מדובר באחד הפרקים החשובים ביותר לשר האוצר משה כחלון, שמתמקד, לפחות מהבחינה הציבורית, בהגברת התחרות בבנקים ובמציאת פתרון למשבר הדיור. עיקר הפעילות נעשית באמצעות הוועדה להגברת התחרות בבנקים. מהבחינה הזאת פרק זה בחוק ההסדרים הוא פעילות משלימה.

חלק זה מבקש להטיל רגולציה קלה יחסית על קופות גמילות החסדים (גמ"חים) של הציבור החרדי שאינן מפוקחות כיום כלל. יו"ר ועדת הכספים משה גפני כבר הצהיר כי "אם זה לא יהיה טוב זה פשוט לא יהיה". קופות הגמ"ח, שהיו שמחות לפעול ללא פיקוח מבינות שלאור החמרת החקיקה בעולם נגד הלבנת הון אין להן ברירה אלא להיות מפוקחות. השאלה מבחינתן היא עד כמה.

מצד אחד סעיף זה מחיל רגולציה על קופות הגמ"ח, ומצד שני מקל באופן משמעותי את הרגולציה על אגודות אשראי שכיום כפופות לבנק ישראל ולא יכולות לקום בשל דרישה להון עצמי גבוה. קופות הגמ"ח ואגודות האשראי יפוקחו על ידי הרגולטור הפיננסי החדש שמוקם בימים אלו.

מצד אחד סעיף זה מחיל רגולציה על קופות הגמ"ח, ומצד שני מקל באופן משמעותי את הרגולציה על אגודות אשראי שכיום כפופות לבנק ישראל ולא יכולות לקום בשל דרישה להון עצמי גבוה. קופות הגמ"ח ואגודות האשראי יפוקחו על ידי הרגולטור הפיננסי החדש שמוקם בימים אלו.

הוצא מהחוקבאמצעות חלק זה משרד האוצר שאף להכניס תחרות לשוק האשראי שנשלט באופן מוחלט בידי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שבבעלות הבנקים. החוק מציע להחיל פיקוח על פלטפורמות אינטרנטיות שמחברות באופן ישיר בין לווים ומלווים - P2P - וכך להכשיר את פעילותן. הבנקים התנגדו משום שלהערכתם בתוך 7-5 שנים החברות האלו יחזיקו בנתח של 10% משוק האשראי הצרכני

כיום חברות ה-P2P פועלות באמצעות רישיון נש"מ (נותני שירותי מטבע) שנותן להן משרד האוצר. רבים חוששים להפקיד את כספם בחברות כאלה משום שאינן מפוקחות. הטלת הפיקוח תעניק לחברות לגיטימציה.

כיום חברות ה-P2P אינן מדרגות את הלווים שלהן. הלווה יודע מה גובה הריבית שהוא משלם והיא משקפת את הדירוג שלו. סעיף זה קובע כי כל חברה תקבע את רמת הדירוג של הלקוח בהתאם ליכולת ההחזר שלו. בנוסף הסעיף קובע כי הנתונים הבאים יהיו שקופים לכולם: שיעור אי-ההחזר של כלל הלווים ושיעור אי-ההחזר ביחס לרמות הדירוג השונות. זה סעיף חשוב משום שהוא מורה על יצירת מידע רב ערך שניתן יהיה להשתמש בו כדי להציע תנאים טובים יותר ללווים.

סעיף זה מציע לתת לפיקוח את הסמכות לקבוע באילו אמצעי גבייה החברות יורשו לעשות שימוש ובאילו תנאים. אם הפיקוח יקבע שניתן להשתמש באמצעי גבייה חמורים בשלבים מוקדמים של אי-עמידה בהחזר, הדבר יאותת לציבור שמדובר בדרך לגיטימית לקחת הלוואה.

למעשה הסעיף הזה מקבע מצב קיים. כבר היום הכספים מוחזקים בנאמנות.

מדובר בסעיף חשוב מאוד שמונע מהשוק האפור להשיג דריסת רגל בשוק הזה.

