ט

וני בלום, הבעלים של קבוצת הפרמייר ליג ברייטון, קורץ מהחומר שממנו יוצרים מיתוסים. בלום, יהודי למי שמתעניין, הוא מיליארדר שצבר את בסיס הונו מהימורים ומהשקעות חכמות מבוססות ניתוח מתמטי מתקדם. האגדה מספרת שכשהיה בן 8 התערב לראשונה על תוצאה של משחק כדורגל, רשם זכייה נאה, ומאז לא הפסיק להמר ולנצח. כשבגר עבד בפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, אבל בשלב מסוים פרש, נסע לתאילנד ופיתח קריירה של שחקן פוקר מקצועי. קור רוחו ליד השולחן זיכה אותו בכינוי Lizard, "לטאה", והניב לו מיליונים, שאותם השקיע בתבונה בחברות ובנדל"ן בארצות הברית ובאנגליה. ברווחים שגרף הוא השתמש כדי להקים את StarLizard, חברה המתמחה בהימורים חכמים על כדורגל. ההימורים חכמים, כי בלום משתמש בסטטיסטיקות סופר־מתקדמות שמגבשים עבורו 160 מתמטיקאים ומדעני דאטה. כל ההשקעות הללו הניבו לו הון עתק (ההערכה המקובלת גורסת שהונו נע סביב 1.5 מיליארד דולר), וב־2009 הוא לקח נתח נאה מההון הזה וקנה את ברייטון, המועדון שאהד מאז ילדותו. הוא השקיע בקבוצה סכומים הנאמדים ב־360 מיליון ליש"ט, שהוקדשו בעיקר לשיפור התשתיות ותנאי השחקנים, והפך אותה מקבוצת תחתית בליגות הנמוכות לקבוצת צמרת בפרמייר ליג.

השחקנים בברייטון נרכשים רק אחרי שנמצאו מתאימים למודל הסטטיסטי הרצוי, ואז מקבלים מעטפת שלמה שמסייעת להם למצות את כישוריהם. "ב־8.30 אנחנו מגיעים לבדיקות, ואז אוכלים ארוחת בוקר עד 9.30", סיפר תומר חמד, ששיחק בעבר בברייטון, בריאיון ל"כלכליסט" ב־2016. "ב־10.00 מתחילים בחדר כושר או בהכנה לאימון. פעם בשבוע יש פילאטיס, פעמיים יש יוגה. ב־10.30 יוצאים למגרש, והאימונים משתנים לפי התקופה. בספרד (שבה חמד שיחק קודם לכן, א"ד), אחרי אימון הבוקר הולכים הביתה עד אימון הערב, אבל בברייטון יש ארוחת צהריים, ואחריה עוברים לחדר מנוחה עם מחשבים, פלייסטיישן, פינג פונג. אחר כך עוד אימון. ב־16.00 הולכים הביתה, אבל אתה ממשיך לעבוד: צריך להקפיד על התזונה, לנוח, לשמור על הגוף. למועדון ברור שהגוף הוא הנכס של הכדורגלנים, הם צריכים להיות בריאים כדי להתחרות. ישנו צוות של שבעה אנשים שדואג לבריאות השחקנים".

לברייטון אין אקדמיה מופלאה כמו אלה של אייאקס או בנפיקה. היא מתמקדת בגיוס שחקנים בוגרים עם פוטנציאל צמיחה, ומספקת להם מעטפת מקצועית ובריאותית שמסייעת להם להגיע לשיאם

בזכות ההחלטות האנליטיות, הסקאוטינג המתקדם וההשקעה ברווחת הנכסים, ברייטון ידועה לא רק כמקום עבודה מעולה והישגי, אלא גם כקבוצה ש"מנצחת" בשוק העברות השחקנים. מאז 2021 ועד כה היא מכרה את בן ווייט ברווח (לא הכנסה, רווח) של 50 מיליון ליש"ט, את מארק קוקורייה ברווח של 47 מיליון ליש"ט, ואפילו את המאמן גרהאם פוטר ברווח של 19 מיליון ליש"ט. בסך הכל בתקופה הזו היא הרוויחה בשוק השחקנים לבדו 144 מיליון ליש"ט, הרבה יותר מכל קבוצה אחרת בליגה. והכל היא עושה כקבוצה שמתקדמת מדי שנה לפסגת הפרמייר ליג. לברייטון, אגב, אין אקדמיה מופלאה כמו אלה של אייאקס או בנפיקה: היא מתמקדת בהבאת שחקנים בוגרים עם פוטנציאל צמיחה, ולהם היא מעניקה מעטפת שתסייע להם להגיע לשיאם.

יש כאן שיעור לעולם הכדורגל, אבל לא רק לו.

ד"ר ראסל בארקלי, פסיכולוג קליני ומבכירי החוקרים של הפרעות קשב וריכוז, מנסה בהרצאותיו להקל את משא האשמה שהורים רבים חשים, שלא לצורך, לנוכח בעיות נוירולוגיות או קוגניטיביות של ילדיהם. "ילד אינו דף חלק שההורים ממלאים, אלא פסיפס גנטי ייחודי" הוא מסביר. "השפעת ההורים על התנהגותו מוגבלת, ובסביבות גיל 7 היא מתחילה לדעוך; אחרי גיל 15 היא צונחת לכ־6%, וההשפעה העיקרית עליו מגיעה מקבוצת השווים שלו, ומבתי הספר והקהילה שהוא חלק מהם".

לכן, הוא מסביר, הורים צריכים להפסיק לראות בעצמם "מהנדסים", ולהתחיל להתייחס לתפקיד ההורי כאילו מדובר ברעיית צאן. "רועים הם אנשים בעלי משמעות: הם בוחרים את שדות המרעה שבהם הכבשים ניזונות וצומחות. השטחים הללו יקבעו אם הן מקבלות תזונה נכונה, אם הן מוגנות. אתם, כהורים, יכולים לעצב את המרעה של ילדיכם, וזה חשוב מאוד. אתם משפיעים על חייהם באמצעות המקום שבו אתם בוחרים לחיות, יותר מאשר באמצעות מה שאתם עושים בבית".

"שטחי מרעה" או "מעטפת" בתחום הספורט הם הכלים החשובים ביותר להתפתחותם של צעירים ושל אנשים בכלל. לכן מטרידה כל כך החלטתו של שר החינוך יואב קיש למנות את אביטל בן־שלמה, מנהלת מחלקת החינוך של פורום קהלת הליברטריאני, למשנה למנכ"ל משרד החינוך. בין היתר, בן־שלמה דוגלת בהפרטה של חלקים נרחבים ממערכת החינוך הממלכתית, הכרה גורפת של משרד החינוך בבתי ספר פרטיים, והסרת הפיקוח על התכנים ואופי החינוך בבתי הספר. אם התוכנית הזו תתממש, זו תהיה פגיעה משמעותית בשטחי המרעה של כולם, לטובת שיפור שטחי המרעה של בני המעמד הגבוה. והם, איך לומר, כבר טובים למדי.

בית הספר הציבורי יכול וצריך להיות שטח המרעה המשפיע שיציל את חייהם של ילדים שהוריהם מתקשים למלא את תפקיד הרועים. הפרטת המערכת הזו תוביל, בהכרח, לחורבנה.