במילים פשוטות:
זה הפרק שמעניק הטבות מס לחברות במטרה לעודד אותן לפעול בארץ. מדובר על אחד הפרקים הכלכליים החשובים בחוק.
להטבות האלו יש שני סוגים של מתנגדים: אלו שרוצים לקבל גם, כמו למשל חברות הייטק קטנות שלא עומדות בקריטריונים הנוכחיים, ואלו שרואים בכל הטבה מתנה לחזקים, כמו למשל ח"כ שלי יחימוביץ'.
כלומר, חברות טכנולוגיות שירשמו את הקניין
הרוחני שלהן בארץ
ישלמו מס חברות
של 12% במקום 25% היום ו-23% בעתיד.
התמריץ למתן הטבות המס.
ישראל מאמצת את העקרונות
של ה-OECD שקובעים שכל
חברה תשלם מס במקום
ממנו הגיעו הרווחים
סעיף זה מתייחס לחברות
כמו גוגל ופייסבוק.
במקום מס של 20%
על דיבידנד.
זה הסעיף שאמור למנוע
מישראל להפוך למקלט מס.
זה החלק שמגדיר את התנאים שעל חברה לעמוד בהם כדי לקבל הטבות.
סעיף זה מגדיר מי היא חברה גדולה. כלומר, חברה שתשלם שיעורי מס מופחתים:
מס חברות בגובה של 6% ומס
דיבידנד בגובה של 4%.
סעיף זה למעשה מנמיך את רף הכניסה למסלול המועדף שבו משלמים את שיעורי המס המופחתים בהתאם לגודל החברה.
סעיף זה נועד למשוך לישראל חברות ענק שיושבות בד"כ בארה"ב ובאירופה, וזאת באמצעות הפחתת המס על דיבידנד שמחולק לחברה זרה מ-20% ל-5%.
סיכוי נמוך שיעבור
לפי החוק הישראלי, כדי לייצא מוצרים ביטחוניים יש לקבל את אישור הוועדה המייעצת לאגף הפיקוח על הייצוא. משרד האוצר ביקש להוסיף נציג של משרד האוצר שישתתף בהחלטות הנוגעות לעסקאות בהיקף של 200 מיליון שקל ומעלה. משרד הביטחון התנגד והסעיף ירד.
במקום לקרוא לפרק על שם התוכן שלו - הטבות מס - שר האוצר משה כחלון בוחר לקרוא לו כך כדי לא להגיד בקול שהוא מספק הטבות לחברות הגדולות.