התמכרות  

התיאבון יצר מפלצת

החודש מציינים שלוש שנים לפעילותה של וולט בישראל. החברה הפינית הצעירה הגיעה מלווה בהבטחה לשפר את איכות חיינו באמצעות אפליקציית משלוחים ידידותית שלא היתה כמותה, וההתמכרות של הישראלים היתה מהירה. הם לא יכלו לעמוד בפיתוי לקבל כמעט כל מנה שחשקו בה מכמעט כל מסעדה. הסגרים של הקורונה שכלאו אותנו בבית והבום של ההייטק שהוליד אלפי עובדים מבוססים שממתינים לארוחת צהריים מפנקת במשרד העמיקו עוד יותר את האחיזה של וולט בשוק הישראלי.

רק אחרי ההתמכרות, כשכבר כמעט בלתי אפשרי לחזור לאחור, התברר שכמו "חברות פלטפורמה" רבות אחרות בעידן השיבוש וכלכלת השיתוף, גם את וולט מעניינת בעיקר וולט. כמו מקבילותיה הרוחניות, מאובר עד Airbnb, אין לה בעיה לצבור בינתיים הפסדים, שעה שהיא עוסקת במקסום כוחה, בהגברת שליטתה בשוק, בחיסול התחרות ובהגדלת הכנסותיה — גם אם אלה באים על חשבון איכות חייהם של מי שכלל אינם משתמשים בשירותיה.

רמיסה

עולם בלי זכויות עובדים

וולט לא רק מסכנת את השליחים ומתנערת מאחריות לביטחונם ולהתנהגותם. בכל "יחסי העבודה" שלה איתם, היא מחזירה את ישראל עשרות שנים אחורה, לימים שבהם חברות כוח האדם שגשגו וזכויות העובדים נרמסו. עשרת אלפים בני אדם מתפרנסים דרך וולט, אבל כפרילנסרים, ללא כל מחויבות של החברה, תשלומים נלווים כחוק וזכויות סוציאליות. אפילו אלה שנואשים לשכר כלשהו מבינים שזה לא תקין. בשנה האחרונה השליחים החלו להתארגן, ויצאו לכמה רכיבות מחאה והפגנות. הם מוחים על הורדת התשלום למשלוח מ־20 שקל ל־18, על כך שממשיכים לגייס שליחים אף שלדבריהם יש ירידה בביקוש והכנסתם נפגעת, על שימוש באפליקציה לא חוקית שחלק מהשליחים עובדים איתה, לטענתם בידיעת וולט (תכף נגיע לאפליקציה הזאת), ובאופן כללי על העובדה שמנהל אותם אלגוריתם, ולא בן אדם.

לא רק בזכויותיהם החברה פוגעת, אלא גם בכבודם ובתחושת האנושיות הבסיסית שלהם. השליח ש', למשל, מתאר בלגן כללי ומתסכל מאוד, תחושה ש"לא סופרים" אותו. "לפעמים על משלוח כתוב לי, נגיד, שהוא באיחור של 11 דקות, ואז פתאום זה משתנה וכתוב לי שהוא מוכן. אני טס מהר כדי להביא אותו, ואז רושמים לי איחור", הוא מספר. "לפעמים האלגוריתם מבקש ממני שאקח משלוח ממסעדה שנמצאת ממש רחוק ממני, ולפעמים כשאני נמצא ליד המסעדה אחרים מקבלים את ההזמנה. בקיצור, אני לא מצליח להבין את ההיגיון של האלגוריתם. הוא לא צפוי, וגם כשאני מבקש להתלונן התשובות שאני מקבל הן תשובות גנריות של בוט, אני לא מרגיש שאדם מדבר איתי בכלל כשאני פונה בשאלות או תלונות. יש הרבה מאוד ימים שאני מקבל רק הזמנה אחת לשעה, כלומר מרוויח בה רק 18 שקל, פחות משכר המינימום, או שאני מקבל בארבע שעות שתי הזמנות, שזה 36 שקל. בימים כאלה אני פשוט מיואש וחוזר הביתה, לא ממשיך לעבוד את 12 השעות שאני עובד בדרך כלל".

