נ

נסי דיוויס מלואיזיאנה גילתה בחודש שעבר שלעובר שהיא נושאת ברחמה אין עמוד שדרה. הרופאה הסבירה לה שזו תופעה נדירה מאוד, וקטלנית: העובר גם לא יגדל עמוד שדרה בהמשך, ואין לו סיכוי לחיות. דיוויס השבורה הבינה שאין לה ברירה אלא לעשות הפלה. היא ניסתה לפנות ךמרפאת ההפלות היחידה בעירה, באטון רוז', אבל התברר שזו נסגרה. היא פנתה לבית חולים, ושם הסבירו שההפלות כעת מנוגדות לחוק. "אני נושאת את התינוק הזה רק כדי לקבור אותו", אמרה דיוויס ל"הניו יורק טיימס".

זה רק אחד מאינספור סיפורים קשים מאוד שהולידה ההחלטה של בית המשפט העליון של ארצות הברית לבטל את פסיקת רו נגד ווייד ולאפשר לכל מדינה לקבוע מדיניות הפלות עצמאית. כשנכנסה לתוקף ב־24 ביוני, ההחלטה הפעילה אוטומטית איסורים גורפים על הפלות ב־13 מהמדינות, ומאז מספרן עלה ל־23. באוהיו ילדה בת 10 שנאנסה נאלצה לנסוע מאות קילומטרים כדי לעבור הפלה. בפלורידה שופט דחה בקשה להפלה של נערה בת 16, ללא הורים או תמיכה, בטענה שהיא "לא בוגרת מספיק כדי לקבל החלטה כזו". בנברסקה אמא סייעה לבתה הקטינה לעבור הפלה ביתית בעזרת גלולות, וכעת מתמודדת עם כתב אישום שעלול להוביל לשנתיים מאסר. האישום נגדה, אגב, מתבסס בין השאר על הודעות בין השתיים בפייסבוק, שהרשת החברתית חויבה לחשוף בהוראת בית משפט. מאז הפסיקה נסגרו במדינות הדרום והמערב התיכון 43 מרפאות להפלות, וברבות מהן אין היום אפילו מרפאה אחת.

כל זה לא מפתיע. במשך עשרות שנים כל המומחים מבהירים שאיסור הפלות לא מצמצם את מספרן, הוא רק מסכן נשים והופך את חייהן לסיוט. גם כעת, עוד ועוד מהן משלמות את מחיר הפסיקה.

אבל במקביל קורה עוד משהו. בדיוק חודשיים אחרי כניסת הפסיקה לתוקף וקצת יותר מחודשיים לפני בחירות האמצע לקונגרס האמריקאי, נראה שסיפור ההפלות משנה את המערכת הפוליטית. יכול להיות אפילו שהמהלך של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ למינוי שמרנים קיצונים לבית המשפט העליון חוזר אל הימין כמו בומרנג. כל הסקרים של השבועות האחרונים (כולל אלה של פוקס) מראים כי בציבור יש דווקא תמיכה נרחבת בחופש ההפלות, ושהתמיכה הזאת, אחרי הפסיקה, מחזקת את המפלגה הדמוקרטית. אם לפני ההחלטה היה נראה שבחירות האמצע יולידו "גל אדום" סוחף שיעניק לרפובליקנים שליטה מוחלטת בשני בתי הקונגרס, עכשיו המרוץ נראה צמוד הרבה יותר. הרפובליקנים עדיין מסתמנים כמובילים במרוץ לבית הנבחרים, אבל לתגובת הנגד לפסיקה, ולסחף של הליברלים, יש עוד חודשיים לצבור תאוצה — ועוד שנים להשפיע על הדיון הציבורי ועל החלטות מדיניות וחקיקה בשלל נושאים.

