א

יש הטבע האגדי דיוויד אטנבורו (הימני) נראה ממש מרוכז. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש (השמאלי) נראה לפחות מנסה. וביניהם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, מנמנם, ובלי מסכה. זה רגע סמלי מאוד מפתיחתה של ועידת האקלים בגלזגו, שמייצג היטב את הימים הראשונים שלה. אפשר לקוות שהוא לא יהיה סמל לוועידה כולה.

המילים של כולם היו מרשימות, וגם ג'ונסון הצהיר שאנחנו נמצאים "דקה לחצות בשעון יום הדין". המציאות נראית אחרת. מילא הבלגן — ארגון משובש, תורים אינסופיים בכניסה, פארסת הנגישות שהדירה מהאירוע את שרת האנרגיה הישראלית קארין אלהרר. מפתיע לגלות עד כמה הכל חפיפניקי. אבל יותר מאכזב לגלות שהבריטים גם לא מאוד אקולוגיים. מארגני הוועידה אמנם טרחו להסביר שהם מקפידים לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלה בשלל דרכים, אבל בפועל כ־400 מטוסים פרטיים הביאו את משתתפי הוועידה מכל העולם ושיירות מכוניות הסיעו אותם. דוכני המזון מגישים שפע של בשר, ולפחות בימיה הראשונים הוועידה כלל לא עסקה בתעשיית הבקר, אחת המזהמות ביותר בעולם.

ואם לא די בכך, בשעה שהבריטים הכריזו שיפחיתו את פליטות הפחמן שלהם ב־87% עד 2035, הם מקדמים הקמת מכרה פחם חדש במערב המדינה. איגוד האנרגיה העולמי הכריז לאחרונה שבנייה של אפילו מכרה פחם אחד נוסף בעולם תחבל במאמץ הגלובלי לצמצם את יעדי הפליטה, אבל הבריטים, כמו ראש הממשלה שלהם, עצמו עיניים. פרחים בדש זה חגיגי, בלי מעשים הם לא שווים כלום.