גם השליח י' מתאר חיים של סטרס. "אתה לא יודע מה עומד להיות, אם תקבל הזמנה או לא. אתה במתח תמידי, בלחץ". אני פוגש אותו במועדון שהקימו עבור השליחים ההסתדרות והסתדרות הנוער העובד והלומד. ההסתדרות כבר איגדה את שליחי תן ביס המתחרה והפכה אותם לשכירים של החברה, וכיום היא מלווה שליחים של וולט במאבקיהם מול קבלני העבודה שמעסיקים אותם ומול החברה עצמה. המועדון, ברחוב אבן גבירול בתל אביב, מציע לשליחים הפוגה — יש ספות, מזגן, קפה, מים, מרק בימים גשומים ומטענים לטלפון. הוא פשוט מוציא אותם מהרחוב ונותן להם מקום לנוח בו, להתחמם, לפגוש בני אדם, מה שהחברה שבשליחותה הם פועלים לא עושה. כמו רבים מהשליחים, י' חושש להיחשף. הוא בן 48, חי בדוחק בחדר של 28 מ"ר בשכונת התקווה שעולה לו 2,800 שקל בחודש, גרוש ומשלם מזונות לשני ילדים. לפני כמה חודשים נולדה לו בת מבת זוג חדשה, שגרה אצל הוריה בנהריה. אין לו כסף לחיות עם חברתו ובתם, בנהריה הוא לא הצליח למצוא עבודה. במשלוחים הוא עובד כמה שהוא יכול; יום לפני פגישתנו עבד עד 3 לפנות בוקר — "אין לי ברירה, אני רוצה משכורת סבירה, אז בדרך כלל אני עובד עד 1 בלילה, ולפעמים עד 3".

בלילה שלפני שיחתנו, י' עבד עד מאוחר. "ב־2 בלילה אני מקבל משלוח לרחוב ריינס, אבל מתברר שהיתה טעות בהקלדה, זה לא הרחוב. אני מתקשר לבחורה שהזמינה, היא מדברת אליי בגסות, אני מסכים להביא את המשלוח לרחוב שבו היא גרה, אבל אני חייב להודיע על שינוי מיקום. אני מתקשר ב־2 בלילה לחברה, ואומרים לי שבשל העומס הם לא יכולים לענות לי, והיא בטלפון צועקת עליי ואומרת שתדווח עליי על כך שאני לא מגיע בזמן.

"לפני שעבדתי בוולט עבדתי בתן ביס. אז היה לי יותר קל, היתה משכורת קבועה של כ־11 אלף שקל בחודש, והיו לי כמה שעות חופשיות, מ־3 וחצי עד 6 בערב. יכולתי לנוח, לחזור הביתה. חשבתי שבוולט אני ארוויח יותר, אבל אני עובד בלי סוף, גם כל שישי־שבת, ויש לי רק שני ימי מנוחה בחודש, ואני מגיע בממוצע למשכורת של 8,000-6,000 שקל. אני רוצה לחזור לתן ביס, אבל יש להם עכשיו רשימת המתנה".

י' עובד בוולט דרך חברה קבלנית. זה פתרון מקובל בקרב השליחים; מכיוון שהם לא שכירים, הם יכולים להיות מועסקים בשתי דרכים: כעצמאים עם תיק במס הכנסה, או דרך חברה קבלנית, שמפרישה עבורם כסף לפנסיה ומשלמת לביטוח לאומי. י' עבד בשתי חברות קבלניות קודמות אבל חשב שהוא אמור לקבל יותר, ולכן עבר לחברה הנוכחית, שלה הוא משלם כ־3% מהשכר שלו, ולא מרוצה.

החברות הקבלניות הן פתח ללא מעט בעיות, מול העובדים ומול החוק. באוקטובר פורסם כי חברה כזאת, שלוש אחוז שמה (הטעות במקור), לא שילמה לעובדים את הסכומים המגיעים להם ולא הפרישה כסף לפנסיה ולביטוח לאומי; וולט הפסיקה את ההתקשרות איתה, אך לא דאגה שהכסף שנלקח מהשליחים יחזור אליהם. לפני כשבועיים נעצר מנהל חברה אחרת, פרימיום שליחויות, שהעסיקה כ־1,300 שליחים ולפי החשד לא שילמה עבורם את התשלומים הנדרשים כחוק, אפשרה לשליחים לעבוד במקביל לקבלת דמי אבטלה והעלימה מסים.

