ב

חצר האחורית של בית משפחת גולנדסקי מרמת גן ניצב מחסן רעוע, בנוי קירות בטון דקים וגג פח, מהסוג ששימש פעם לאחסון כלי עבודה. אור תכלכל בוקע מבעד לדלת הכניסה הפתוחה למחצה, וכשמתקרבים כבר ברור שהמחסן אינו משמש לייעודו המקורי. אף שבמובן מסוים עדיין חופרים כאן, את המעדרים ואתי החפירה החליף מחשב משוכלל - מכונת הכרייה רבת העוצמה של העת הזאת.

בפנים, על כיסא מתקפל פשוט, יושב נער צעיר, כמעט ילד, ומתבונן מפעם לפעם במסך המרצד. אחת לכמה זמן הוא נדרש לסלק משם את ליצ'י ומנגו, שני החתולים של הבית, שמבקשים ליהנות מהחום שהמחשב מייצר.

קוראים לו יונתן, הוא רק בן 13 וכבר כורה מנוסה של מטבעות קריפטו. בזמן שבני גילו מתכוננים לבר המצווה או מחפשים עבודת חנוכה מזדמנת בפיצרייה הסמוכה, ובשעה שרוב המבוגרים עדיין לא הבינו באמת את עולם הקריפטו, יונתן גולנדסקי כבר חי בעולם של מטבעות דיגיטליים.

"ידעתי מה זה קריפטו מאז שהייתי ממש קטן, בן 8", בוא מספר.

למה הכוונה ב"ידעתי"?

"כשנכנסתי לזה בפעם הראשונה השקעתי 800 שקל במטבע והגעתי ל־3,000 שקל בתוך שבוע. זה היה ממש מקרי, אבל זה היה מגניב".

ומאז?

"חשבתי על זה הרבה, אבל רק לפני כמה חודשים החלטתי לנסות לעבור לכרייה של מטבעות. ישבתי חודשיים רק כדי לחקור את זה".

איפה לומדים כריית מטבעות דיגיטליים?

"באינטרנט. השקעתי המון שעות ב־ Reddit (רשת חברתית מבוססת פורומים לפי תחומי עניין, עם דגש מסוים על תכנים טכנולוגיים, דב"נ) כדי להבין מה צריך, ואחר כך כדי למצוא את כל החלקים שדרושים לבניית המחשב לכרייה. ואז הזמנתי את כרטיסי המסך החזקים במיוחד, שהם בחוסר בכל העולם כי כולם רוצים לקנות אותם. רק למצוא את שלושת כרטיסי המסך שיש כאן ולקנות אותם לקח לי עוד חודשיים, שבהם ישבתי מול המחשב שעות בכל יום. לפני חודש סוף סוף סיימתי לבנות את המחשב".

מה משך אותך לתחום מטבעות הקריפטו, כסף או אידאולוגיה?

"הכסף היה הדבר העיקרי, כי זה סוג של עבודה לא שחורה. כלומר, זה לא מדויק ועד עכשיו יצא לי דווקא לעשות הרבה עבודה שחורה של לחקור וללמוד ולהשיג ובסוף לבנות את המחשב. אבל בעוד שבוע, כשאתקן הכל, במשך שלוש שנים אני לא אצטרך לגעת בזה יותר מפעם בחודש. אני אפילו לא צריך לבדוק אם זה עובד, יש לי תוכנה שעוקבת ומראה לי מה המצב. זה לא אמור ליפול, ואני לא אפסיק את זה עד שזה ייהרס".

אני מבינה שלא חשבת לעבוד במשלוחים או לשטוף מכוניות ב־60 שקל.

"הערך של סכום כזה ירד, 60 שקל היום זה פחות ממה ש־60 שקל היו פעם. קריפטו לעומת זאת זה מה שיעשו בעתיד. אולי התוכנית שלי לא ממש מציאותית, אבל אני מקווה שבעתיד לא אצטרך לעבוד בשביל הכסף. פה את עובדת כמה חודשים, חוקרת, בונה – וזהו. אני מעדיף לעשות את הכסף בלי לעבוד, ואז אני יכול להתעסק במה שאני באמת רוצה".

ואתה לא מתכנן לעבוד אף פעם בעבודה רגילה?

"אם אחרי הצבא לא אוכל לשרוד רק מקריפטו, ברור שאני אצטרך לעבוד - ואני הרי לא אוכל לשרוד מ־2,500 שקל לחודש. אבל בינתיים זה יכול להחזיק מעמד שמונה שנים. אני לא רוצה לשבת כל היום לעבוד, אני מעדיף לשבת כל היום במיטה. ואני חושב שאני הולך בכיוון הנכון, כי העתיד נמצא שם. כבר היום מחשבים הם חלק גדול מהחיים שרק יגדל יותר ויותר – וגם הקריפטו".

