בעיטה במוח

//

אוריאל דסקל

איך המערב מכר את הכדורגל, האקלים והעקרונות שלו לנסיכויות המפרץ?

בקהאם (מימין) עם נאסר אל־ח'ליפי, נשיא ארגון המועדונים הגדולים, ב־2019. האייקון של הקהילה הגאה ישווק נסיכוּת שמענישה הומואים בהצלפות ומאסרים. צילום: אי.אף.פי

בעיטה במוח

אוריאל דסקל

מוסף כלכליסט | 04.11.21

ב

בינואר הקרוב ארסן ונגר, מאמן ארסנל האגדי בשנים 1996–2018, יחזור לאמן — הפעם את נבחרת הכוכבים של הליגה הסעודית במשחק נגד פריז סן ז'רמן של קטאר, עם כל כוכביה. "גביע ריאד" הוא חלק מהליך סולחה גיאופוליטי בין סעודיה לקטאר. בין היתר, במסגרת הסולחה הזו נסגר ערוץ טלוויזיה סעודי פיראטי, שגנב את האות של ערוץ הספורט הקטארי beIN, ואז שידר משחקים כשהוא מפר את הזכויות שלו. לאחרונה הושלמה הסולחה והערוץ הקטארי חזר למרקעים הסעודיים. אגב, beIN מעסיק את ארסן ונגר כיועץ.

סגירת הערוץ הפיראטי הסירה מדרכה של סעודיה את המכשול העיקרי שמנע ממנה לרכוש את ניוקאסל יונייטד. העסקה הזו התעכבה לא בגלל אלפי עדויות שלפיהן סעודיה מבצעת פשעים נגד האנושות, מענה להטב"ק בבתי כלא ואף רצחה את העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י. מה שדווקא כן עיכב את עסקת ניוקאסל עד כה הוא שבפרמיירליג זעמו שהערוץ הפיראטי הסעודי גנב את זכויות השידור שלהם.

העסקה שבמסגרתה סעודיה רצתה לרכוש את ניוקאסל יונייטד התעכבה לא בגלל עדויות שלפיהן סעודיה מבצעת פשעים נגד האנושות, מענה להטב"ק בבתי כלא או רוצחת מתנגדי משטר. היא התעכבה מפני שבפרמיירליג כעסו שערוץ סעודי גנב את זכויות השידור שלהם

בחזרה לונגר. איך זה שהמאמן בן ה־71 יחזור לאימון עבור סעודיה? הוא יעשה את זה כחלק מתפקידו כ"מנהל פיתוח הכדורגל הגלובלי" של פיפ"א — תפקיד שהומצא על ידי ג'יאני אינפנטינו, נשיא ארגון הכדורגל העולמי פיפ"א, שמשתמש בוונגר כפרצוף מוכר ואמין שימכור את הרעיון לקיים מונדיאל כל שנתיים (ולא כל ארבע שנים). ולמה אינפנטינו מקדם את הרעיון הזה, שכמעט כל גורם בכדורגל העולמי יצא נגדו? סעודיה. ב־2018 אינפנטינו הביא לאישור פיפ"א הסכם סודי בשווי 25 מיליארד דולר עם כמה משקיעים, שעניינו השקת טורנירי כדורגל שיהוו עוד מקור הכנסה לפיפ"א, נוסף על המונדיאל. מאז התגלה שהמשקיעים הם בעצם סעודיה, שכחלק מתוכנית 2030 שלה לגיוון הוצאות וצבירת "עוצמה רכה" מנסה לחקות את קטאר ולהיכנס לצמרת הכדורגל העולמי.

אינפנטינו וסעודיה ניסו לקדם "מונדיאל קבוצות"; הרעיון התקבל בעיקום פה אירופאי, כשהמועדונים הבכירים באירופה קראו לקיצוץ מספר המשחקים בשנה, כי הכדורגלנים נופלים מהרגליים. אחר כך אינפנטינו הצליח להגדיל את המונדיאל ל־48 נבחרות — בתמיכה סעודית, ובניגוד להמלצה המקצועית של פיפ"א עצמה. ועכשיו, הכסף הסעודי דוחף לקיום מונדיאל כל שנתיים, כשההערכות הן שסעודיה עצמה תארח את האירוע. ונגר, בניגוד לכל עקרונותיו המקצועיים כמאמן שיצא פעם אחר פעם נגד כדורגל נבחרות שפוגע בשחקנים שלו, מקדם את הרעיון. למה? מותר לנחש שהוא מתוגמל על כך ביד רחבה — כמו "שגרירי" פיפ"א, שחקנים לשעבר שמקבלים מפיפ"א שכר כדי שיעניקו לגיטימציה לרעיון המונדיאל כל שנתיים.