הכלכלה היתה אמורה להיות הנושא הבוער של הבחירות הקרובות. גם אחרי פסיקת בית המשפט, פרשנים העריכו שמה שיעסיק את האמריקאים עד נובמבר יהיה האינפלציה, ובעיקר התייקרות הדלק. דווקא טראמפ, מי שמינה שלושה שופטים שהיה די ברור שיובילו לביטול רו נגד ווייד, היטיב לקרוא את התמונה, בזכות האינסטינקטים הפוליטיים החדים שלו: הוא הטיח בראשי המפלגה הרפובליקנית את האמת, ואמר שביטול רו נגד ווייד יזיק להם מאוד.

בתחילת החודש, קנזס הוכיחה שהוא צודק. מצביעים דמוקרטים ורפובליקנים נדרשו להתייצב להצביע לפריימריז של שתי המפלגות במדינה, לא אירוע פוליטי מסעיר, או כזה שמושך הרבה אנשים. זה גם אמצע הקיץ, הכל ממילא מנומנם. לכן הרפובליקנים השולטים במדינה החליטו לנצל את ההזדמנות והצמידו לבחירות הפנימיות של המפלגות גם משאל עם קטן, על הצעה לאסור את כל סוגי ההפלות במדינה. ההערכה היתה שהיא תאושר, גם אם התוצאה תהיה צמודה; אחרי הכל, קנזס שמרנית מאוד, וימנית מאוד. ב־2020, כשג'ו ביידן ניצח במרוץ לנשיאות, טראמפ ניצח בקנזס ביתרון של לא פחות מ־15%.

ואז הגיעו התוצאות. 940 אלף אנשים טרחו להצביע במשאל העם — כמעט מחצית מבעלי זכות ההצבעה, מספר חסר תקדים בבחירות אמצע הקיץ הנידחות האלה — ו־59% מהם התנגדו לאיסור ההפלות הגורף.

אחרי התדהמה, הפרשנים ניסו להבין מה קרה. הם גילו שאחרי הפסיקה לא מעט מתושבי קנזס טרחו לבצע את ההליך הביורוקרטי שהופך אותם ל"בוחרים רשומים", וברישום למפלגות היה יתרון של 8% לדמוקרטים. הנתון הבאמת מדהים הוא שכ־70% מהבוחרים הרשומים החדשים הם נשים. אבל לא רק דמוקרטים ולא רק נשים התנגדו להצעת החוק. גם בשביל לא מעט רפובליקנים וגברים היא הלכה רחוק מדי. במחוז המילטון, למשל, שבו טראמפ קיבל לפני שנתיים 81% מהקולות, רק 55% תמכו באיסור ההפלות. הסנטימנט הזה ניכר גם בבנקים: הקמפיין נגד ההצעה גייס 6.5 מיליון דולר תרומות, התומכים בהצעה גייסו רק 4.7 מיליון.

סקר NBC העלה שהנושא שהכי מטריד את האמריקאים כעת הוא "האיום על הדמוקרטיה". סקר אחר הראה שהציבור מייחס להפלות חשיבות גדולה מלאינפלציה

הניצחון בקנזס לא רק שיקף את המגמה, אלא גם היה זרז משמעותי שלה. הוא העניק לדמוקרטים בכל ארצות הברית תקווה שאולי בחירות האמצע בכל זאת ייראו אחרת, וסחף מצביעים רשומים חדשים בכל מקום. לפי נתונים של חברת המידע הפוליטית המובילה Target Smart, בפנסילבניה — מהמדינות המתנדנדות ביותר — בקרב המצביעים החדשים יש לדמוקרטים יתרון של לא פחות מ־30% אחרי ההחלטה; גם לפניה היה לדמוקרטים יתרון בקרב החדשים, אבל של 4% בלבד, מספר כמעט חסר משמעות. בצפון קרוליינה, לפני ההחלטה המצביעים החדשים נטו יותר לרפובליקנים, עם יתרון מזערי של 1%; אחרי ההחלטה היתרון עבר לדמוקרטים, ועומד על 5%.

ולחלק גדול מהשינוי אחראיות כמובן נשים. בפנסילבניה הן יותר מ־56% מהמצביעים שנרשמו אחרי ההחלטה; 62% מהן דמוקרטיות, רק 15% רפובליקניות. יותר מחצי (54%) צעירות, בנות פחות מ־25 שקמו בוקר אחד וגילו שהגוף שלהן כבר לא שלהן.