עובדים ישראלים עוד יכולים לעתים להתמודד עם עוולות כאלה, אבל במקרה של פליטים וזרים אחרים המצב סבוך עוד יותר, ולפי ההערכות יש אלפי זרים שעובדים כשליחים של וולט, כולם דרך חברות קבלניות — משום שאין להם אפשרות לפתוח תיק במס הכנסה. יש ככל הנראה גם זרים ש"שוכרים" חשבון כעובדי וולט מישראלים, תמורת אחוזים.

הישראלים והזרים הם שני מחנות בתוך שליחי וולט, ולישראלים יש הרבה מאוד טענות. חלק מהן נגועות בשנאת זרים — "אני לא מוכן שהאריתריאים האלה, שהתגנבו לארץ, ייקחו לי את העבודה ואת הפרנסה", אמר לי שליח אחד. אבל חלק מהטענות ענייניות מאוד. טענה מקובלת אחת נוגעת לאפליקציה שנקראת "הפרוצה"; האפשרות להשתמש בה עולה כאלף שקל, ומי שנעזר בה נפסל לעבודה בוולט, והישראלים לא לוקחים סיכון. זרים, לעומת זאת, מרבים לעבוד איתה, והיא מאפשרת להם לקבל בנדלים וטריפלים — שתיים ושלוש שליחויות יחד — שמאפשרים להרוויח בנסיעה אחת פי שניים או שלושה.

"הפרוצה" היא לא הטענה היחידה של שליחים ישראלים, שלנוכח הקושי להבין איך האפליקציה עובדת מדברים על העדפות שפוגעות בהם. "וולט מעדיפה לעבוד עם אריתריאים כי אפשר לנצל אותם ולא לשלם להם את כל הסכומים שהם מרוויחים, ואת זה הם עושים דרך חברות כוח האדם", אמר לי שליח אחד, ואחר מרחיב: "אני דורש הגינות. טוב לי עם זה שאני פרילאנסר, אני יכול לקחת חופש מתי שאני רוצה. אבל איך אתה מסביר את העובדה שאני ועוד שליח עובדים באותו המקום, והאלגוריתם בוחר אותו ולא אותי? למה יש העדפות לעובדים מסוימים ולא לי?".

התסכול הזה מתבטא היטב בהפגנות של עובדי וולט מול משרדי החברה ברחוב אלנבי בתל אביב. חמש כאלה כבר התקיימו, ובכולן העובדים חובשים קסדות ועוטים מסכות, כדי שלא יזהו אותם, ומעטרים את תיקי המשלוחים בסיסמאות כגון "רוצים שקיפות" ו"לא עושים שינויים בלי לעדכן את הפרטנרים". באחת מהן, למשל, לפני כחודשיים, נכחו כמה מאות עובדים, האווירה היתה טעונה מאוד, ושוטרים נאלצו להגן בגופם על אחת מעובדות החברה, שניסתה לדבר עם העובדים.

החוקר ד"ר זלמנסון מבין את התסכול של השליחים. "הם סופגים הכל", הוא אומר. "הלקוחות כועסים עליהם כשהם מאחרים, גם אם זה בגלל איחור של המסעדה. המסעדות לא אוהבות אותם, כי הם מתגודדים שם ומבחינתן פוגעים להן בתדמית. ברור שהחברה היא שפוגעת בתדמית, אבל החברה לא נוכחת באופן יומיומי, והשליחים הם נציגיה. והם גם מועסקים בלי תנאים, ואין להם תחושה שהם שולטים במה שקורה איתם. הם מרגישים שהחברה שולטת בהם כאילו היו רובוטים. זה דבר שאנחנו מזהים כבר מלפני 120 שנה, בתקופה שבה התחילו עם עובדים בפס ייצור. כך שוולט חוזרת אחורה ומתייחסת לעובד כרכיב במכונה. ממש ככה, גם אם העובד חושב שהוא חופשי, פרילנסר".

מערכת המשפט כבר נדרשת לטפל בתחום האפור הזה של העסקת השליחים. השליח לשעבר גולן חזנוביץ', באמצעות עורכי הדין יעקב שפיגלמן, עמית עידו ואחיה רבינוביץ', הגיש תביעה ייצוגית לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד וולט, כשהטענה המרכזית היא שהחברה מתייחסת לשליחים כעצמאים אף שיש יחסי עובד־מעביד. סכום התביעה, 24 מיליון שקל, מבוסס על חישוב הפיצויים שמגיעים לשליחים על קיפוח הזכויות הסוציאליות שלהם. התביעה ממתינה כעת להכרעה, כשמנגד פורום קהלת, הגוף הימני השמרני, פנה בינתיים לבית המשפט בבקשה לייצג עובדים שמתעקשים להיות פרילנסרים.