סעיף זה קובע כי מלווה יוכל לקבל את כספי הלוואה שנתן באופן מיידי בתנאים מסוימים שהפיקוח יקבע. כיום הדבר אפשרי רק אם הלווה פורע את התשלומים העתידיים מוקדם מהצפוי או אם חלק מההלוואה לא מנוצל. כלומר, סעיף זה מאפשר למי שבוחר להשקיע באפיק הזה לעשות בו שימוש שדומה באופיו לפיקדון יומי בבנק (פר"י - פיקדון ריבית יומי). בנוסף, החברות מצפות כי אם הן יחוייבו לאפשר נזילות מיידית למלווים, הדבר יהיה כרוך בקנס שהמלווים ישלמו לחברות.

הוצא מהחוקחלק זה דיבר על הקמת מוסד בוררות לתביעות ביטוח שמטרתו לסייע למבוטחים שמקבלים תשובה שלילית כשהם פונים לחברת הביטוח שלהם כדי לקבל פיצוי.

במשרד האוצר טענו כי חברות הביטוח בונות על כך שהציבור ירתע מלהגיש תביעות לערכאות משפטיות ושלכן יש צורך במוסד מסוג זה שבו יכהנו שופטים נטולי ניגוד עניינים. לפי הצעת החוק, חברות הביטוח יישאו בעלויות הקמת ותפעול המוסד.

חברות הביטוח ואיגוד חברות הביטוח (שבראשו עומד מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר גיא רוטקופף) הפעילו לחצים להוצאת החלק הזה מחוק ההסדרים, ובסופו של דבר זה מה שקרה. משרד המשפטים דחף לכך בטענה שההצעה אינה בשלה מספיק.

סעיף זה קובע כי מעמדו של מוסד הבוררות יהיה מקביל לזה של בית משפט שלום. כלומר, ערעור על החלטותיו יוגש לבית משפט מחוזי והעילות לערעור יהיו מצומצמות. ההליך כולו אמור להיות פשוט ולא לחייב שימוש בעורכי דין - מה שיפגע בהכנסות של עורכי הדין מההליכים הסבוכים שמנהלים מבוטחים מול חברות הביטוח. בהתאם, מוסד הבוררות יקשה על חברות הביטוח למרר את חיי המבוטחים באמצעות סוללת עורכי דין שנוברת בתנאי הפוליסה שמאפשרים לה לא לשלם לו. משרד המשפטים אולי התנגד לרפורמה מטעמים ענייניים, אבל ברור שההחלטה להוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים מיטיבה עם עורכי הדין שעליהם מפקח המשרד.

סעיפים אלו, שעוררו את זעמן של חברות הביטוח, קובעים כי החברות יממנו את עלות הקמת המוסד ואת תפעולו השותף באמצעות השתתפות עצמית של 28 שקל למבוטח. חלוקת המימון בין החברות נקבעה לפי מפתח של היקף הנכסים שלהן. התקציב השוטף ימומן באמצעות אגרות שחברות הביטוח ישאו בעלות שלהן בהתאם למספר הפניות שיוגשו כנגד כל אחת מהן לפיקוח על הביטוח. כלומר, ככל שיוגשו יותר תלונות על חברת ביטוח היא תשלם יותר עבור מוסד הבוררות, וזאת במטרה לתמרץ את החברות לתת שירות טוב יותר למבוטחים.

זה למעשה הסעיף המרכזי של הרפורמה המוצעת. לפיו המוסד אמור להיות מוסד בוררות חובה לבירור פניות של עמיתים, מבוטחים וצדדים שלישיים המבקשים לממש את זכויותיהם לפי תנאי פוליסת הביטוח ושבקשתם נדחתה.

מדוע המוסד נחוץ? מנתוני האוצר עולה כי חלה עלייה משמעותית בתביעות שחברות הביטוח דחו. ב-2015 חברות הביטוח דחו כ-76 אלף תביעות -29% יותר בהשוואה ל-2012.