עוד גל מובטלים

לחלץ את הצעירים

הענפים שנסגרו בסגר השני לא מותירים ספק: גם הפעם בעיקר הצעירים ייפגעו. הם אלה שמאיישים חלק ניכר מהמשרות במסעדות, במסחר הקמעונאי, במלונאות ובחינוך הבלתי פורמלי. הבעיה בקרב הצעירים חמורה עוד יותר משום שחיילים משוחררים שאינם מוצאים עבודה לא נספרים כמובטלים, והם רק הולכים ומתרבים. בניגוד למחשבה הרווחת שהצעירים יסתדרו, האמת היא שאבטלה בראשית החיים המקצועיים עלולה לפגוע בכל מהלך הקריירה. היא גם עלולה להוליד אצל אותם צעירים תרבות של חוסר מעש, שקשה מאוד להשתחרר ממנה. הממשלה הוכיחה בחצי השנה האחרונה שהדבר המורכב ביותר שהיא מסוגלת לעשות כדי להתמודד עם המשבר הוא לרשום המחאות, ואפילו פה היא מקרטעת. כדי להתמודד עם אבטלת צעירים כרונית היא תידרש להרבה יותר. ומה היא מנסה לעשות? תוכנית ההכשרה המקצועית שמדברים עליה כבר חצי שנה תקועה, כי שר האוצר ישראל כץ מבקש להשתלט עליה. תוכנית ספציפית להתמודדות עם בעיית אבטלת הצעירים אין בשלב זה אפילו על השולחן - שלא לדבר על תקצוב ויישום עתידי. כך שבינתיים עשרות אלפי החיילים המשתחררים רק מעצימים את הבעיה ולא סופרים אותם - תרתי משמע.

/// שחר אילן

הקמעונאיות שוב נהנות

לומדים אונליין

בהיעדר תרופה, חיסון או ממשלה מתפקדת כדי להתמודד עם התפרצות הקורונה, נותרה ההיאחזות בפסטה ובבשר כלי יחיד בידי הציבור להתמודדות עם הסגר. זו הסיבה לזינוק במכירות המזון, שהוא חריג גם בהתחשב בעובדה שכמעט כל הישראלים תקועים בארץ. החרדה וחוסר האונים מתורגמים למילוי המזווה הביתי, וברשתות המזון לא מפסיקים לחייך. ומכיוון שמזון הוא מוצר מתכלה, רכישות הענק כרגע לא צפויות להסתיים בצניחה בצריכה, אלא לכל היותר בחזרה לשגרה.

המגמה שצריך לשים לב אליה היא החדירה המהירה של האונליין לקמעונאיות המזון, בעידוד הסגר. בשבוע שעבר זינקו המכירות ב־92.1%, והן צפויות רק להמשיך לצמוח. במקביל הקמעונאים לומדים לצמצם את הוצאות התפעול הגבוהות של מכירות האונליין, ויותר ויותר רשתות כבר מצליחות להרוויח מהפעילות, שעד לאחרונה היתה הפסדית. באופן נדיר, המגפה יצרה תחום שבו גם הקמעונאי לומד להרוויח, וגם הצרכן יכול לקבל שירות מותאם למצב. נשאר רק לדבר על המחירים.

/// נורית קדוש

משבר ההכחדה מחריף

להתראות, חיות

לא משנה מה נעשה, נראה שכבר נדפקנו. כשגל החום המטורף שעבר על ישראל בחודש האחרון טרם חלף לחלוטין, וכשקליפורניה נחנקת מעשן שרפות הענק במדינה, ברור לכל מי שעיניו בראשו שמשבר האקלים הוא כבר לא משהו תיאורטי אלא תופעה שמתרחשת כאן ועכשיו, ושחייבים לעשות משהו כדי להאט אותו (על בלימה כמעט אף אחד לא מדבר). והמשהו הזה הוא בעיקר היפרדות מדלקי מאובנים לטובת מעבר לאנרגיות מתחדשות.

אבל מחקר שהתפרסם לאחרונה מעלה שהחומרים הדרושים לבניית תשתיות אנרגיות מתחדשות — האלומיניום, הקובלט והמתכות הנדירות שדרושות לבניית הפאנלים הסולאריים וטורבינות רוח — נמצאים באזורים שמהווים בית גידול למינים רבים שנמצאים בסכנת הכחדה, והפעולות לכרייתם עלולות להחריף את משבר ההכחדה (שבתורו, מואץ בגלל משבר האקלים). מחקר זה התפרסם כמה ימים לפני דו”ח של האו”ם, שגילה שאף מדינה לא עמדה ולו באחת מ־20 המחויבויות שנקבעו לפני עשור במסגרת הסכם בינלאומי שנועד לבלום את אובדן המגוון הביולוגי של כדור הארץ. כלומר, ניסיון לפתור משבר אחד יוביל באופן בלתי נמנע לפתרון משבר אחר, מה שעלול להחריף את המשבר המקורי — כמו ציור מתעתע של אשר, שאין ממנו מוצא אפשרי. נדפקנו, וייתכן שאין כבר דרך לתקן.

/// עומר כביר