"אני לא רוצה לשבת כל היום לעבוד, אני מעדיף לשבת כל היום במיטה. כריית מטבעות זה סוג של עבודה לא שחורה, ואני חושב שאני הולך בכיוון הנכון כי העתיד נמצא שם. כבר היום מחשבים הם חלק גדול מהחיים שרק יגדל יותר ויותר – וגם הקריפטו"

"כסף זה חופש"

בניית מחשב לכריית מטבעות, עם כוח מחשוב חזק במיוחד, היא עסק יקר. הדרך למחשב של יונתן עברה דרך הכספים שקיבל לבר המצווה, ואת ההשלמה שנדרשה לווה מאביו. "אבא שלי מבין בקריפטו", הוא אומר, "אבל הוא לא מבין בנושא הכרייה, שאותו הייתי צריך לחקור לבד".

הוא עזר לך?

"השקעתי 18 אלף שקל משלי, ואבא הלווה לי עשרת אלפים שקל, שאחזיר לו".

אם היית גדל בבית ללא סביבה תומכת, עם אבא מתחום הסייבר ושכן שקוראים לו ינקי מרגלית, גם היית מגיע לתחום הזה?

"לא כל אחד יכול לבנות מחשב כרייה ולהוציא 30 אלף שקל, ולא לכל אחד בא בקלות להבין את נושא הקריפטו ואיך כורים מטבעות אתריום. לי זה בא יותר בקלות כי נולדתי לזה, אבל גם אני הייתי צריך ללמוד הרבה. ובתקלות טכניות ינקי מרגלית באמת עזר לי".

מה כוללת מכונת המחשוב שבנית?

"בעיקרון זה כמו לבנות מחשב רגיל. רק שצריך כוח חישוב חזק במיוחד, ולכן יש כאן שלושה כרטיסי מסך חזקים (מהסוג שמשמש לגרפיקה מתקדמת בגיימיניג, דב"נ). חוץ מזה מחשבים רגילים בדרך כלל סגורים בקופסה מרובעת, אבל כאן זה פתוח כדי שיתאוורר ולא יישרף, וגם כרטיסי המסך לא יושבים על לוח אם, כמו במחשב רגיל, אלא יש כל מיני כבלים ומאריכים".

למה היה מסובך להשיג כרטיסי מסך?

"מאוד קשה למצוא כרטיסים שלא חסומים לקריפטו. כל הליין שיצא השנה מאנבידיה היה חסום".

למה?

"אנבידיה (יצרנית שבבים וכרטיסי מסך, דב"נ) חוסמת את הכרטיסים כי היא מייצרת אותם לשימוש של גיימרים, לא לכורים. לקח לי הרבה זמן להשיג כרטיסים לא חסומים, כאלה שהכורים בעולם הצליחו לעקוף את החסימה שלהם. יש איזה קוד שצריך להכניס לכרטיס, ולקח כמה חודשים לכורים לפצח אותו".

צריך להבין מה התוכנה עושה כדי לכרות?

"אפשר אבל זה מיותר, בזבוז זמן. בגדול יש בלוקים וירטואליים, כמו במכרה של זהב. כדי 'לפתוח' אותם ולהשיג חלקי מטבע קטנים צריך לפתור בעיות מתמטיות. אם לא פותרים התוכנה ממשיכה לחפש ומדי פעם יש קו ירוק קטן בין כל השורות האדומות שרצות פה על המסך – וזה אומר שמצאו חתיכה קטנה".

ומה קורה אז?

"אני כורה לתוך 'בריכה' שעוד מיליוני אנשים כורים בה. אנחנו בעצם משתפים כוח מחשוב, והמטבעות שכולם כורים מתחלקים בינינו לפי חוזק הכרייה של המחשב של כל אחד, שנמדד בעוצמת המגה האש (hash) לשנייה. אז אם לבריכה יש למשל כוח של 100 מגה האש, ולי יש 30, אז מכל 100 שקל שהבריכה הרוויחה אני אקבל 30 שקל".

"השקעתי המון שעות ב־Reddit כדי להבין מה צריך, ואחר כך כדי למצוא את כל החלקים שדרושים לבניית המחשב לכרייה. ואז הזמנתי את כרטיסי המסך החזקים במיוחד, שהם בחוסר בכל העולם כי כולם רוצים אותם. רק זה לקח עוד חודשיים"

‍אתה מצליח להבין איך מטבעות שאוספים באופן וירטואלי הופכים לכסף - ולא כשכר על עבודה?