בינתיים, השליחים מקוששים שקל לשקל. מידן פישמן מהסתדרות הנוער העובד והלומד, מי שמרכז את מועדון השליחים, טוען כי הם מתבוססים בחששות וחוסר ודאות. "הם נמצאים פה ולא מבינים למה החבר שלצדם קיבל את ההזמנה ולא הם. אבל אחד הדברים שהכי מפחיד אותם הוא שבקרוב הם יוחלפו בידי רחפנים או רכבים אוטונומיים". וגם אם מחפשים היגיון בחלוקת ההזמנות, הוא מתסכל מאוד, כפי שמסביר ד"ר זלמנסון. "בניהול רגיל, כשעובד עושה עבודה לא איכותית הוא נדרש לספק הסברים ומתקיים מולו תהליך של בירור וליווי. בניהול אלגוריתמי אצל חברות פלטפורמה, האלגוריתם ניזון מהמידע הרב שנאסף על העובד בסביבתו ויכול להשוות אותו למידע התנהגותי על עובדים אחרים. כך מתגמלים אותו למשל ומחליטים אם להקצות לו יותר או פחות משימות. העניין הוא שלשליח יש אפשרות מוגבלת מאוד להתנגד או להתלונן".

אפילו בזווית הצרה הזאת, שנים של מאבקים על זכויות עובדים נמחקו לחלוטין. והמחקר של זלמנסון גם היטיב לתאר את העול הנפשי הכרוך בעניין: "ניהול אלגוריתמי מתאפשר על ידי איסוף רחב של מידע על כל אספקט של חיי העבודה, יישום מנגנונים המדרגים את העובדים, תחזוק אמצעי שליטה ובקרה המוניים על הנעשה, וכן יכולת קבלת החלטות אוטומטית על בסיסם. מאפיינים אלו מייצרים אצל העובד מתח בין תחושת החופש שלו להיותו מפוקח בכל רגע, בין העבודה הקבועה שאלגוריתמים אלו מספקים לאי־ודאות הנובעת מחוסר השקיפות שלהם, וכן בין העצמאות שדורשת העבודה לבדידות שהאלגוריתם מייצר על ידי ביטול הפונקציות החברתיות המסורתיות במקום העבודה". בסופו של דבר, צריך לזכור גם את זה: השליח הוא חיה בודדה מאוד.

שליטה

ערעור מוחלט של המסעדנות

ואחרי כל אלה, מצבן של המסעדות — אלה שאמורות ליהנות מהאפשרויות הגלומות בוולט — לא טוב בהרבה. "יש מסעדה אחת בארץ, קוראים לה וולט", אמר השף אייל שני לפני שנה. "אנחנו שורה אחת בתפריט של המסעדה הזאת. זה משפיל אותי, וזה מכאיב לי. לא הקורונה היא המגפה של המסעדנים, זה הצבע הכחול של וולט".

בתחרות החריפה בעולם המסעדות של תל אביב, וולט היא גזירת גורל. אבל דווקא בבאר שבע קם מורד. אילן זגדון, הבעלים של מסעדת סבא ג'פטו, איגד כמה מסעדנים מקומיים שניסו למנוע את כניסת החברה לעיר — ללא הצלחה — ופנה בעניין לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שלדבריו הבטיחה לו לבחון את הנושא. זגדון גם הגיש (באמצעות עו"ד יוסי האזרחי) תלונה לרשות התחרות בטענה שוולט פועלת כמונופול. בעקבותיו, גם איגוד המסעדות והברים פנו לרשות בנושא וכן מסעדנים נוספים, למשל רותי ברודו. התלונה הוגשה לפני שנה, בשורות עדיין אין; מרשות התחרות נמסר השבוע: "אנחנו בודקים את העניין בימים אלה. הליכי אכיפה בגין פרקטיקות של ניצול מונופוליסטי לרעה דורשים ניתוח כלכלי עובדתי מורכב ומעבר על חומר ראייתי רב. הרשות עוברת על הנתונים והחומר שדרשה משחקנים בשוק ומשקיעה משאבים רבים בבדיקת התלונה".

