ס

יגל נעים מדברת בלהט, יש דחיפות בקולה, צורך עז לפעול. נעים (53), יזמת ותיקה, היא החל מהשבוע מנכ"לית העמותה למאבק ההייטקיסטים באיום על הדמוקרטיה הישראלית. זו התארגנות של מאות אנשי הייטק מתחומים שונים, שהקימו מטה עם עשרות פעילים וביקשו מנעים לרכז את העבודה, בהתנדבות. "מיד כשקיבלתי את הפנייה לבוא לרכז את המאבק הסכמתי והגעתי, זה כמו שתשאלי אותי אחרי רעידת אדמה כמה זמן ייקח לי לצאת מהבית כדי לעזור להוציא אנשים מתחת להריסות", היא אומרת ל"מוסף כלכליסט". "אין זמן. כבר גייסנו כמה מיליוני שקלים, כל היום הטלפון מצלצל ואנשים אומרים 'רק תגידו לי לאן להעביר את הכסף ומה לעשות'. אנשים מפחדים על הילדים שלהם. גם אנשים אמידים ועשירים מהקהילה העסקית היזמית, גם כאלה שיש להם בתים מחוץ לישראל, אומרים לי שהם רוצים להילחם כי הם לא רוצים לעזוב את ישראל".

פתאום ההייטק הישראלי אקטיביסטי מאי פעם.

"כן. סליחה שרק עכשיו ההייטק התעורר, אבל עכשיו אנחנו פה. כל הפגנה עולה כחצי מיליון שקל, ונעשה כל מה שצריך: הסעות, דגלים, ציוד הגברה. אנחנו לא באנו כדי לתמוך בשלוש הפגנות וללכת, אלא כדי להביא המון כסף, כדי להוציא החוצה את הדחפור הזה של הרפורמות שנכנס אלינו הביתה. אנשים מבינים שזה לא צו 8, אלא מלחמה מתמשכת על הדמוקרטיה. הצד שרוצה לקעקע את הדמוקרטיה בישראל עובד על זה כבר יותר מעשר שנים, תראי את פורום קהלת. אז זה לא 'סרק, סרק', זה אמיתי. פשוט רק עכשיו התעוררנו".

מה תוכנית העבודה שלכם?

"אני הולכת להביא כסף מכל מי שאני מכירה, גם אני תרמתי, כל מי שפעיל במטה הכניס את היד לכיס הפרטי שלו. יש פה כמות מטורפת של תורמים, גם בכסף וגם בזמן. יש אנשים ששמו מאות אלפי שקלים על המאבק מכספם האישי ויש אנשים שהלכו לתלות שלטים בקפלן (הרחוב שבו התקיימה ההפגנה המרכזית בתל אביב בשבוע שעבר) בשבת בצהריים".

הפעילות לא מסתכמת בזה. לצד העובדה שאנשי הייטק הם כרגע מקור מימון חשוב של המאבק, המטה, שפועל בתיאום עם מטה המחאה המרכזי, גם מארגן הרצאות של משפטנים שמסבירים לעובדי הייטק על הרפורמה ומלווה כל יוזמת מחאה רלבנטית. השבוע, למשל, הוא סייע בארגון שביתת ההייטקיסטים ביום שלישי וליווה את הפגנת ההייטקיסטים שהתקיימה באותו יום, שוב ברחוב קפלן, ליד מתחם הייטק מרכזי.

כשלנשים אין ייצוג

את הפעילות הזאת — וגם זה לא מובן מאליו בעולם ההייטק — מובילות נשים. לצד נעים וצור פעילות במטה יודפת הראל בוכריס, מנהלת קרן בלאמברג בישראל; רונה שגב, שותפה בקרן TLV; ענת נשיץ, מייסדת משותפת באורבימד, ש"הביאה לכאן את כל תעשיית מדעי החיים", כפי שאומרים במטה; ועינת גז, מייסדת משותפת ומנכ"לית פפאיה, שגם נאמה בהפגנה במוצאי שבת. ההייטק יוצא לקרב, והנשים הן הלוחמות המובילות שלו. "נשים מובילות כי בממשלה הנוכחית הנשים לא מיוצגות בצורה קיצונית, וזה מעורר תגובת נגד", אומרת צור. "יש הבנה שאף אחד לא מייצג את האינטרסים שלנו. אחרי כל הרפורמות, בבחירות הבאות יכולים להגיד שנשים לא יכולות להתמודד וזה יעבור".

מה אתם מתכננים?

"יזמים יודעים לגבש רעיונות ולגייס כסף. יש עכשיו הרבה חשיבה מחוץ לקופסה אילו מהלכים לנקוט. אני מקווה שבצד השני, כשיסתכלו על הדברים במבט שקול, יבינו שמדובר במדינה שצריך לשמור עליה, שתישאר חזקה כלכלית וחסינה. גם מי שטוען שהרפורמה במערכת המשפט היא לא פגיעה בדמוקרטיה צריך להבין שאם היא תתממש היא תפגע לו בכיס".

אבל כל המהלך עדיין ראשוני, לתומכי הרפורמה קל לטעון שאתם מגזימים, בפאניקה.

"לא מדובר בנבואות זעם, כבר שומעים את החריקות. ישראל מראש מתחילה בחיסרון על רקע חוסר הוודאות הביטחוני, ובימים האחרונים מגיעים נתונים מקרנות הון סיכון שמגייסות כסף וברור שהמשקיעים מקפיאים את ההשקעה. המשקיעים הזרים וחברי הדירקטוריון הזרים  בחברות הייטק ישראליות ביקשו לנקוט צעדים מיידיים של הבטחת יתרות המזומנים שלהן. המשקיעים רואים למשל את המס על רווחי חברות הפארמה שממשלת הונגריה הטילה לפני חודש, וחוששים שיום אחד יטילו גם פה מס על חברות הייטק. אם הרפורמה תעבור ולא תהיה עילת סבירות — לא יהיה מה שיעצור את זה".