וכמו בקנזס, השינוי לא ניכר רק ברישום ובהצבעות, אלא גם בכסף. Planned Parenthood ו־NARAL, שני הארגונים המובילים במאבק על הזכות להפלה, נהנים מזינוק של פי ארבעה בתרומות: מ־630 אלף דולר ברבעון הראשון של השנה ל־2.3 מיליון בתוך חודשיים בלבד (לשני הארגונים יחד). "התרומות בהחלט מעידות על רמה גבוהה של אנרגיה ואקטיביזם", אמרה פרופ' אלינור נף פאוול, מומחית למדעי המדינה באוניברסיטת וויסקונסין־מדיסון. "התרומות האלה מרמזות שמשהו לא נורמלי אולי קורה במחזור הבחירות הזה".

זה עוד לא אומר כלום. הרבה מאוד יכול לקרות בחודשיים שנותרו עד הבחירות, ולא מעט תלוי במפלגה הדמוקרטית. בעוד הימין עסוק כמעט אך ורק במלחמת התרבות שמתנהלת באמריקה, הדמוקרטים לא רוצים קמפיינים שעוסקים בזה — בנשק ובנשים, בגזענות ובהפלות, בטרנסים וב"קדושת המשפחה" — אלא ממשיכים להתמקד ביוקר המחיה, בבריאות, בחינוך וכן הלאה. גם כשהם יכולים למנף את ההתרחשויות להון פוליטי, כמו ברגע הנוכחי, הם עוד לא ממש ששים לעשות זאת. בינתיים הנשים בשטח עושות את זה עבורם. כך שיכול להיות שגם בלי קמפיין ממוקד בנושא, הפסיקה המטלטלת היא גלגל ההצלה של הדמוקרטים, ומכה קשה לרפובליקנים שכל כך שמחו על השליטה בבית המשפט העליון. ואלה כבר נדרשים לבדק בית; אחרי התבוסה בקנזס, לפחות חלק מהם הבינו שצריך לרכך את הרטוריקה. סקוט ג'נסן, המועמד הימני למושל מינסוטה, למשל, עבר מלקדם "איסור מוחלט לחלוטין של כל סוגי ההפלות" ל"יש מקרים, כגון אונס וגילוי עריות, שבהם אני תומך באישור הפלות".

לפי אתר הניתוח הפוליטי המוביל "538", לדמוקרטים יש כעת סיכוי של 63% לשמור על השליטה בסנאט (לפני הפסיקה, כאמור, הצפי היה שיאבדו אותו), ואילו לרפובליקנים סיכוי של 78% לזכות בשליטה מחודשת בבית הנבחרים (לעומת 85% לפני הפסיקה).

גם אם המספרים האלה לא יהיו קרובים לתוצאות האמת, כבר ברור שמערכת הבחירות הזאת השתנתה בזרמי העומק שלה, לא רק בתוצאות: סקר של NBC מיום ראשון האחרון העלה שהנושא שהכי מטריד את האמריקאים כעת הוא "האיום על הדמוקרטיה". סקר של "USA Today" מלפני שבועיים הראה שהציבור מייחס כעת חשיבות גדולה יותר לסוגיית ההפלות מלאינפלציה. זה כמובן הולך יחד עם האטה בהתייקרויות ואפילו ירידה במחירי הדלק, ועם קיץ מוצלח של ג'ו ביידן (חקיקה להגבלת הנשק, לייצור שבבים, לסיוע לחיילים משוחררים, להוזלת התרופות, למיסוי תאגידים ולמאבק באקלים, וכמובן חיסול מנהיג אל־קאעדה) — אבל העובדה שזכות הנשים על גופן מעניינת את הציבור יותר מהכיס הפרטי שלו היא כבר אירוע חסר תקדים. חודשיים אחרי התסכול הגדול מביטול רו נגד ווייד, מי שדוגל בזכויות בסיסיות של כל אדם בכל זאת יכול למצוא אצל האמריקאים תקווה לאופק אחר.