היא כמו שלוחה שלי, כמו קעקוע. היתה שנה שזה נחשב ערסי ולא רציתי לענוד אותה, אחר כך היא נהפכה לאופנתית, כששרה ג'סיקה פרקר ענדה שרשרת דומה ב"סקס והעיר הגדולה".

כששואלים אותי על השרשרת, ואני אוהב לספר סיפורים. למשל, שסבתי מצאה אותה על אחד הרציפים של הרכבות בהונגריה, בדרך למחנות ההשמדה. מיד השרשרת קיבלה משמעות חדשה מבחינת האדם שמולי, וכל האנרגיה השתנתה. זאת היתה המצאה, כמובן, אבל זה מראה איך היחס אליה תלוי במרקטינג ובהקשר. כמו שאראה לך אבן ואגיד שזה חתיכה מהכותל, או סתם אבן שנשברה מבית בכפר ערבי.

יותר חשוב לי שאיראה טוב משיהיה לי נוח, ואני מוכן לשלם מחיר בשביל ההרגשה שבגד מסוים נותן לי. למשל, אם אבחר ללבוש משהו שחם לי איתו. ולבגדים הכי יפים אין ג'נדר. אם משהו יפה אני מאמץ אותו, גם אם הוא של נשים. אני אוהב קונפליקטים.