"יש מסעדנים שלא ממש מבינים בכלכלה ובוחרים להתאבד, וזו זכותם", אומר זגדון. "וולט דורשים ממני כמסעדן לשלם 31% על כל משלוח, 27% ועוד מע"מ. על כל עסקה של 100 שקל אני מעביר לוולט 31. כשזו הזמנה של 50 שקל, וגם דמי משלוח, רוב הכסף שהלקוח משלם לא מגיע אליי בכלל. ובחוזה איתם יש סעיף שאוסר על המסעדה למכור יותר בזול ממה שמוכרים באפליקציה, כלומר אני לא יכול למשוך לקוחות שגרים לידי באמצעות הורדת המחיר. מחירי המסעדות עלו לאחרונה לא בגלל יוקר המחיה, לא בגלל המוצרים, אלא בעיקר בגלל החברה הזאת. המסעדנים חייבים להעלות את המחירים, אחרת הם לא ירוויחו".

מסעדנים נוספים שאיתם דיברתי, וחוששים להסתבך עם חברת המשלוחים שבה הם תלויים, מתארים מציאות של טרור ופחד. "בזמן הקורונה הם היו כביכול גלגל ההצלה שלנו", אומר אחד מהם. "אבל הם מאיימים עלינו שאם נעבוד עם חברות משלוח נוספות הם יורידו אותנו מרשימת המועדפים באפליקציה שלהם — ומי שיורד מרשימת המועדפים המכירות שלו יורדות בעשרות אחוזים" (מה שהמסעדן קורא לו רשימת המועדפים הוא מה שוולט מכנה "הקרוסלה"). לדברי מסעדנים, צעירים פחות מזהים שפים מוכרים ומסעדות ידועות, ופשוט בוחרים משלוחים ממסעדות שמופיעות במועדפים של וולט. יש מסעדנים שמדברים גם על החשש שוולט תקים "מטבחי רפאים" שייתרו את המסעדות — "הם לא צריכים אותי וכבר עכשיו אפשר לראות את התופעה מתפתחת", אומר זגדון — חשש לא מופרך לנוכח הצהרה טרייה של החברה על הקמת שירות עצמאי משלה למכירת מוצרי מכולת במשלוחים בלבד. נראה שה"פלטפורמה" מוצאת עוד ועוד דרכים לא להיות רק מתווכת.

והפלטפורמה הזאת כאן כדי להישאר. השאלה היא איך מרסנים אותה. "בהתחלה דיברנו על כלכלת שיתוף, על אידאליזציה של המרחב, פלטפורמות שמייצרות הזדמנות להרוויח כסף ולנצל את הזמן הפנוי — הכל נראה חיובי מאוד", אומר ד"ר זלמנסון. "אבל בסופו של דבר החברות האלה לא אלטרואיסטיות, הן רוצות לשלם פחות ולהרוויח יותר, ודרך אלגוריתם לשלוט על מיליוני אנשים. אובר, פייסבוק, גוגל — מעט אנשים שולטים במיליארדים אחרים באמצעות האלגוריתמים. אבל אפשר לפתח מודלים הוגנים יותר. אפשר גם לחשוב על רווחת העובדים והזכויות הסוציאליות שלהם, וכן, לא הייתי מתנגד אם וולט תייצר מדי פעם מה שנקרא ערב חברה ותפגיש את כל העובדים שלה, אולי אפילו חלק מהם. זה יעזור מאוד לתחושת השייכות ובכלל לרמת השירות".

עוד לפני השייכות של השליחים, כמה מסלולים אחרים מנסים לתקן את העוולות והסכנות הגדולות יותר. המאבק על הביטחון ברחובות מתמקד מצד אחד בהגברת האכיפה ומצד אחר בניסיון לעודד חרם על וולט עד "הרגעת" השליחים. המלחמה על זכויות העובדים מתמצה בינתיים בדיונים בכנסת ובהמתנה להכרעת בית המשפט. בחזית המסעדות ממתינים לרשות ההגבלים ולשרת הכלכלה. וגם הציבור המכור, כנראה, יצטרך להראות שאי אפשר לשלוט בו, ולמצוא את הדרכים שלו לשים גבולות.