יש מחשבות גם על מרד מסים?

"אין צורך במרד מסים, כולנו אזרחים שומרי חוק, ובכל מקרה אין תועלת בבור נקודתי. אבל אם הדברים יימשכו המדינה פשוט תקבל פחות מסים מההייטק. זה בדיוק מה שאנחנו מנסים להסביר לכולם — הכיס של כל האזרחים ייפגע, זו לא פגיעה מגזרית בהייטק".

בדיקת היתכנות למוצר שנקרא מעורבות

יש דעות שונות בסוגיית מרד המסים, אבל זה עוד צעד קטן לעומת כמה מהרעיונות שההייטקיסטים זורקים בבריינסטורמינג שלהם. אלה אנשים שעושים כסף מלהעז, אז גם הפעם הם מעיזים לחשוב רחוק.

"אני נלחמת עבור הילדים שלי, אבל גם עבור מגזר ההייטק, שבלעדיו אין הצדקת קיום כלכלית לישראל", אומרת עינת גז (42). "אם כולנו, ראשי חברות הייטק, נוציא ביום אחד אפילו רק 20% מהכסף שאנחנו מחזיקים פה בבנקים — הם יתמוטטו. דמייני גם מה זה יעשה לשער הדולר ולמצב השקל. וזו זכותי, ואפילו חובתי, להעביר את הכסף לבנקים במדינות דמוקרטיות".

אלה דברים חריפים, אבל גז אומרת אותם ברוגע, בביטחון. והיא כבר רמזה לדברים בנאומה בהפגנה: "54 מיליארד דולר זרמו להייטק הישראלי ממשקיעים זרים בשלוש השנים האחרונות. בלי דמוקרטיה 54 מיליארד הדולר האלה לא יהיו כאן", אמרה ולא הרחיבה. עכשיו היא מוסיפה: "בהפגנה לא הבינו את מה שאמרתי, אבל אני מבינה טוב מאוד את מה שאומרים לי חברי הבורד שלי, שרובם מחו"ל. ההסתכלות שלהם היא עסקית וקרה, וכבר יש פניות אליי בעניין. אנשים לא מבינים שהיום לעולם קל מאוד להגיב ולהוציא כסף ממקום שהוא לא רוצה להיות בו. זה לא תרחיש רחוק. השריר הזה פותח בקורונה ותורגל בסנקציות ברוסיה".

חטפת על הדברים.

"כן, כל הבוטים של טוויטר נחתו עליי, אני תחת מתקפה מאז שבת, כל הזמן חוסמת עוד ועוד בוטים".

מה המטרה שלכם? הרי אתם לא רוצים לפגוע בכלכלה הישראלית דווקא כשאתם מנסים להציל אותה.

"נכון, אנחנו מגלים כמה זה שונה לנהל חברה ולנהל מאבק חברתי: כרגע אין שום דיאלוג עם הצד השני, יש התעלמות ברורה. כמו שאומרים, בשלב זה עוד אין לנו KPI ברורים", היא צוחקת; Key Performance Indicators הוא מושג שגור המתייחס למדידת ביצועי חברות. "אנחנו עדיין בשלב ה־MVP (Minimum Viable Product), בדיקת היתכנות למוצר שנקרא מעורבות פעילה של הייטקיסטים במלחמה על הדמוקרטיה".

אחת המעורבות הראשונות היא מיטל לוי־טל (48), בעלת משרד יחסי ציבור המתמחה בהייטק ובעבר סמנכ"לית במשרד יח"צ שמתמחה במאבקים חברתיים. כבר לפני כחודש היא היתה ממנסחי "מכתב ההייטקיסטים", עם ארז שחר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון קומרה, כשהרפורמה של שר המשפטים יריב לוין עוד לא פורסמה והחשש היה "רק" מאפליה של מיעוטים. מאז היא רואה את הסחף רק גובר: "אחרי הצעת הרפורמה אנשים הבינו את המשמעות והבינו גם את המשקל שלהם בחברה. מיד קמו קבוצות ווטסאפ של עובדי הייטק: יש קבוצה של אנשי קרנות, קבוצה של משקיעים, קבוצה של כל מי שברילוקיישן. כולם עובדים בזה ממש, הקבוצות פעילות 24 שעות ביממה, האנשים פועלים בדיגיטל ובכל מישור שהם יודעים ויכולים".

הקבוצות מתאמות פעילויות שונות, אפילו ברמת הניסוחים לשלטים והסטיקרים, ויוזמות פעילויות הסברה ברשתות החברתיות. העלאת המודעות נשמעת עניין שולי, אבל צור מדגישה שאי אפשר להמעיט בחשיבותה: "האתגר המרכזי שלנו זה המסר — להסביר את הקשר בין אופן המינוי של יועצים משפטיים, למשל, לפגיעה בדמוקרטיה ולפגיעה בכלכלה".

ההתגייסות למאבק, מן הסתם, יוצרת גם רגישות בחברות, שכן ברור שלא כל העובדים תומכים בפעילות. לעינת גז אין התלבטות: "זו לא מחאה פוליטית, ובכלל לא משנה מה הצבעתי בבחירות, כי אף אחד לא הצביע על שינוי שיטת המשטר. אני בטוחה שיש עובדים שאין להם בעיה עם הרפורמה, אבל כמנכ"לית יש לי גם הזכות להחליט באיזה צבע לצבוע את הקירות ואיזה קורנפלקס לקנות. אז כרגע זו גם האחריות שלי לדאוג למקום העבודה של כל העובדים, שלא נצטרך ללכת לפיטורים מסיביים".