תורת המשחקים

//

לירון סיני

כיצד הטרולים ניצחו את יצרנית "מבוכים ודרקונים", ולמה זה טוב?

יוצרי "Critical Role". סדרת רשת על בסיס "מבוכים ודרקונים", שהפכה לאימפריה רווחית והבהירה שמשחקי תפקידים הם בילוי לגיטימי למבוגרים. צילום: Geek & Sundry

תורת המשחקים

לירון סיני

מוסף כלכליסט | 26.01.23

ר

גע לפני שהוא חוגג 50 שנות קיום, משחק התפקידים "מבוכים ודרקונים" (D&D) עומד להגיע לשיא הצלחתו: באפריל עתיד לעלות הסרט "Dungeons and Dragons: Honor Among Thieves", בכיכובם של כריס פיין, מישל רודריגז ויו גרנט, וחלק מהמרצ'נדייז הנלווים כבר אזלו מהמלאי באמזון; בהמשך ייצא משחק המחשב "Baldur's Gate 3", המשך למשחק המצליח מ־1998 שמתרחש ביקום של המותג; ובשנה הבאה יושק "One D&D", הגרסה העדכנית הבאה של המשחק, שתביא איתה עוד אפשרויות למשחק אונליין, כולל שולחן ומפות וירטואליות. במקביל גם משחק התפקידים בצורתו הקלאסית נהנה מפופולריות חסרת תקדים, בין היתר בזכות הצבתו כמרכיב מפתח בעונה האחרונה של סדרת הלהיט "דברים מוזרים" של נטפליקס. לפי "פורבס", המשחק רשם עלייה ברווחים במשך תשע שנים רצופות — וב־2020 לבדה נרשמה עלייה של 35%.

אבל אם תשאלו את מעריצי "מבוכים ודרקונים", הם יטענו ש־2023 התחילה באסון, כי הם נאלצו להכריז על מלחמת עצמאות מול חברת הצעצועים הסברו, בעלת ההוצאה לאור Wizards of the Coast, שמחזיקה בזכויות ל"מבוכים ודרקונים". בעין הסערה: טיוטה למסמך המשפטי OGL (Open Game Licenses) שדלפה בתחילת החודש, ולפיה הסברו מתכוונת להגביל את יכולתה של הקהילה ליצור משחקים וכלי עזר בהתבסס על חוקי המשחק שלה, לדרוש חובת דיווח על מהלכים כאלה ולגבות 25% ממי שיכניס יותר מ־75 אלף דולר בשנה.

כדי להבין מה זה לעזאזל אומר, צריך קודם להבין את טיבו של המשחק. בבסיסו "מבוכים ודרקונים" הוא משחק תפקידים (RPG): אחד השחקנים מכהן כשליט המבוך, והוא מוביל את חבריו דרך סיפור אינטראקטיבי, שכולל שפע של קרבות, איסוף אבני חן, התחמקות מצרות, וכמובן בניית מערכות יחסים מורכבות. כל זה קורה בעולם פנטסטי, שכולל גמדים, שדים, חיות קסומות וכמובן דרקונים. את המשחק ניתן לשחק בתצורתו הקלאסית עם קוביות מיוחדות, ניירות ועפרונות, או בגרסתו העדכנית עם אפליקציה ייעודית ומפת משחק אינטראקטיבית.

כל אחד יכול להמציא תכנים בעולמות "מבוכים ודרקונים" שאינם כתובים בספרים. וכשזה טוב, זה יכול גם להיתרגם להכנסות: ממפות דיגיטליות למכירה ועד סרטוני יוטיוב. את כל אלה ניסתה הסברו לחסום

סוד קסמו של "מבוכים ודרקונים" הוא היצירתיות שהוא מאפשר. עולם התוכן שלו כה עשיר ופתוח, שכל אחד יכול לברוא בעצמו סיפורים ושינויי עלילה שאינם כתובים בספרים הרשמיים. וכשזה מצליח, זה יכול גם להיתרגם להכנסות נאות: מתכנתי אפליקציות שמוכרים מפות דיגיטליות ושדרוגים, מספרי סיפורים שמנחים קבוצות בתשלום, וכמובן יוצרי תוכן שמשגשגים ביוטיוב ובטוויץ'. את כל אלה ניסתה הסברו לחסום, כנראה מתוך מחשבה קדימה על הרווחיות ההולכת וגדלה של המותג, מחשש שגורמים אחרים יגרפו רווח על חשבונה. שינוי ה־OGL היה נותן לחברה את הזכות למנוע יצירות נלוות, גביית תמלוגים מהן ואפילו את החירות לעשות מה שבא לה עם התכנים שיצרה הקהילה, בלי לחלוק רווחים או קרדיט עם היוצרים.