***

מוולט ישראל נמסר בתגובה: "בשלוש השנים האחרונות הביאה Wolt לישראל פלטפורמה טכנולוגית חדשה המחברת בין מאות אלפי לקוחות, עשרות אלפי שליחים ואלפי עסקים מדי יום עם סטנדרט שירות גבוה שלא היה כאן עד היום. העלייה הדרמטית והמתמדת בכמות העסקים שמצטרפים לוולט, במיוחד בתשעת החודשים האחרונים שבהם כבר אין סגרים, היא ההוכחה הטובה ביותר שלעסקים משתלם להיות חלק מהחברה. אנחנו מאמינים בתחרות חופשית, ורובם המוחלט של העסקים בפלטפורמה עובדים עם פלטפורמות אחרות, משלחים בעצמם או משתמשים בחברות שילוח אחרות.

"נהיגה בטוחה היא ערך עליון בוולט ואנו מגלים אפס סובלנות מול עבירות תנועה ואלימות. כשמגיעה אלינו תלונה בנושא נהיגה של שליח בעת משלוח היא מטופלת מיידית בידי מחלקה האחראית לתחום, שמבררת מול המתלונן ומול השליח את פרטי המקרה. במידת הצורך, אנחנו מפעילים צעדים כלפי השליח, כולל הפסקת התקשרות, ועשינו זאת בעשרות מקרים בשנה האחרונה. יצאנו לפרויקט מספור תיקים כדי להקל את אכיפת החוק, והתיקים המחולקים בשנה האחרונה ממוספרים. וולט תומכת בהליך רישוי של אופניים וקורקינטים, ובהצבת לוחיות רישוי בכלים הללו. אנו מאמינים שמהלך כזה יתרום משמעותית ליכולת לזהות את הכלים, ונתמוך ברגולציה כזו. חשוב לנו שתדעו: אם יש לכם תלונה בנושא נהיגה, פנו לשירות הלקוחות מיד ונסו לתעד מספר רישוי, מספור על התיק ו/או זמן ומיקום של איסוף או פיזור המשלוח. הנתונים הללו קריטיים כדי לעזור לנו לטפל במקרה. כאשר מוגשת תלונה במשטרה אנו דואגים להעביר את מלוא האינפורמציה המבוקשת באשר למקרה. וולט עובדת במספר אפיקים, טכנולוגיים ואופרטיביים, כדי להרחיב את ההסברה והאכיפה בקרב שליחים יחד עם בעלי עסקים, העירייה, המשטרה וגופים נוספים.

"השליחים שמתקשרים עמנו מבוטחים בביטוח תאונות אישיות מורחב, הכולל כיסוי על שברים, פריקות, טיפולי שיניים, ימי אשפוז והוצאות רפואיות נלוות. כל זאת על חשבון וולט, ללא עלות לשליחים וללא השתתפות עצמית. הביטוח מתווסף לזכויות הסוציאליות שמקבל כל עצמאי בישראל על פי חוק, הכוללות דמי פגיעה על תאונת עבודה.

"רווחת השליחים חשובה לנו, ולכן אנו מקפידים שחברות הצד ג׳ שעובדות איתנו יהיו כאלה שעומדות בסטנדרט העסקי שלנו. כשאנו מגלים שחברה כזו אינה עומדת בסטנדרטים שלנו, אנו מנתקים איתה את ההתקשרות.

"לגבי האפליקציה — ישנה גרסה רשמית, בלעדית וחוקית אחת לשליחי וולט, זו שבחנות האפליקציות. העבריינים שהפיצו גרסה מזויפת בניגוד לחוק שיקרו לגבי היכולות הטכנולוגיות שבידיהם, בדיוק כפי שהם רימו שליחים אחרים בניסיון לסחוט מהם כסף. המידע הועבר לצוות הפיתוח הגלובלי של וולט שחסם את הזיופים, כדי לוודא שאפליקציית השליחים תמיד תהיה שוויונית והוגנת, גם מול כאלה שניסו לרמות על חשבון שליחים אחרים.

"לגבי המקרים המתוארים בכתבה: אין ספק שהמקרה שתיארה א' חמור מאוד, וכשפנתה אלינו המלצנו לה לפנות במקביל למשטרה, כיוון שלא היו נתונים שאפשרו לנו לאתר את הפוגע. א' אכן התלוננה במשטרה, וכאשר יצא צו שופט שאפשר על פי חוק העברת נתונים מאיתנו למשטרה, העברנו את כל המידע הדרוש והנושא נמצא בטיפול המשטרה ורשויות אכיפת החוק כעת. התלונה של מיכאל טופלה אצלנו וככל הידוע לנו הוא בקשר ישירות עם השליח".