"האמת היא שאין לי שמץ של מושג. זה נושא מאוד מסובך ואני מניח שאלמד אותו מתישהו כשישעמם לי. אבל אני יודע שזה עושה כסף כי קיבלתי כבר כמה תשלומים".

זה משתלם עם עלויות החשמל שהמחשב צורך?

"לפני עלויות החשמל אני מרוויח 2,700-2,500 שקל בחודש, והוצאות החשמל הן כ־250 שקל בחודש.

"מה שכן, הכרייה של אתריום, שזה המטבע שאני כורה עכשיו, תיגמר במאי 2022 (במועד הזה תשתנה תוכנת הכרייה והמטבע יהפוך לחסכוני יותר באנרגיה – וגם יקר יותר, דב"נ), ואז אני אעבור למטבע השני שהכי שווה לכרות אותו. וגם אם אני ארוויח 200 שקל פחות בחודש, זה עדיין משהו".

בעתיד אתה רואה את עצמך לומד מחשבים?

"אני לא מסתכל על העניין של מה אני הולך ללמוד, להפך. אני מסתכל על איך אני אוכל לא ללמוד. את הבסיס שצריך ברור שאני אלמד, אבל ללמוד בדרך כלל זה כדי לעבוד. אני אלמד רק את מה שצריך כדי להתקבל לעבודה בסייבר או בתחום אחר במחשבים".

אז אתה מסתכל על זה כייצור של מכונה שעובדת בשבילך, כדי שאתה לא תצטרך לעבוד.

"בינתיים זה מה שאני עושה. זה נחמד לקבל כסף, אין לי כוח לעבוד. התאמצתי קצת עכשיו ובניתי את מכונת הכרייה כדי לא להתאמץ בעתיד".

למה?

"כי כסף זה חופש".

בית הספר משעמם ואני פחות אוהב ללמוד בו. בבית הספר מלמדים אותי, אבל אני מעדיף ללמוד בעצמי. את מה שאני צריך לדעת אני בודק לבד ולומד לבד. יותר קל לי ללמוד ככה"

"מניות זה משעמם. אין תנודתיות"

מה אתה חושב על בית הספר?

"משעמם. אני פחות אוהב לימודים של בית ספר כי שם מלמדים אותי, ויש הבדל בין שמלמדים אותך לבין ללמוד בעצמך. את מה שאני צריך לדעת אני בודק לבד ולומד לבד. יותר קל לי ללמוד ככה. לפני שבוע, למשל, המחשב כל הזמן קרס לי, ולקח לי זמן להבין למה. גיליתי שהכרטיס התחמם ל־110 מעלות והפתרון שמצאתי בעזרת אחרים היה להחליף פדים תרמיים. היתה בעיה, והייתי צריך ללמוד בעצמי מה היא ואיך לפתור אותה".

מה התוכנית העסקית? אתה מתכנן להחזיר את ההלוואה לאבא שלך?

"כבר החזרתי לאבא 2,000 שקל, ואחרי עוד חמישה חודשים שאני אחזיר לו את יתר ההלוואה אתחיל להרוויח את הכסף לעצמי. התכנון הוא שבתוך עשרה חודשים אחזיר את כל העלויות שלי".

איך אתה מעביר את שעות הפנאי?

"בית ספר לוקח חצי מהיום. חוץ מזה הייתי בג'ו־ג'יטסו אבל נמאס לי. אני מתאמן במכון כושר, הייתי בצופים ושעמם אותי ואני צופה בנטפליקס כמו כולם. אבל מעניין אותי בעיקר מחשבים".

אתה גם משקיע בבורסה?

"פעם סחרתי קצת במניות אבל זה שעמם אותי. בקריפטו, אם אני מתאמץ, אני יכול לעשות הרבה יותר. בשוק ההון מניות לא עולות ב־30% ביומיים ואין הרבה מניות שיעלו ב־700% בשנה. בקריפטו כן. זה הרבה יותר תנודתי".

אז תרחיב את הפעילות בתחום?

"בעוד חצי שנה, כשאגמור להחזיר כסף לאבא שלי. אז אני מתכנן לקנות עוד ציוד, להוסיף עוד כרטיס מסך, ואולי עוד אחד. יש חוות כרייה של מאות ואלפי כרטיסים".

אני חייבת לשאול שוב: כשאמרת שאתה רוצה לשכב על המיטה ולא לעבוד, באמת התכוונת לזה?

"אני רוצה להיות ריאלי. לא אכפת לי לעבוד בשביל הרבה כסף, אבל בכל מקרה תמיד נחמד להרוויח עוד 2,000 שקל בחודש. זה לא יהפוך אותי לעשיר לנצח, אבל זה בטח לא יזיק".