למה הסברו החליטה דווקא עכשיו לעשות שינוי יסוד שכזה? מלבד הסרטים, המשחקים והאפליקציות שבדרך, התשובה נעוצה בשתי מילים: "Critical Role" — סדרת רשת שבה קבוצה של חברים, שהם גם מדבבים מקצועיים, משדרים את משחקי התפקידים שלהם, שמבוססים על חוקי "מבוכים ודרקונים", אבל מתרחשים בעולם שהם המציאו. הסדרה, שעלתה לאוויר ב־2015, היא כיום אימפריה רווחית שכוללת אתר, חסויות, חנות, ספר, סדרת אנימציה באמזון פריים, שבקרוב תעלה עונתה השנייה, ואת ערוץ הטוויץ' המרוויח ביותר ב־2022. הפופולריות של "Critical Role", שמתגאה במעריצים כמו וין דיזל וסטיבן קולבר, הבהירה לעולם שמשחקי תפקידים אינם רק שעשוע לנערים גיקים מופנמים, אלא גם זמן בילוי לגיטימי של מבוגרות ומבוגרים — טרנד שכמובן קיבל רוח גבית עצומה בזמן סגרי הקורונה, בזכות הפלטפורמות הדיגיטליות שאפשרו לאנשים לשחק ביחד, כשכל אחד כלוא מבודד בביתו.

הסברו ראתה את כל ההכנסות הללו חומקות מידיה, והחליטה למנוע את הפרצות הבאות. אבל היא לא שיערה את עוצמת ההדף שיתעורר: רדיט וטוויטר התמלאו כתבות וסרטונים שמפרשים את השינוי הצפוי כפגיעה וזלזול בקהילת המעריצים; הגולשים הציפו את הרשתות בקריאות להחרים את החברה ואת הסרט שעתיד לצאת; וגל של ביטולי מינויים לאתר העזר הרשמי D&D Beyond, שאותו רכשה הסברו ב־146 מיליון דולר לפני פחות משנה, הוביל לקריסה של השרתים.

המסר עבר. השבוע, בתוך פחות משבועיים מההדלפה, Wizards of the Coast התקפלה והוציאה הודעת התנצלות רשמית, שבה הבטיחה לכתוב את המסמך מחדש, לפרסם אותו ולבצע סקר פתוח לקהילה כדי לקבל ממנה פידבק שיילקח בחשבון. קייל ברינק, המפיק בפועל של המשחק, הבהיר כי ה־OGL לא יחול על תוכני וידיאו ושידור נוספים כפי שצוין בהתחלה, וכן לא תהיה בסופו של דבר שום דרישה לתשלום תמלוגים, והתוכן המקורי יישאר שייך ליוצריו.

מחאות הרשת של גיקים זועמים זוכות לרוב לביקורות שמשתמשות בביטויים כמו "אינסלים" ו"טרולים", כי לרוב הן יוצאות נגד שינויים פרוגרסיביים מבורכים כמו הגברת הגיוון האנושי או הימנעות מהחפצה של נשים. אבל במקרה הזה הטרולים הם דווקא הגיבורים הטובים — אלה שהתאגדו כדי להגן על החופש לחלום בתוך עולמות שבראו אחרים. ואחרי הכל, "מבוכים ודרקונים" עצמו לא היה קיים, אלמלא גארי גייגקס ודייב ארנסון לא חיפשו דרך לשחק בעצמם בתוך עולמות "שר הטבעות" של ג'.ר.ר טולקין (אבל כדי לא להסתבך עם זכויות יוצרים, השכילו לקרוא להוביטים "זוטונים"). כך שגם לחברות הגדולות לא כדאי להתעסק עם מעריצים חולמניים — בדרך הזאת הן רק עלולות לפספס את הסנסציה הבאה.