גם אירופאים רוצים ליהנות. תשאלו את קנצלר גרמניה לשעבר גרהרד שרדר, שנחת לג'וב מפנק כיו"ר מועצת המנהלים של חברת הנפט הלאומית הרוסית וגם של מיזם נורדסטרים 2, הצינור שיזרים גז רוסי ישירות לגרמניה, ולא דרך אוקראינה, כפי שזה מתנהל היום.

השבוע קיבלנו עוד הוכחה לכך שאף אחד לא רוצה להתעסק עם רוסיה. היא הגיעה בצורת הסכם שנחתם עם אוקראינה בפריז, אחרי ארבע שנות סכסוך, שבהן נהרגו 14 אלף בני אדם ויותר ממיליון ברחו מבתיהם.

אירופה זקוקה לגז הרוסי, לכן מנהיגיה הפעילו לחץ רב על אוקראינה ונשיאה הלא מנוסה להגיע עם ולדימיר פוטין ל"הסכם שלום", שבהיעדר תמיכה מערבית מוצקה שקול לדחיפת ארצו, נגד רצונה, בחזרה לחיבוק הדוב של מוסקבה. ובמקביל, צינור הגז העוקף ישלול מאוקראינה את אחד מקלפי המיקוח החזקים שלה.

אך לא מדובר רק באוקראינה, אלא בלא פחות מכניעה של אירופה לפוטין. את אספקת הגז הזה, שמכירתו מחזיקה את המשטר הרוסי בחיים, פוטין יוכל לעצור — כלומר להחשיך את אירופה — בכל פעם שהמחיר או הפוליטיקה האירופית לא ימצאו חן בעיניו. תשאלו את האוקראינים. להם פוטין כבר עשה זאת.

מה יעצור בעדו עכשיו? החוק הבינלאומי? עוצמתה של נאט"ו? עקרונות הסדר העולמי מתום מלחמת העולם השנייה? הרי אלו בדיוק הדברים שאירופה מקריבה עכשיו עבור גז זול והזדמנויות עסקיות. זאת לא רוסיה שחזקה כל כך. זו אירופה שחלשה כל כך. מבחירה.