במילים פשוטות:
באמצעות פרק זה משרד האוצר שואף להגביר את התחרות בתחום דרך הגברת השקיפות בכל הנוגע למחירים ודרך הקלה על יבוא מוצרי חשמל והיגיינה. בשווקים האלה נתח השוק של 3 השחקניות הגדולות נע בין 66% ל-99%. המטרה היא להפחית את הרגולציה כדי לאפשר לשחקנים נוספים להיכנס לשווקים האלה. כניסת שחקנים נוספים אמורה להביא להפחתת מחירים.
החברות המובילות בתחום ההיגיינה (פרוקטור אנד גמבל וחוגלה קימברלי) ובתחום מוצרי החשמל (אלקטרה) צפויות להתנגד משום שהרפורמה צפויה לפגוע בנתח השוק ובהכנסות שלהן. רפורמת השקיפות צפויה לעבור בקלות, רפורמת הייבוא תיתקל בקשיים בשל בעלי אינטרסים שמצליחים להשפיע על הח"כים.
סעיף זה הוא הסעיף שמורה על שקיפות מחירי מוצרי ההיגיינה. מוצרי חשמל ותרופות לא יחוייבו בשקיפות דומה.
סעיף זה אמור לקצר את משך זמן הייבוא, משום שהוא מאפשר ליבואנים לייבא מוצרים ורק לדווח למשרד הבריאות שהם עומדים בתנאים שלו במקום להוציא רישיון - תהליך שיכול להימשך שנים.
מטרת סעיף זה היא להקל על ייבוא מקביל כדי להגביר את התחרות. לפי סעיף זה, יבואן יוכל להסתפק בבדיקת המוצרים שהוא מייבא במעבדה בארץ במקום להראות תיעוד מלא של שרשרת האספקה.
כדי להתמודד עם ההקלות ליבואנים, שלא ידרשו להוציא רישיון של משרד הבריאות כדי לייבא מוצרים אלא רק לדווח על עמידה בתנאים, בסעיף זה משרד הבריאות נותן לעצמו סמכויות פיקוח נרחבות כדי לוודא שהיבואנים לא מנצלים את ההקלות כדי לייבא מוצרים שלא עומדים בסטנדרטים.
בסעיף זה אגף תקציבים באוצר מבקש לקבל דריסת רגל בוועדה שמחלקת מכסות לייבוא פטור ממכס ושנשלטת כיום על ידי משרד הכלכלה.
סעיף זה מספק הקלות לייבואנים של מוצרי חשמל ומטרתו להקל את כניסת שחקנים חדשים לתחום. לפיו היבואנים יוכלו להצהיר שמוצריהם עומדים בתנאים ולהגיש בדיקת מעבדה במקום לקבל אישור ממשרד האנרגיה על עמידה בתנאי הרגולציה שלו.
חלק זה של חוק ההסדרים מבקש לשבור את המונופול של מכון התקנים בשוק התקינה - מונופול שלשיטת משרד האוצר מהווה חסם ייבוא שתורם להעלאת יוקר המחייה במגזרים רבים כמו למשל בנייה ומזון.
התעשיינים והסתדרות העובדים מתנגדים לרפורמה משום שהיא תגביר את התחרות בתחום הייבוא, אך סיכוייה לעבור גבוהים. מדובר בהכרזת מלחמה של משרד האוצר על מכון התקנים.
חלק זה הוא לב הרפורמה. לפיו ישונה ההרכב של ועדת התקינה שעד היום הורכבה בעיקר מנציגי התעשיינים וההסתדרות. לפי הצעת החוק, בוועדת התקינה ישולבו גם נציגי האקדמיה ומשרדי האוצר והכלכלה.
וזאת בניגוד למצב כיום שבו אין איסור על קיומו של קשר עסקי. כך נוצר המצב שכיום יושבים נציגים של שטראוס, טרה ותנובה בוועדה שעוסקת בייבוא מוצרי חלב, ולהם מן הסתם אין אינטרס להגביר את התחרות.
וזאת בניגוד למצב כיום שבו אין איסור על קיום קשר עסקי (ראו הערה לסעיף 14.1)
סעיף זה אמור להקשות על ועדות התקינה להוות חסם לייבוא.
סעיף זה נותן לשר הכלכלה את הסמכות לאמץ תקינה בינלאומית כתו תקן ישראלי. כלומר, לאמץ תקן קיים ממדינה אחרת בלי להמתין לאישור של מכון התקנים.
סעיף זה מאפשר למעבדות עצמאיות, שאינן חלק ממכון התקנים, לערוך בדיקות למוצרים ולתת להם תו תקן. כלומר, מדובר ביצירת תחרות למכון. הצעת החוק מפרטת את התנאים שבהן ידרשו המעבדות לעמוד כדי להפוך למעבדות מקבילות למעבדה של מכון התקנים. מדובר באחד הסעיפים החשובים ברפורמה שהמתנגדים לה יילחמו נגדו בכל הכוח.