ונגר. המאמן שנהג להגן על שחקניו מקדם כעת מונדיאל דו־שנתי שיטיל עליהם עומס אדיר, בשירות הסעודים. צילום: אי.פי.אי

מה שמוביל אותנו לעסקה הנאה של דיוויד בקהאם וקטאר. קטאר בנתה על המונדיאל כנדבך אסטרטגי בתוכניתה להשגת לגיטימציה בינלאומית ולבניית תדמיתה בעיני העולם המערבי, אבל שלל החשיפות על שחיתות ועל מותם של יותר מ־6,500 עובדים בתנאי עבדות במסגרת ההכנות עשו את ההפך. אז היא גייסה את בקהאם, הסופרסטאר הגלובלי הראשון של הכדורגל: תמורת "קידום תיירות ותרבות בקטאר" הוא יקבל 15 מיליון ליש"ט בשנה לעשור הקרוב. בקהאם, שגריר של UNICEF מאז 2005, ומי שב־2007 אמר שזה "כבוד אדיר להיות מתויג כאייקון של גייז", יהיה הפרצוף המערבי של נסיכות שהמשטר שלה מעניש הומואים בהצלפות ושבע שנות מאסר.

בקהאם הוא האריזה, אבל קטאר היא גורם לגיטימי וחזק בכדורגל האירופי גם בלעדיו: נשיא ה־ECA, ארגון המועדונים הגדולים, הוא נאסר אל־ח'ליפי, האיש שאחראי להשקעות הספורטיביות של קטאר ונשיא פריז סן ז'רמן. גופי אוהדים, בעיקר בגרמניה, יוצאים נגד ההשפעה הקטארית, ובעלי המניות של באיירן מינכן (הרוב מוחזק על ידי אוהדים) אף ידרשו סיום של הסכם החסות של קטאר עם קבוצתם — אבל המחאה האירופית נגד קטאר וסעודיה אינה משמעותית.

צריך לומר בהגינות שלא רק הכדורגל אשם. זה גדול בהרבה מוונגר או מבקהאם, ובטח מאינפנטינו: שורה של תאגידים מערביים — פייסבוק, סופטבנק, סיטיגרופ, ג'נרל אלקטריק, WeWork, לוקהיד מרטין, בואינג, Uber ואחרים — נכנעו לדילול ערכי ומוסרי, מכרו נכסים למשטרים נוראיים וכך הלבינו את תדמיתם. סעודיה וקטאר זכו לעצמאות בחסות האימפריה הבריטית, ורבים מבני המשפחות השולטות במדינות הללו זכו לחינוך בריטי ואף לתוארי כבוד בריטים. גילוי מרבצי הנפט והגז באזור, לפני כ־90 שנה, איפשר למשפחות הללו להרוויח הון אגדתי ממכירת החומר שקידם את העולם לאפוקליפסת האקלים; עם ההון הזה הסעודים והקטארים מנסים כעת לקנות את דעת הקהל במערב, ובצדה נכסים שיגוונו את מקורות ההכנסה שלהם.

הכדורגל המקצועני הגיע לצומת דרכים היסטורי. דרך אחת עוברת בטורנירים אינסופיים, שחקנים מותשים, ובעלי קבוצות שמוכרים את אלה, ואת העקרונות המוסריים של עצמם. הדרך השנייה עוברת בלוח שנה עם הגיון מקצועי ומדעי, עם קבוצות שמנוהלות היטב, ועם רגולציה שמונעת מהמשפחות העשירות בעולם לעשות מה שבא להן כדי לזכות בכל השחקנים ובכל התארים. ואם תסתכלו על החדשות מגלזגו, תבינו שזה לא רק הכדורגל שניצב בצומת הזה.